Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1902-01-01 · 1902 · page 19

נט (83) מנןניח&זיק ג* '4 פב»ק0א ־ -!^סיו־ו*׳ שנייכןדר#'מהיו 0ה^כין;םי׳1־חני א>«יסל׳*. עדוןן*לראש1ן שהות ־בדיג:ע&דה<; אמר-ר׳מנ יוסי ליתן לראעזוןשהות כדי עמידה יולא מסתברא 31?« •טן« f^!v■ מהו לשני ליתן שהות כדי עמידה; ■נישמעיג׳ p הדא הקדדי׳^הסו^ן ס תוס׳ וס שבו זה• אתר זה נתקל הראשון ונפל ובא-הביויו ונתקל* בו ונמל «ife חמדו ונתקל בו ונפל הראשון:משלמילשני והשני לשלישי wv מחמת הראשון נפלו כולן הוא משלם -על־ ידי כולן וחייבין על ניזקי אדם ופטורין על ניזקי כלים. ואם הזיקו זה את זה כולן פטורין. פירוש. - ■ .״ טיב די־ה תבנו) ובב״ק פ״י מ״ה הבדנה ברשות הדביק ובר' ואם הזיק.'משלם; מד. שהזיק וכן בב־־ב ם־׳ב מ״ב לא יטמיד אדם וכר ואם הזיק משלם ימה שהזיק אבל ק־־מ ק־ שתנא דמשנתנו שנה שפטוך מן הטעם שלזה רשות להלך. וכר והטטם ד,ןה בלבדו אינו מספיק אלא לר־ יהוד׳ ולא לרבנן וע־:בם■ ל״מ התם תרווייהו' כהדדי נינהו ואולי יש לפרשו בדלטיל שבטל החבית נם כן פשט' לפי שהי׳..לו לנטות .וט׳ בשאילתות אמור סי׳ קי״א ובתום׳ שם ד״ה תרווייהו : ' " י!תלמוד.! רבי יוחנן בטא, מהו שיתן לראשון וכר. נ׳.שצ׳ל מהו ליתן לראשון ופי' שבטא אם נותנין לראשוז שנתקל ונפל זמן כדי שיוכל לטמוד בו. שאם ’נתקל בו השני בתוך הזמן ההוא פטור הראשון לפי שנפילתו נחשבת כאונס־ ואינו :חייב אלא כששהה מלטמוד ובא השני ונתקל בו לאחר שמכר שיטור. הזמן כדי טמידתו משום שהי׳ לו לטמוד ולא טמד או.אין נוחנין לו זמן כדי טמידה נחייב כשנתקל בו השני מיד לפי שנפילתו נחשבת בפשיטה שהי׳ לו להזהר .שלא יכשל ויפול ודומה שבטיא היא אם משנתנו אתיא כת״ק דלטיל מ׳־ב שמחשב נתקל כפושט או כר׳ יהודה שמחשב נתקל כאנוס וט׳.בב־ל״אז אמר רבי יוסי פשיטא לד׳-יוחנן ליתן לראשון שהות וכר ולא מסתברא דלא וכו׳ מה לשני ליתן.וכר. נ׳ שצ״ל בכו׳דג אמר וכר פשיטא לד־ יוחנן שלא ליתן לראשון וכו׳ ולא צ ורב א דלא וכר .מהו ליתן לשני שהות וכר. ופי׳ א״ר יוםי לא כן ודתה הבטיא כיפשיטאהיא לר׳• יוחנן שאין לתת לראשון שהות כדי טמידה לפי שנחשב בפושבלסתם מחנימין ובדלסיל מ׳־ב ולא איבטיא ליה אלא מן השני והלך •דהיינו אם נותנין לשני וכן לשלישי. שהות כדי טמידה לפי שהית׳ פשיטא ליה שגם השני אף ■שהוא וודאי- אנוס חייב בנזקי השלישי וכן השלישי בנזקי הרביטי ואיבמיא ליה אם •חייב השני מן הטטם שהי-׳ לו לטמוד ולא טמד ונוחנין לו שדדת כדי טמידהואינו חייב אלא כששהה יותר ונתקל בו השלישי או אם חייב השני משום שהי־ לו מיד כשנפל להזהיר את השלישי לממוד ולא הזהיר ואין נותנין לו שהות כדי טמידה וטלה אמרו נישמטינ׳ וכו׳} הקדרי׳ המהלבין.־. נ' שצ״ל קדרי׳ שהיו מהלכין כדלקמן אצל חמרים(ט־ בב׳. שם)1 וחמורים וכן. היא בתום׳: . ואם מחמת הראשון. נפלו מלן. .נ־־קד לפרש בנון שהלכר תבופין זה ■:אחר-'• זה ונפל הראשון ודחף בנפלו ברגליו את •השני- ונפל נם הוא וכן• דחף השני בנפלו-את השלישי ונפל וס׳-בב׳-שם ל׳־אז טל ידי־ בולן. בטר כולן כמו בשקלי- פ׳־א מ״ו רז ובתוי׳־ט שם הטיר טל יומא פ׳זר מ׳׳ד5 ו©טורק טל־ ניזקי כלים.:שאין 'חייבין בבור טל;נזקי קליק ואפילו בבורשל נזקין ל׳'לטיל־ קוף ודא 5 תבז יחדקוי זה את זה לולן פטורין. צ״ל ואם הזהירו ובר כדאיתא בתום׳ ובב־.שם ל׳־א.',«[ולבר הני׳ בן המפרשים) הרישחייבין ברישא.'מחמח טזלאהזהיךו זה את זה ולא.מחלקינן;בלל בין אם הי׳ להן שהות בדי טמידה או לא וביך ראשון לשנו ואיפשטא;הכמ^-שאין מתנין אפילו לשני שהות כדי.ממידה משובן:שמי׳ לוי vnrfti׳ מיר ולא; הומיה מג בב׳