Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1902-01-01 · 1902 · page 16

סה(86) י הסנ*ח-פדק נ׳ ב;בא קסא t טעוןmpiQUb הפרוק מפני הטעון. היו שניק טעוניי שנידון׳ fpmt יעשו פשרה'ביניהן. שתי עגלות שתי ספינות אחת טעונה ואחת, ריקנית מעבירץ פרוקה מפני הטעונה. שתיהן פרוקות או טעונו* יסןדךארןזו׳פ״י ימשו פשרה ביניהן. הנבנםא) למרחץ נותן בכור ליוצא. והיוצא מבית ££ הכסא נותן כבוד לנכנס. זה בא בחביתו וזה בא בקורתו. ר׳ זעירא בעי שנו והזיקו מהו. נישמעינה מהדא חמשה3) שישבו על ספסל אחד (מם׳בלהפ־׳ס ’ ובא אחר וישב בו ונשבר הוא משלם על ידי כולן. ואם מחמת כולן ס ע" תום" ס-ב נשבר כולן חייבץ. ה-טמ-י־־ ו׳ היה בעל קורה ראשון ובעל החבית אחרון נשברה החבית בקורה פטור. ואם עמד בעל הקורה חייב. ואם אמר לו לבעל החבית עמוד פטור היה בעל החבית ראשק ובעל הקורה. אחרון. נשברה החבית בקירה חייב אם עמד בעל החבית פטור. ואם אמר לו לבעל הקורה עמוד חייב. וכן זה בא בנרו וזה בא בפשתנו.. , פירוש. פטור 5 נישמפינה מהדא חמשה וכר. ט* לפיל ד׳יה חמורים שהיו רגלי וכר שמקו׳ ברייתא זו הוא לטיל וכאן דק לנרד הא דלקמן בה״ז שנים שהיו מהלכין כרשות הרבים אחד p ואחד מהלך או שהיו שניהן רצים והזיקו זה את זה שניהן פטורין ותני יוסי הבבלי אומד היה p ברשות הרבים והזיק חייב ששינה המנהג היה טרב שבת בין השמשות פטור הרי שהיא מחלוקת חכמים ויוסי הבבלי אם חייב כששנה והזיק (ואולי יש לומ׳ שהשמיטוהו הסופרים לפי שחשבו שאין מקומו כי אם לקמן ור להם כאן כמיותר אבל יש לגרסו נם כאן): , ר היה בטל קורה. במדב׳־מ ובדפר נאפו׳ ובציון התלמר בטל הקורה וכ*נ לפי הני׳ דלקמ׳ במשנתנו: נשברה החבית בקורה. ט׳־י שמיהר בטל החבית ללכת5 פטור. מילתא דפשימא היא ולא נשנית אלא בשביל הסיפא: ואם טמד וכר חייב. לפי שטל ידי טמידתו נרם תקלה להכירו ונשברה חביתו ולא הי' לו להכירו להתבונן בדרך הילוכו בטמידתו של ראשון כדי שיטמוד אף הוא או שילך לצד אחרת ואף טל פי שאין חייבין טל נזקי כלים בבור וחיובא דחקלה מחמת בור הוא היינו כשהתקלה מונחת טל האp אבל כשהתקלה בידו'או טל כתיפו של אדם הנושאה ושולט בה אינו חייב טליה משום בור אלא משום אדם המזיק וחייב נם כן מל נזקי בלים(לפי די שהובא פיררבתוי׳־ט ואולי יש מקר לומר שהמשך המשניות ממיקרא כך הי׳ קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל וכר חיי־ טל נזקי אדם ופטר טל נזקי כלים אבל בטל קורה ובטל חבית שהיו מהלכין זה אחר זה חייב בטל הקורה כשהוא חייב נם טל נזק חבית ואין צריך לומר שחייב טל נזקי אדם): היה בטל החבית ראשון וכו׳חייב. נ׳ שאף ר׳ יהודה מודה' שחייב שאט׳־פ שבמל הקורה הלך ברשות מ־־מ הי׳ לו להזהר שלא ישבור את חבית חבירו שהולך לפניו ואינו יכול ליזהר שלא יוזק מן ההולך אחריו והרמב״ם דל ה׳ חובל ומזיק פ׳יו ה־ח מב שזה כמו ששברה בידר בכוונה ולטנין הגירסאות ט׳ בד״ם והניר־ וזה בא בפשתנחאיתא נמי במדב״מ ובשאילתות אמור סי־ קי־׳א ובה׳־נ ד׳ ווין דף ם״ו ט־אובדי׳׳ףוברמב־ם שם ובאדז ובשאילת׳ שם איתא ואם אמר לו בטל קורה לבטל חבית ממור פטור וכוי (ובן ־בארז ואם אמר בסל הקורה לבטל חבית) ואס אפל לו ,*«*ל מסת לבעל קורה למוד, חייב ובבה׳־נ קנל ואם; אמר לו בטל הקור״במוך פטור ובר ואם אם׳ לו במל חבית מטור זזייב: