Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1902-01-01 · 1902 · page 14

סד (88) חוסי פ״ב יי׳א ב" ל״ב. המיה פרק נ׳ ־ «nöpH ד»לכד1 ז־ שנים שהיו מהלכיןבו. יופיי*) הבבלי אומר היה רץ ברשות הרבים והזיק חייב ששינה ה0נהנ. היה ערב שכת גץ ס* bw» a השמשות פטור. אמרי הוא יופיי) הבבלי. הוא יוסי בן יהודה. הוא יופי קטנתה. ולםהנ) נקרא שטו קטונתה שהיה קטן חסידים. ח׳ המבקע ברשות היחיד והדק ברשות הרבים. ברשות פירוש. קי*» G סטה פ״ט מ־ טיוסבתוס׳שם ס ט-ו היה ב׳ בסו* המשני יסזלמו׳ה׳״ו ם SWD!תלמוד.! היה p. נ׳ שמיידי שאחד רק ואחד מהלך אבל בשניהן רצין נם יוסי הבב־ מודה: בין השמשות. כן איתא נם בב׳ ובתב הרמב״ם בה־ חובל ומזי׳ פ״ו ה״ט ואם היה ערב שבת בין השמשות פטור מפני שברשות הוא p (מ׳ בב׳ שם) כדי שלא תכנם השבח והוא אינו פנוי ור שפי׳ p לביתו ואם בן יש לומר שלשון בין השמשות דוקא ובתום־ איתא מרב שבת מם חשיבה והיינו קודם בין השמשות ס׳ שבת פ־־ב מ־־ס ויש לפרש שp לקנות צורבי שבת וט־ ב־־ב פ׳־ה מ׳־ח: הוא יוסי הבבלי ובר. ובן נשנה מאמרו שהובא באן(ובתום׳ מל שם אימי הבבלי) בב׳ בשם אימי בן יהודה וט־ ב׳ פסחי׳ קי־־ג: הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי.... הוא אימי בן יהודה ואולי נקרא בא־־י הבבלי לפי שהי׳ מהוצל בבבל ובמקו־ אימי בר יהוד־בב׳ נדרים פ״א. איתא בירוש־ שם פ׳ י־־א ה־־א יהודה איש הוצא ונ״ק שצ׳־ל יוסי בן יהודה איש הוצא והוצא כמו הוצל כדמובח מב׳ קידושין נ־־ת*): וט׳ בספ׳ הגדת התנאים לחכם ר־ ב׳יז. באכמר ח־־ב צד רט־־א והלאה ז הוא יוסי קטנתה. בסוטה פ־־ט ה־ י־־ו איתא קטונתא וט־ בב־ שם מ־־ט. וט־ בתבואות הארק דף צ־־ה. ובאוצר המילין לחב־ פירסט מר־ קטת ובנטאנראפיט של תלמוד לחב־ נייבוימר צד קפ׳־ט שנקרא כן מל שם חמקו־ קטונית שהוזכר במרי זבלון בי׳ מגילה פ־־א ודא דף ט׳ ט־־א ואם כן נקרא הבבלי מל שם ארק מולדתו וקטונתא מל שם מקו׳ מושבו: קטן חסידים. בלוט־ אחרון החסידים שבשמת פסקו חסידים ט־ סוטה שם מ־ ט־־ו: ח־ המבקט. מצים; ברשות היחיד. שלו שרשאי בו לטשות מלאכתו ובל שכן ברשות היחיד של אחר או ברה־־ר: והזיק. מל ידי בקמות שנתזו: ברשות הרבים. לפי שהי־ רשות היחיד קרוב לו והי־ לו להמלות טל דטחו שבקל יכול להזיק ט־־י ביקומובני אדם ששביחי בחדר: ברשות הרבי׳ וכר. או שהי־ מבקט ברה־־ר שאין לו בו רשות לבקט ויותר הי׳ ראוי להתחייב טל הזיקו אבל לא הזיק אלא ברשות היחיד של אחר במקום שלא שביח הזיקא ולא הי׳ לו לחוש כל כך שיזיק שם: *) ורב אסי דהוצל שהזכיר רב הונא שם הוא לסי זכרון לראשונים תשה״ג חוס א' סימן רע״ד רב «סי סתם תלמידו של רב ואינו ר׳ אסי שעלה לא״י והי׳ תלמידו של ר׳ יוחנן וע׳ חולץ ב״ו: ורב אסי אמר וכר אתקק רב אסי בהוצל כשמעתיה זק התקין בהוצל כוזא בת רביעת׳ נשם ק״ז. ובמקף רב אשי יש לגרר רב אסי ע׳ בריס) וקרא שם המגילה בארביסר ובחמיסר נס מגילה ה׳:) והוא כס שאמר לו רב קודם מותו על שילא בר אבינא זיל צנעיה וכס והוא אמר כנגד שילא אנא איסי בן יהודה וכס (פ נדה ל-וס ואם כן גם שמו של האמורא רב אסי דהוצל הי׳ איסי בן.יהודה והמאמר שם ד־הוא איסי בן גור אריה וכס כפ היא הוספה מאוחרת ונתחלף שם האמורא בשם התנא נוע׳ בתוססס חולין י״ט. די״ה אמר שכתבו ר׳ אסי לאו היינו רב אסי) ורב אסי זה למד אצל לוי כשהי׳ בבבל וקרא אותו רבי סתם ע׳ פ ע-ז ל-ח: בעו מיניה מר׳ אסי וכס אמר להו מאי תיבעי לכו דרבי אסר ומנו לוי והי׳ חבירו של רב כהנא ע׳ פ שבת קפדו: סנהדרין ל״ו: יום טוב 0. ב״ק י״א. ורב חש לדבריו מגילה ה׳. קדושין מ״ה: סנהדרץ כ״ט: ושמוא׳ לא עייל קמיה כדאיתא בס ב״ק פ׳: ובכמה מקומס איתא אמר רב יהוד׳ אמר רב אסי וכס אמריתה קמיה דשמואל אמר לי וכס פ שבת כ״ב. יבמס טי׳ו: גיסין ס"ד: ע׳ סדה״ד ע׳ רב אסי נוצ-ל שם רב אסי) נדרים כ״א: שבועות מ״א. ומירוש׳ נדרים פ״ג ה״א שבועות פ״ו ה״א 0 שתחת רב אסי בב׳ איתא בדוש׳ איסי אסי בלא התואר רב ובזה הוא נבדל מן ר׳ אסי תלמדו של ר׳ יוחנן הנקרא רבי וע׳ י׳ סוכה פ״א ה״א דף נ״ב. כהנא ואסא עלון והוון קומי רב מגילה פ״ד ה "ב איתפלגון כהנא ואסי דם טוב פ״׳א ה״ו רב מפקד לתלמדוי לא תיתבון לכון על טבלה ברייתא דסדרא האסי האדון צנינין ודצא ממנה שהחזיק ישיבה בימי רב וע׳ במסא הדוש׳ דף ק׳.