Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1902-01-01 · 1902 · page 10

פדו <92) המניח פרק נ׳ בבאקטא י׳ ובן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמץ במותר נזק שלם. אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם. אדם בתם ותם *0 בריי״בסל״ב. באדם. אדם בתם משלם נזק שלם ותםא) באדם משלם במותר חצי ס תים* פ-נ ה־ב נזק. רביב) עקיבה אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר מ'שם נזק שלם. ס «׳ «!יי׳ל׳ מיקין י׳א׳ שורג) שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה ה-ג מדי" מ* באם נוטל את השור. שור שוד. מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה באם אמר רבי מאיר עד זה נאמרי) ומכרו את ""י*^ף3ע־ השוד החי וחצו את כספו. אמר לו רבי יהודה ובן הלכה קיימתה זזתום* ובדיי* ,יי 0 שמות כ״א ל._ ומברו את השור החי וחצו את כספו. ולא קיימתה ונםה) את המת ה)שמ י י יחצון ואי זה;ה זה שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים. והנבילה יפה המשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת. וזה נוטל חצי החי וחצי המת. פירוש. י' אדם במוסד ובר. משלם יש לנרד משלמי; וכדאיחא בכ׳י. ר׳ ובד׳ נאפ׳ (ד*ם) ובמדימ ובאו׳־ז: אדם בתם משלם נזק. צ״ל משלם במותר? ותם. ע׳ לטיל מ־־ט: רבי עקיבה אמר אף חם שחבל באדם ובר. ק׳ ששנה בתחילה אדם בתם ותם באדם שתבלו זה בזה וביאר אדם בתם וכר ותם באדם ובו׳ ואם בן למה שנה באן אף תם שחבל באדם ולא ותם באדם ועוד ק־־ק שדברי ר׳ עקיבא כני (וע׳ בכריית׳ בב־ לג.) נאמרו מעיקרא על תם שחבל באדם שמשלם נזק שלם.ואם בן למה שנה התנא דבריו בתם ואדם שחבלו זה בזה לטנין התשלומין במותר ולא שנאן בתם שחבל באדם בלבד לענין תשלומי נזק שלם ואולי יש מקו׳ לומר שגירם־ המשנה היתד. מעיקרא ר׳ עקיבה אומר אף תם שחבל באדם משלם נזק שלם וממילא נשמע שבשחבלו זה בזה אף תם באדם משלם במותר נז׳ של' והני׳ אף תם שחבל ובו׳ משלם במותר באה ע״י אשנרת הלשון ובתום׳ פ־־ג ה־־ב איתא ר׳ עקיבא או׳ אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם שר כמשפט הזה יבול משלם מן העלייה תל׳ לוט׳ וכר והטעם שר במשפט וכר יאות ללשון אף תם וכר משלם נזק שלם(ולהניה ולגרר במשנה ובתום׳ ר׳ וכר אף תם באדם משלם במותר וכר לא ר כל כך) ז י׳א׳ שור. תם? נוטל. הניזק את השור לפי שהתם משלם חצי נזק מנופו בדתנן בם־׳א מ׳־ה וכשאינו שוד. אלא דמי חצי הנזק הוחלט לניזק ונוטלו והיינו בר׳ עקיבא בבריית׳ בב׳ לג. וע־׳ש ובן איתא נם בן בתום׳ פ׳־ג ודג שור ובו׳ נוטל את השוו־ מת או הכחיש אין לו אלא שור ובמכילתא מם׳ דנזיקין פר׳ י׳־ב איתא ונם ובר מבאן אמרו שור ובו׳ נוטל חציו שור וכר נוטל מלו שור וכר נוטל רבעו ואפשר לפרש נוטל בולו נוטל דמי בולו ואתיא אפילו בר• ישמע׳ בברייי שם*) דאמר יושם השור בב־־ד? עד. צ־׳ל על? ובן הלבה. נ״ק שאינו מדברי ר׳ יהודה אלא התנא דמתניתיןאמר שבן ההלכה כמו בפאר. פ׳־ג נדו יבמות פ׳־ד מ׳ י״ב (וע׳ בדרכי המשנה צד רע׳־ה) אף ששם איתא הלשון והלכה בדבריו ולאחר סיום דברי התנא שדלבה כמותו? קיימתה. כלוט׳ פירשת? ואי זה זה. שדיבר עליו הכתוב? זה נוטל ובו׳. בלוט׳ עליו אמרה התו׳ זה נוטל ובו׳ וע׳ על הני׳ זה נוטל בד״ם ובן היא במדב׳־מ וברי׳־ף ובתוסופת ל־׳ד. ד־ה זה ומלשון זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה *I ויש להסתפק אליבא בר׳ ישמע׳ בסבר המזיק כבעל חוב הוא ע׳ בב׳ אם סובר שהתם אינו משלםאלאממפוע״נסליג וברש״י־שם.