Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1899-01-01 · 1899 · page 14

כי(50) כיצד התל פרק ב׳ " בבא קמא דברים אמורים ברשות הניזק א)אבל ברשות הרבים פטור. ואם נהנית משלם מה שנהנית. הלכה ג׳ כיצד השן מועדת בו׳. ב)ריש לקיש אמר על הראשונה הושבה. רבי יוחנן אמר על כולה הושבה. מחלפה שיטתיה דריש לקיש. תמן אם׳ ריש לקיש סבשם ר׳ הושעיה עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת ובא הוא אמר אכין. אמרי תמן בשם רבי הושעיה. ברם הבא בשם גרמיה. סמילתיה דריש לקיש אמר בעטה מהלכת ברבוצה פטור. מילתיה דרבי יוחנן אמר בעטה מהלכת ברבוצה פירוש. נזק שלם*) ומשום הבי חייב רב יהודה לשלם נזק שלם על החמור שאכל נהמא בדאיתא בב׳ י״טזאבל בב׳ שם הובאה ברייתא שנשנית בה בפירוש אכלה פת ובשר ותבשיל משלם חצי נזק והברייתא שלמעלה ממנה המסכמת עם התום' נשנית בלשון אחרת בהמה שנכנסה לחצר הניזק ואכלה אוכלין הראוין לה וכר ואולי תנאים נחלקו בפירוש המאמר השן מועדת לוכל את הראוי לה יש שפירשו שבא להוציא בפות או כלים שאינן אוכלין בלל אבל אכלה אובלין אף שאינן ראויין לה משלם נזק שלם ויש שפירשו שבא להוציא אף אוכלין שאינן ראויין לה 5 במה דברים וכר אבל ברשות הרבים יז טור. שב כר על הרישא לבדו לעני; אכילת פיחת וירקות אבל לענין כסות או כלים אין חילוק בין רשות הניזק לר״ה וע׳ בתלמוד והוא הדין לענין רגל שאין חייב עליו בר״ה כדתנן לקמן מייח ושנאו התנא הכא בשן לומר שאין פטור ברייה אלא מלשלם מה שהזיקה אבל משלם מה שנהנית (תוי״ט) ופי׳. משלם מה שנהנית ע׳ בתלמוד ה״ד ועוד יש לומר שבא להוציא מדברי ר' יוסי ור״א דברייתא בבי בייא: שמחייבים כר על השן ברייה ואין פוטרין אלא ברגל ן נתלמוד.] ריש לקיש אמר על הראשונה וכוי. ר להפוך ולנרו׳ ריש לקיש אמר על כולה הושבה רבי יוחנן אמר על הראשונה הושבה (ובן הניד. בבר מהרא־יף וב׳ דרכה של תורה פי‘ פייה וגליון הש״ם ושערי ירושלמי דף ב״ח ע״א) ופי׳ ריש לקיש אמר הא דתנן בד״א ברשות הניזק אבל ברייה פטור שב על הבל ששנינו לעיל מיניה בין על אכילת פירות וירקות ובין על כסות וכלים שאין חיוב על השן ברייה כלל ועל הניזק מוטל לשמור פירותיו וכליו שם שלא יאכלו ור׳ יוחנן אמר שאינו שב אלא על הראשונה בלבד דהיינו על אכילת פירות וירקות אבל על כפות וכלים משלם גם ברייה חצי נזק! ומקשה תלמודא מחלפה וכד דחמן. במקום אחר (ואולי גרסוה לקמי הייד וחפר לפנינו) אמי ריש לקיש בשם ח הושעיה עמדה ואכלה מפירות הצבורין בר״ח חייבת לפי ששינת ואכלה ואינה פטורה ברייה אלא כשאכלה דרך הלוכד, אלמא שאף ברייה חייב על השן כששינתה ואכלה ובאן הוא אמר הב־ שאינו חייב על השן ברייה כלל אף כששינתה ואכלה כסות או כלים ומשנה תמן אמרו בשם ר׳ הושע׳ אכל הבא בשם עצמו: מילתיה *) ומה ששנתה ובן היה שאבלה אוכלין שאינן ראויין וכו׳ טרפה את הבהמה ואבלה את הבשר מיירי כס בחיה שאין דרכה לטרוף אלא לדרוס כמו ארי דאיתמר בב׳ ט״ז ן אמר שמואל ארי בר״ה דרס ואבל פטור טרף ואבל חייב דטרף לאו אורחיה הוא והוי שינוי ולשמואל דהשיב טרף ואבל לשינוי לחייבו בר״ה יש לומר שפוטרו ברשות הניזק מלשלם נזק שלם וסבר כאידך ברייתא (ומשום דקשיא ליה לרבינא איך יפטור שמואל ארי בר״ה שדרס ואבל הלא ארי מועד בבל מיני היזק שיזיק (ע׳ טור חו״מ סי׳ שפ״ט ס״ג) אמר בב׳ שם כי קאמר שמואל בארי הרבות ואליבא דר׳ אלעזר וכן יש לקיים הברייתא שם דתניא וכן היה שנכנסה לחצר הניזק טרפה בהמה רפו׳ משלם נזק שלם דמשמע ממכה דבר״ה פטורה בארי הרבות ואליבא דר׳ אלעזר) והא דלא נקט תנא דתוס׳ המור שאכל חתיכות של בשר אולי יש לומר שלא פרט אלא מה שנאכל לפרקים על ידי הדחק ולא מה שכמעט אינו שכיח כלל שיאכל. א) לקמןמ»ח ג> ע׳ ב- כ*. d ב" שם ך> ע׳ ס שס