Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1899-01-01 · 1899 · page 12

בבא קמא כדו (52) כיצד ד.רגל פרק ב׳ חייבת מה היקלו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת. חומר בקרן שבעטה מהלכת את המהלכת. ד׳ כיצד משלם מה שנהנית אכלה מתוך הרחבה משלם מה פירוש. את המהלכת ופי׳ רב אמר עמדה ואבלה מפירות הצבורין בר*ה חייבת לפי ששינתה בעמדה ואינה פטורה אלא כשאכלה מהלכת וכנגד מה שהיקילו בשן כשאכלה מהלכת בין פירות העומדות (המונחות) חומר בקרן כשבעטה מהלכת את הבהמה העומדת שחייבת לפי שהבעיטה הוי שינוי ומכל שבן שחייבת כשבעטה עומדת את העומדת או מהלכת את המהלכת ואתיא כר׳ יוחנן דאמר בעטה מהלכת ברבוצה חייב ואילפיי אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין בר״ה פטורה אף ששינתה לפי שעל הניזק מוטל לשמור פירותיו בר־׳ה וכננד מה שהיקילו בשן כשאכלה עומדת בין פירות העומדות החמירו בקרן בשבעטה עומדת את הבהמה העומדת ואף שהבהמה הניזקת נמי שינתה מ״מ המזקת שינתה בשתים שעמדה ובעטה או מהלכת את המהלכת לפי שבעיטה הוי ש־נוי אבל כשבעטה מהלכת את העומדת שאף בהמה הניזקת שינתה פטורה ואתיא כריש לקיש אליבא דר׳ אמי *) : ד כיצד משלם מה שנהנית אכלה מתוך וכר. קשה שהתנא שואל כיצד משלם מה שנהנית ומפרש אימתי משלם מה שנהנית ואף אם נאמר שלשון כיצד באן במו אימתי תקשה שהרי כבר פירש אימתי משלם מה שנהני' לעיל באמרובד־׳א ברשות הניזק אבל בר׳־ה פטור ואם נהנית משלם מה שנהנית ובתום׳ פ־׳א ה־׳ז בתר המאמר מצידי הרחבה ומתוך החנות משלמת מה שהזיקה איתא כיצד משלמת מה שנהנית אומדין כמה אדם רוצה וכו׳ ובן איתא בברייתא בב׳ כ׳. אם נהנית משלמת מה שנהנית כיצד אבלה קב ובו׳ אין אומרים וכו׳ אלא אומדין כמה אדם רוצה ובו׳ והי׳ איפשר לומר לפי זה שהםירה במשנתינו תשובה כזאת אבל מדמפרש בתלמוד כיצד משלם מה שנהנית רב אמר אבלה שעורים משלם תבן ומדנחלקו בב׳ שם רבה ורבא בפירושו יוצא שנם בימי האמוראים ואף בדור הראשון שלהם לא נשנית תשובה בזאת במשנתינו לא בארק ישראל ולא בבבל ואולי יש לומר שנשמטה התשובה כבר בימי רב או שיש למחוק התיבות י משלם מה שנהנית ולשנות בד׳־א ברשות הניזק אבל בר׳־ה פטור ואם נהנית משלם מה שנהנית כיצד אכלה מתוך וכו׳ כלוב׳ מאחר שברשות הניזק השן מועדת ובר׳־ה משלם מה שנהנית כיצד תהא הצעתה של הלבה ופרטי דיניה ומשיב אבלה מתוך ובו' ושאלת כיצד כאן לפ״ז איננה אלא להציע את ההלכה וענינה כמו לפיכך ודוגמתה בחולין פ׳־ה מ״א ולא תקשה לפי זה למה שנה התנא אבלה מתוך הרחבה משלם מה שנהנית והלא כבר שנה לעיל מיניה אבל בר׳־ה ובו' משלם מה שנהנית ואף שיש. לתרק שנקטו אנב הסיפא מצידי הרחבה ובו׳ מ׳־מ לפי הגי׳ דלעיל ופירושה ניחא יותר: מצידי הי־חבה משלם מה שהזיקה. נ׳־ק דמיירי כשהלכה בר׳־ה ופשטה צווארה לצידי ר״ה ואכלה משם וצידי ר״ה חשיבין כמקום שאין רשות לא לזה ולא לזה וסביר תנא דמשנתינו דברשות שאינו של שניהם חייב על השן ועל הרגל כתנא דתום׳ פ״א ה׳־ט וע׳ לעיל פ״א ה׳־ב ובהערה שם ולקמ׳ מ׳־ה ובתוספות כ׳־א. ד״ה ובמחזרת: מפתח החנו׳ וכו׳. נ׳ דמיירי כחנות שעומדת ברה־־ר בגוונא דאיתא בתום׳ פ׳־ו ה׳ כ־־ח כגון אילו מסככין על פיתחי חניותיהם ברשות הרבים בחג וכו׳ ומשום הבי מפתח החנות משלם מה שנהנית כמו *0 ונוכל גם כן להפוך ולגרר׳ רב אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין פטורה מה היקלו בשן שאכלה עומדת בין העומדת חומר בקרן שבעטה [עומדת את העומדת] מהלכת את המהלכת אילפיי אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת מה היקלו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת חומר בקרן שבעטה מהלכת את העומדת והראשון כ׳ יותר.