Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 42

כ (26) ארבעה -אבות פרק א׳ בפא ק«א כהרי האש שאין דרכו לילך ולהדק. הצד השוה שבהן שדרבן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ: [תלמוד] ארבעה אבות נזיקין כר. השור זה הקרן דכתיב 5°* שמות כ״א ל״ה. י יגף שור איש את שור רעהו וגו,. עד כדון בתם. במועד.מניץ. °או נודעשסכ״א ל*ו. כי שור נגח הוא וגו,. הבור ’כי יפתח איש בור וגו,. בעל הבור ישלם שם כ״א ל־נ. וגו,. המבעה ’כי יבער איש שדה או כרם ושלחא) את בעירה זה הרגל שם כ׳-ב ד¬ רכתי, ימשלחי רגל השור והחמור וכתיב הסר מסוכתו והיה לבער^,'^5'• זה השן. 0פרוץ גדירו והיה למרמם זה הרגל. וההבער דכתיב 0°* שמות כ״א ה׳. תצא אש ומצאה קוצים וגו,. אגן תנינן ארבעה אבות נזיקין. ותני רביא! ב¬ב¬¬ רייה שלש,3) עשר נזק צער ריפוי שבת ובושת שומר חנם והשואל מ תום׳ ריש פ»ט נושא שכר והשבור. אמור מעתה מה דתנינן אגן להכשר נזקין. מה ב'ד'י דתני רבי חייה בין להכשר נזקין בין לניזקי גופו. ר, חגיי שאל היך תנינן ארבעה אבו, נזיקין אם הכל אמור בשור ג) אחד ניתני שלשה.ג׳ ב׳ ב׳י ואם הכל אמור בשור שלשה ניתני חמשה. אלא כמה דאישתעי קרייא אישתעיית מתניתא. תולדות0 הקרן נגיחה נגיפה נשיכה רביצהיי_ע)?“! ®"ל בעיטה ףדןייד" יבי יצחק מקשי'נגיפה נגיך|ה עיקר ה. ןאת עביד ה״ב,ם שם, מכיל׳ תולדות. אלא מתחיל בעיקר ומסיים בתולדות c תולדות הבור כל פירוש. לא זה וזה שדרכן וכו׳ כהרי האש צ״ל כהרי הבור: תלמוד. דבתיב כי יגף וכר. נקט קרא דשור שהזיק שור שהתם הייב בו חצי נזק: ושלח וכו׳ זה הרגל דבתיב וכו׳ בילקוט ד׳ שאלוניקי קונטרס אחרון ר׳קע״ט *) איתא וכן הוא אמר משלחי רנל השור והחמור ובער זה השן וכן הוא אומר הפר מסוכתו והיה לבער זה השן פרו׳ן נדרו והיה למרמס זה הרגל וכן הוא אומר תרמסנה ברגלים נס שצ״ל ברגלים תרמסנה ישעי׳ כ״ח נ׳] ובן יש להגיה הכא בני ותחת מסוכתו כתיב במקרא משובתו: וההבער דכתיב ובו׳. דונמתו לקמן פ״ה ה׳יי נזיר פ״ו ה״א: ותני ר׳ חייה שלשה עשר נזק וכו׳. כלומר שהוסיף עוד על ד׳ אבות דמתניתין נזק וכו׳ וע׳ לקמן פ״ח ר,"א: שומר חנם וכו׳. ע׳ ב״מ פ״ז ה״ט: והשכור. צ״ל והשובר: להכשר נזקין. לענין גרם נזקין שלא הזיק כעצמו אלא גרם להזיק על ידי ממונו וקנינו שלא שמרו בראוי: בין לנזקי נופו. שהזיק הוא גופו ולאו דווקא הוא אלא לנזק שלא בא ע״י קנינו במו בד׳ שומרין נזק גופו קרי לי׳: אם הכל אמור כשור אחד. אם הכל האמור בשור דהיינו קרן ושן ורנל חשיב כאב אחד: אלא כמה דאישתעי וכו׳. כלומר קרן דנאמר בקרא מיוחד חשיב לי׳ חד ושן ורגל הנכללים בקרא אחד חשיב להו נמי כחד: דחייה. איתא נם כן כמכילתא שם פ׳ י״ב ולקמן במתניתא דתני ר׳ הושעי׳ סוף ה׳ב ומפרש בז״ר לילקוט דף צ׳ ע״ג כנון שדחפו לבור וע׳ תום׳ ריש פ״ו ואולי נגיפה היינו שהזיקו בנופו שלא ע״י נפילה ודחייה ע״י נפילה וע׳ תום׳ פ״ג ה״ו. כל פירקא תליתייא וכו׳ כלוט׳ כל נזקים ע״י קלקול ברשות הרבים *1 והוערתי על קונטרס אחרון זה שהועתקו בו כמה מאמרים מתוך תלמוד ירושלמי הנרגעים במדרשי המקרא ע״י ספר אוצר הספרים ערך ילקוט שמעוני אבל מה שכתוב שם קונטרס אחרון אגדות ירושלמיות איבנו מדוייק כי באו בו גם מדרשי הלכות וכמה גירסאות ישרות בקונטר׳ שם. 1° אלא מתחיל בעיקר וכו׳ הלשון תולדות הקרן נגיחה וכו׳ ק׳ מ״מ ואולי המאמר. נגיחה וכו׳ מעיקרו לא בא לפרש תולדות הקרן אלא לפרוט כל מה שנכלל בכלל קרן ותלמודא הביאו לכאן לפי ־שעל ידו ממילא. יתפרשו תולדות הקרן ועוד יש לומר שלפי שלענין שור שהמית אדם נגיפה וכו׳ בכלל נגיחה