Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 43

(25) X ארבעה אבוז פרק א* בבא קמא •0 ארבעה אבות נזיקין(-השור והבור והפובעד. והדבער. י0לא השוד יה ך»* מ׳ עלי בהרי המבער. ולא המבעה בהרי השוד. לא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי הבור שאין בו רוח חיים לא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק « שגתס״זה״ב na ימי פירוש. ארבעה אבית וכוי. ארבעה נזקין הזכירהיהתורה לחייב בהן את הבעלים שלא נזהרו לשמור את קנינם ימעשיהם וגרמו על ידי בן נזק לאחרים והן במו אבות לשאר נזקין הדומין להן ונקראין לפי בן תולדותיהן ולמדין מהן לחייב גם בהן את הבעלים בשנרמו נזק לאחרים והן בפי סדרם בתורה השור שהזיק על ידי נניחה בקרניו אי :ניפה בנופי במו דכתיב בשמות כ״א כ״ח ול״ה והוא נקרא נם כן קרן והבור במי דבתיב שם ב״א ל״ג: והמבער. דבתיב שם כ״ב ד׳ ופירוש לשין מבעה לוחך ואיבל ולוקט מן המחובר0) כמו דאיתא בתרגום המיוחם ליונת; במדבר ב״ב ד׳ היבמא דמבעי תורא ית עסבא דחקלא (ע׳ בספר דרכה של תירה למי״ר צ״מ פ־ניליש) ותחת לשון מבעה איתא לקמן לשון שן ובקרא דמבעה נבלל נם בן נזק הרגל דהיינו מה שהזיקה הבהמה דרך הילוכה כדאיתא בתלמודא? דד,הבער דכתיב שמות ב״ב הי והוא נקרא נם בן אש 5 לא השור בהרי המבער, ובו• בלומ־ השיר והמבעה הלוקין זה מזה ואין ללמיד זה מזה ומשום הכי שניהן צריבין ליבתב ולא פירש התנא במה הן חלוקין זה מזה ולפי הבבלי דף ד׳ ע״א יש לומר שקרן הליק משן ורנל שקרן כוונתו להזיק מה שאין כן בשן ורגל ושן יש הנאה להיזקי ורנל הזיקה מצוי מה שאין בן בקרן ואילי לא חש התנא לפרש החילוק שבין שיר למבעה לפי שחלוקין בהלבותיהן שהשוד תם מתחלתו ומשלם חצי נזק וחייב ברשות הרבים ושן ורגל מ־עדין מתחלתן ומשלמין נזק שלם ופטורין ברשות הרבים ז לא זה וזה שיש בהן רוח חיים והולבין בתאות נפשם ומזיקין כשאינן נשמרין כהרי (הבור) נצ׳יל האש] ובו׳ ואילי עיקר כוונת התנא להשמיענו החילוק שבין המבער, והאש ששניהן מועדין מתחלתן ואנב נררא נקט נמי שור והתנא קיצר ולא שנה באן ולא האש בהרי זה וזה ובן לא שנה לקמן ולא הביר בהרי זה וזה ע׳ תוספות בי. ד״ה ולא ותוי״ט וממילא שלא פירש מאיזה טעם אין ללמוד שן ורנל מאש ולא שן ורנל ואש מבור ואילי סמך על המובן דשן ורגל צריבין להבתב־ לפוטרן ברשו׳ הרבים מה שאין בן באש יאש וכן שן ורגל צריבין להבתב לחייב בהן על דברים שאינם בעלי חיים על האיבלין ועל הבלים אי לצירך דבר אחר עי ב׳ ה5 מה שאין כן לבור ולא שנה משנתנו אלא במין פתיחה להלכות נזיקין שסידרן לקמן בסדרן של ארבעה אבות נזיקין־דלאחר ששנה לקמן מ״ב וני שתי משניות ישנות וקצרות בדיני נזיקין דרך בלל התחיל לסדר במייד דיני השיר ונקט אגב נררא דחמשה תמין וחמשה מועדין גם דיני ש; •רגל ובור וסידר אחדי בן בפייה ה״ז ובו׳ הלבות הבור והשלים בפ״ו עד ה״נ דיני ד,מבעה יסידר אחריהן דיני ההבער־ובא לומר לך שארבעה אבית נזיקין הןשחלוקין זה מזה יעל ידי הצד השוה שיבחן יצאי מהן תולדות ורמז על ההילוקין שביניהן בקיצור ובתיספתא ליתא פתיחה זו ועי שם סוף פיו ומכילתא &Q• נזיקין פי״א וי״ד00)ן ד׳ע״א e תוססחא ריסי י ׳ »0. :ומכילתא מטזפטים ס״יאוי״ד וחום׳ סוןימירו סן ע׳ בבלי גי: מאי מבעה רב אמר מבעה זה אדם ושמואל אמר מבעה זה השן׳ ואולי רב בעצמי לא אמר מבעה זה אדם אלא שבה במשנתו בכלל ד׳ אבות נזיקין אדם כמו ששנה קרכא ארבעה אבות נזיקין ואדם אהד מהן׳ ב׳ ד׳. ולפי שהאמוראים האחרונים ישנו משנתינו השור והבור והמבעה וכח ושמעו שרב השב אדם בכלל ד׳ אבות נזיקין סברו שרב פירש מבעה זה אדם וכה״ג איתא בב׳ סוכה כ״בי סוכה המדובלל׳ וכו, מאי מדובללת אמר רב סוכה ענייה ושמואל אמר וכו׳ ומירושלמי שם פ״ב ה״ג גראה שמי שפירש ענייה לא שנה מדובללת אלא מדוללת: °°ו במכילתא שם ריש הפרק איתא כי יבער ... למה נאמר עד שלא יאמר היה לי בדין הואיל יהבאר ממונו וההבער ממונו אם למדת על ד,באד שהוא חייב לא יהא חייב על הבערו וכו׳ אלא בא הכתוב ללמדך שהשן מועדת לאכול הראוי לה והבהמה מועדה לשבר בדרך הילוכה ונ״ק לגרוס הואיל והשוד ממונו... אם למדת על השוד ... ומשני דבא הכתוב ללמד ששן ורגל מועדין מה ישאין כן בשוד «הוא הם.