Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 40

ד (28) ארבעח אבות פרק א' בבא קמא מה אם המניח גחלת לרשות הרבים עד מקו׳ שהיא מתהלכת היא מוקת. מאי כדון. אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר במניח סכין סמוכה לרשות הרבים. כמה דתימר תמן האש נוגע מצד אח׳ ונתחלחל כולו. אוף הבא אדם נוגע מצד אח׳ ונתחלחל כולו. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי בור מלא מים ונפל שמה גדי קטן ונכנסו מים דרך אוניו ונתחלחל כולו. ובא נתחלחל כולו. רבי ירמיה בעי היתה מהלכת ומעקרת עשבים בגופה ובקרנה מהו שינוי הוא דרכה לכן. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אם לא נאמר שור הייתי למד שור מן הבור. מה אם הבור שאין פירוש. תולדת האש; אמר רבי יוסי וכוי תיפתר במניח סכין סמוכה לרשית הרבים בתיך שלו ונתגלגלה לרשות הרבים והזיקה שם כמה דתימר תמן ובו׳ אוף הבא אדם נוגע כשהניח הסכין מצד אחד במקו׳ אחד ונתחלחל כולו וקיק להגיה סכין נוג׳ מצד אחד אף שהי׳ נראה יותר; רבי •וסי בי רבי בון בשם רבי לוי בור מלא מים ונפל שמא וכוי. כלומר שכן אמר רבי יוסי ובו׳; גדי קטן. דגדול כשהוא פיקח פטור כמבואר לקמן פ״ה ה״ט (מפירוש נתיבו׳ ידושל׳). ונכנסו מים וכד נ׳ שחסרו פה דברים ואולי צ״ל בבה״ג נכנסו מים דרך אדניו ומת חייב כמהדתימדתמןהאשנוגע מצד אחד ונתחלחל כולו וכא נתחלחל כולו. ופירושו אף שבמל הבור אינו חייב משום בור דהא לא מת מבח הנפילה חייב משום אש דהמים שנכנסו דרך אזניו ונתחלחלו תולדה דאש הם ור׳ יוסי ב• רב• בון שפתר לעיל חולדח דאש במניח סכין סמוכה לרה״ר הי׳ יכול לפתרה נמי כהדא דר׳ לוי אלא משום שפתרונו במניח סכין כני פשוט יותר נקטו. רבי בון בר חייה וכו׳ הנירסא כנ׳ משובשת ואולי יש לנרד בה״ג רבי בון בר חייה בשם רבישמואלבררביצחקאילולאנאמרשורהייתילמד שור מן הבור או אילו לאנאמרבורהייתילמדבורמןהשוראילו לא נאמר שור הייתי למד שור מן הבור מה אם הבור שאין דרכי לילך ולהזיק חייב לשלם שור שדרכו לילך ולהזיק לא כל שבן או מה הבור משלם נזק שלם אף השור משלם נזק שלם אי מההשורמשלמחצינז־קאףבורמשלסחצינזקולמהתנינתההבא דאית לתנוייה מנין מילין כן. ופי׳ רבי בון וכד הקשה על לשון המשנה לא הרי וכר כהרי וכו׳ דמשמע לכאורה שמשפטיהן שוין ואפילו הכי צריכין להבתב ואין ללמוד זה מזה לפי שחלוקין במניניהן שיש חומר בזה מה שאין בזה והקשה הלא אין משפטיהן שוין ומ״ב צריכין להכתב ללמדנו חלוקי דיניהן והיאך ודפק אדעתין דודו למדין זה מזה, והיינודאמר מלשון מתניתין משמע אילו לא נאמר שור הייתי למד שור מן הבור ונקט שור ובור כפי סדרן בריש מתניתין וכן אילו לא נאמר בור הייתי למד בור מן השור ומבאר אילו לא נאמרשורהייתילמדשור מן הבור בקל וחומר מה א ם הבור שאין דרכו לילך ולהזיק חייב לשלם שור וכר לא כל שבן ומקשה וכי איפשר לומר כן דאי הבי נימא מה הבור משלם נזק שלם אף השוד משלם נזק שלם והוא אינו משלם אלא חצי נזק וכן אם באנו ללמוד בור משור נימא מה השור משלם חצי נזק וכד ומשני ולמה תנינתה הבא לשון לא הרי כהרי שלא שייך הכא דאית לתנוייה מנין מילין כן כלומרדלשון לא הרי השנויה במשנתנו איננה לבונה שאמרנו אלא הצעת דברים כדי לסיים בלשון הצד השוה שבהן ללמד על דברים הרבה שבהן נמי הדין כן ולקמן גרסינן בהדיא דאית לתנוייה סגין מילין כן הצד .השוה שבהן וכר ומביא ראיה לשמוש לשון לא הרי