Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 36

ח (32) ארבעה אבות פרק א׳ כבא קמא איתאמרת דרבי חנינה ולא איתאברת דבר פדייה הייתי אובר להכשר נוקיה לא ישלם כלום. לנוקי גופה ישלם פחתה, הוי צורך הוא שיאמר דבר פדייה. או אילו איתאמרת דבר פדייה ולא איהאמרת דרבי חנינה הייתי או' להכשר נזקיה ישלם פחתה. לניוקי גופה ישלם את הבל; הוי צורך שיאמר דרבי חנינה וצורך שיאמר דרבי פדייה. רב יהודה בשם שמואל א)אין שמין לא לגנב ולא לגזלן ולא לשואל א! ם י״א. אלא לנזקין. ואני אומר אף לשואל אין שמין. ואבא מודה לי. ומאן הוא אבא רבי או אבא בר אבוה. אמר רב חסדא נעשה עיקר טפילח ב) טפילה. אתא רב יהוד׳ בשם שמו׳ אין שמין לא לגנב ולא לגןלן ולאביע^בז־פ׳ לשואל אלא לנזקי׳. והשומרי׳ כנזקי׳ הן. רב ׳־-) יהוד׳ שלח שאל לר׳ג\קדושץ'ס״א לעז׳ האנס והגנב והגוולן מהו לשום להן. אמר ליה אין שמין לא לגנב ה״ד'ס' ע״גו. ולא לגוזלן. ומניין שאין שמין להן. אמר רבה בר ממל חיים שנים פירוש. הייתי אומר להכשר נזקיה וכר. דק שיש להפוך ולגרום הייתי אומר לנזקי גופה ננופו] דהיינו כשהזיק בנופו ובידים כמו במכה בהמה אז ישלם פחתה להכשר נזקיה (ואולי צ״ל נזקין) בלומ׳ כשלא הדק בידים אלא גרם את הנזק ע״י שלא הצילה לא ישלם כלום ויפטר לגמרי הוי צורך ובר: *) דרבי פדייה. נ׳שצ״ל דבר פדייה. רב יהודה וכר, אולי יש לגרום אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין ואני אומר אף לשואל שמין ואבא וכו׳ ופי׳ כנ׳ שניתי שאין שמין דמי הנבילה ושברי כלים ליתנם לבעליהן ולנכות את דמיהם מן התשלומין לא לגנב ולא ל-זלן שהם משלמין את הבל ולא הפחת אלא לנזקין שמין ולא הוזכרה במשנתו אם שמין לשומרין או לא ואמר שמואל ואני אומר אף לשואל שהוא חייב על השבורה ועל המתה שמין ואבא מודה לי ומפרש תלמודא ומאן הוא אבא רבי צ״ל רב ששמו אבא או אבא בר אביה אולי צ״ל אבא בר אבא או אבא בר אבא אבוד. [אבוי] ואבא דאמר שמואל אינו שם פרט־ אלא היינו אבי: אמר רב חסדא נעשה עיקר טפילה, אולי צ״ל נעשה טפילה עיקר ופי׳ רב חסדא הקשה על הא דאמר שמר אף לשואל שמין ולא הזכיר שאר שומרין הלוא עיקר דין שומא לא שמענו אליבא דבר פדייה אלא מקרא דאם טרף וכו׳ האמור בשומר שכר וגם בלא זה מסתבר שאם שמין לשואל כל שכן ששמין לשאר שומרין כשהן חייבין על שבורה ומיתה בפשיעתן שלא שמרן כראוי ושמואל שביק דין שאר שומריןשהן עיקר ונקיטשואל דוקא שהוא טפילה: אתא רב יהיד׳ בשם שמר. דק שחסר שם אמורא וצ״ל אחא ר׳ פלוני רב יהוד, וכו׳ או שצ״לתחתר׳־היד׳שם אמורא ).חר אתא ר׳ פלוני בשם שמואל ופי׳ אתא ר׳ פלוני ואמר בשם שמו׳ בלשון אחרת אין שמין וכו׳ ולא לשואל וטעמו בג׳ לפי שכל הנאה שלו אין להם לבעלים שעשו לו טובה והשאילו לו ליטפל בנבילה ולבוא לידי טורח ואיפשר נם לידי הפסד חנם ושאר שומרין כנזקים הן ושמין להן**): האנם, אולי נקראו בתחלה אנסים אנשי המלחמה שהורשו על פי מלכות רומי ליטול שדה בחזקה ולהחזיק בה בפרהסיא *1 ולא דקדק ר׳ נסא למה יצרך מדרשו של ר׳ לא לעיל וע׳ במה״פו כי אולי לא שמעו או חשב שמדרשו של ר׳ לא ודאי חלוק הוא על מדרשו של ר חנינה ובר פדייה וע׳ במכילתא פ׳ י״א וי״ב וט״ז. **1 וללשון אחר׳ לכאורה אין שחר לדברים שאמר שמו, לפי לישנא קמא ואני אומר.. ואבא מודה לי אבל ק׳ לחשוב שלא אמר דברים כאלו ויש לום׳ ששמו׳ אמר אין שמין לא לגנב ולא לכזלן אלא לנ!קין ואני אומר אף לשואל אין שמין ואבא מודה לי ועל פי דברין הללו נקבע המאמר בשמו אין ישמין לא לגנב ולא לגזלן ולא לשואל וכו׳ וע׳ בס: