Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 35

ט (33) ארמה אבות פרק א׳ בבא קמא ישלם. חיים ולא מתים. עד כדון גניבה. גזילד. מניין. אמר רבי אבין והשיב את הנזילה כאשר גזל. ב׳ בל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו חבתי בתשלומי נזקו בהכשר כל נזקו. נכסים של בני ברית ונכסי׳ המיוחדין חוץ מרשו׳ המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק בתשלומין. א! תוס׳ ייע 3״א• הלבה ב׳ כל שחבתי בשמירתו בו׳. תניא) רבי חייה זה ה. ור •והבור והאש לא תנה. אמר רבי ירמיה האש להכשר נזקיו. אמר רבי יוסי ואין פירוש. והןנקראו נם בן מציקים או מסיקים ע׳ לקט׳ פ״י מ״ו ובתום׳ שם ד,, ל׳ ובספרי האזינו פי׳ שיי׳ז ובזאת הברכה בי׳שנ״ז. והושאל אח״ב טל נולן בפרהסיא וט׳רש״י ב״ק ם״ז.: ולא מתים אלא חיים או דמי חיים רש״י בפירושו על התורה והשיב את הגזלה כאשר גזל:צ״ל אשר גזל כאשר נזל במו שהובא בתום׳ ב״ק דף י״א. ד״ה אין וברשב״א ובמגדל טוז ובמ׳ימ ה׳ גניבה פ״א ה׳ ט׳׳ו ובנ״יאבלבסמ״ג טשין ט״א(ובהנ״ט) ובמרדכי ובהגה־ אשרי איתא אשר נזל כעין שגזל 5 ב׳ שתי משניות הבאות ומלמדות על כלל דיני נזיקין משונות בסגנון לשונן משאר משניות והן קצרות וקמיעות כסימנים כי מאמדיהן לפעמים בלא נושא וג׳ שהן משניות ישנות וכבר בא להן פירוש בתוספתא ז כל שחבתי ובו׳. כל דבר שמחוייב אג־ לשמרו שלא יזיק והזיק לפי שלא שמרתיו כראוי הכשרתי את נזקו אוחו הנזק הבינותי וגרמתי וחייב אני לשלמו5 חבתי בתשלומי ובו׳. חסר כאן וצ״ל הכשרתי במקצת נזקו*) חבתי ובו׳ ופי׳ אם הבינותי במקצת מעשה את הנזק בנון שחפרתי בבור עמוק ט־ טפחים שאין בו בדי להמית עוד טפח והשלמתי לעשרה טפחים שיש בו בדי להמית ונפל שמה שר ומת חייבתי בתשלומי הנזק כאלו הכינותי את נזקו לגמרי ודוגמת לשון זו מצינו בשביעית פ״ב מ׳׳נ שבת פ־ כ״ג מ״נ(פ־ ט״ו מ״ב> וע׳ במבוא למבילתא שהוציא ר׳ מאיר איש שלו׳ צד כ״ב. נכסים של ובו׳. הנוסהא משובשת וצ׳־ל נבטים שאין בהם מעילה נכסים שלבני וכר ברשות הניזק והמזיק וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ ופי׳ דין הנזקים הזה נוהג בנכסים שאין בהם מעילה כלומ׳ בנכסי חולין שכינוס בהלכות ישנות בג׳ נכסים שאין בהם מעילה כמו שנקראו קרקעות ומטלטלין נכפים שיש להן ושאין לחן אחריות פרט לנבסי הקדש בין שהזיקו ובין שהוזקו ונוהג בנבסים של בני ברית פרט לנכסי עברם שהוזקו ובנכסין המיוחדין שיש להן בעלים פרט לנכסי הפקר שהזיקו ואח״ב זכה בהן אחר? חוץ מרשות המיוחדת למזיק. אבל ניהג ברשות הניזק והמזיק בנון חצר השותפיןוע׳ בתום׳**) ז ולקט־ פ״ד מ״גוד׳ז תלמד. זה השור וכר. בלוט׳ זה שייך אצל שור ובור: א״ר ירמיה האש להכשר נזקיו. אולי ישלנ׳שור ובור להכשר נזקיו האש לנזקי גופו ופי׳ר׳ חייה חש־באשבבלל נזקי נופו ובן נמצא במכילתא פ׳ י״ד פ׳ כי תצ׳ ***) מיהו ע׳ שם פ׳ שלם ולכן לא שנאו בכלל *1 במתניתא דבבי מערבא איתא מקצת וכן נמצא בכ״י ה' ע׳ דקדוקי סופח וכן איתא לפנינו בבריי׳ י׳ ע,׳א וכי׳ שכן גרס הרמב״בם ע׳ בם׳ המשני׳ וכן ב״ק מלשון המשנה כהכשר כל. *r מיהו הגי׳ בהוס׳שםכב׳ משובשת בסוסה ע״י שהמעתיק הכפיל דברים וצ״ל ורשות הניזק והמזיק כגון הצר השותפין והבקעה שומר חנם וכו׳ שהזיק שיור ברשותן מועד משלם וכף והתיבות שביביתים ב׳ למחוק וכן מחקו במנחת ביכורים והתוס׳ באה להשמיענו שהדברים הנתונים ברשות השומרין הן כאלו נתונים ברשות הנתק והמזיק וע' בתלמודא ובב׳ י׳'ג: ושם המאמר נשיה להביא ישומר חנם וכר על הפיסקא כשהזיק הב המזיק ובבוס׳ תוס׳ הנספחת לרי״ף ולקמן פ״ה מ״ג ד׳ וה׳. ***1 והגי׳ שם בהעתקה מח׳י אקססארד הואיל וחייב על ידי קנוי לו וקטילוו לא יהיה חייב על ידי עצמו דבהעתק׳ מב״י האלבערשטאם הואיל וחייב על ידי קנוי לו כל שכן שיהא חייב על ידי עצמו ודומה לגי4 הילקוסו ויש לומר לפי זה שקרנא ואולי גם כן רב•ע׳ לעיל ששנה ד׳ אבות נזיקין ואדם אהד מהן השב אש בכלל אדם וחשיב קרן ושן ורגל בתחתי.