Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 28

טז(40) ארבעה אבות פרק א׳ בבא קמא הלכה ג׳ שום כסף שוה כסף בו׳. אין אומרים א)תצא פרה בטלית. א! תום׳ ס״א י,"ב אלא שמין את הנכסין בבית דין. שוד. כסף. מלמד שאין בית דיןב' י״ד! שמין אלא נכסי׳ שיש להן אחריות. ואם תפש הניזק במטלטלין שמין לו מהן. בפני בית דין. מלמדב) שאין שמין לו אלא בפני בית דין. ם תוס׳ ו׳בשם. פירוש. הלבה ג׳ שום בסף ובו׳. לפי הגי׳ שלפנינו דייקו ופירשו לשון שום לברה לומר שצריך שומא בנזקים ואין אומרים כשהזיקה פרה טלית תצא פרה בטלית ויטול הניזק את הפרה במד נזק הטלית אלא שמין את הנכסין שהוזקו ובבית דין בדי שיושמו יפה ואותו הנזק ישלם אבל בתום׳ איתא אין אומרין תצא פרה בטלית ולא טלית בפרה אלא שמין אותן כ ם פ ים וכן בבבלי איתא אלא שמין אותה בדמים ואולי יש לגרום גם הבא אין אומרים ובו׳ ולא טלית בפרה אלא שמין את הנכסיןאו אתהנזקיןבדמין ולפי זה פירשו שום כסף ישמין את הנזק בכסף כמה הוא מולד. ומלות שוד■ כסף הן מאמר בפני עצמן5 שוד■ כסף*). מלמד שאין בית דין שמין אלא נכם־ן(וני שצ״ל מנכסי׳) שיש להן אחריות ואם תפש ובו׳. נ׳ שהי¬ קשה להם היאך יגבה הניזק כסף או שוה כסף! והלא אין שמין לנזקין אלא מן מיטב הארק מן הטידית שבמקרקמי כדאיתא למיל ובגיטין פ״ה מ״א ומשום הכי פירשו שבית דין אין שמין אלא נכסי׳ [מנכסי־] שיש להן אחריות כמשפט הניזקין אלא שאם קדם הניזק ותפש במטלטלין והיינו שוה כסף שמין לו מהן*,): בפני בית דין. מלמד שאין שמין לו אלא ובו׳. נ׳ שתיבת לו מיותרת ובאה באשגרת תשלומי נזקים בכלל קנס הן וכן נקראו במדרש הגדול דאיתא שם מיטב השדהו 1 צ״ל שדהרו ומיטב מלם שאין שמין לו אלא מן העדית מ: לכל המשלם ק נ ס שאינו משלם אלא מן העדית ת״ל מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" זה בנין אב לכל המשלם קנס שאין שמין לו אלא מן העדית" מיטב שדהו ומיטב שדהו מלמ שאין שמין לו ואלאן מן המטלטלין" מנין לכל המשלם קנס שלא ישלם 1 אלא 1 מן המטלטלין ת״ל מיטב שדהו ומיטב כרמו״ זה בנין אב לכל המשלם קנס שלא ישלם 1 אלא 1 כ& המטלטלין". *1 המאמר הוא מן התוס' בשינויים ובתום׳ הנספחת להלכות הרי״ף באו כאן ולהלן במאמר בפני ב״ד הוססות שאינן מדוייקות שהיו כס כתובות על הגליון לפי סי׳ הבבלי: **1 פירוש'המאמר כס כן הוא מיהו היתרוץ עצמו אינו נוח כל כך וע׳ בבלי ז׳. ח׳- וירוש' גיטין ס״ה ה "א והנה ממאמר משנתנו שום כסף ושוה כסף לפי פשוטו ומברייתא שהובאה בבבלי שם ישיב לרבות שוה כסף ואפילו סובין וממכילתא פ׳ י״א 1 וס׳ י״ב 1 כסף ישיב לבעליו אין לי אלא כסף בהמה מנין הרי אתה דן נאמר כאן והמת יהי' לו ונאמר להלן והמת יהי׳ לו מה להלן בהמה אף כאן בהמה מה כאן כסף אף להלן כסף וגם הברייתא שהובאה בירוש׳ גיטין פ״ה ה"א אין לי אלא קרקע מניין שאם רצה ליתן כסף ת״ל כסף ישיב וכו׳ מכאן שגובין לנזקין כסף ושוה כסף ומצד אחר מאמר המשנה דלעיל וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ שהוא משונה בלשונה הברורה והמפורשת משאר מאמרי המשנה הקצרים ומשנה דגיטין ריש ס״ה וברייתא דירוש׳ שם שדהו פרט למטלטלין וברייתא דמה״ג שהועתק לעיל מורים שאין גובין לנזקין אלא ממיטב הארץ ואולי יש מקו׳ לומר שמחלוקת ישנה היתד, בין החכמים ולמאן דאמר מיטב שדהו של ניזק והיא דעת ר׳ ישמע׳ לפי המכילתא פ׳ י״ד ובבלי ו׳: ווע׳ בירוש׳ שם שנשנית בחילוף! גובין לנזקי,* מן כסף 1שוה כסף ולמאן דאמר מיטב שזהו של מזיק והיא דעת ר׳ עקיבא לפי המכילתא והבבלי אין גובין לנזקין אלא ממיטב הארץ וכמו שאיתא במכילתא שם ובה״ג בבבלי מיטב וכו׳ רבי עקיבא אומר לא בא הכתוב ללמדך אלא ששמין נזקין בעדית וכו׳ ומאמר וכשהזיק חב המזיק לשלם וכו׳ לא שנו בראשונה במשנתנו אלא שנו ורשות הבזיק והמזיק שום כסף ובו׳ ונתוסף אחר כך לסי דעת ר׳ עקיבא ולפי ששני המאמרים סוחרין זה את זה פירשו מלמד שאין בית דין שמין אלא וכו׳ ואם תפש הניזק במטלטלין שמין לו מהן ור׳ שמעון בבלי גיטין מ״ט: וע׳ ירוש׳ גיטין שם ותוס׳ כתובות פ׳ י״ב נתן טעם להלכה ש־כיזקין שמין להן בעידית ואמר מפני מה אמרו הניזקין וכו׳ מפני הגזלנים וכו׳ וסומכים על מה שכתוב בתו׳ מיטב וכו׳ ומשנתנו דגיטין הכיזקין שמין להן בעידית וכו׳ מפני תקון העולם היא כרבי שמעון וכדמסרש רבינא בב׳ שם ור׳ ישמע׳ אולי לא סבר ליד כלל שהניזקין שמין להן בעידית אלא ששמץ להן כסף ושוד! כסף: