Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 19

19 7,4. Schabbat 7,2 f. 9 c Erub. 6,8 f. 24a1), 10,4 f. 26b PeS. 1,42). 4,3. Jom Tob 1,3 f. 60b. Ta’an. 2,14. Megilla 2,3. Jebam. 7,5. Ket. 2,5. 4,12. Gittin 5 f. 46d. Kidd. 4,8. 9. B. Kamma 6,2. B. Batra 8,93). A. Sara 2,2 f. 41 a (cf. Gittin 7,3.) Ta’an. 1,1 findet sich eine Auseinandersetzung in Form von Frage und Ant* wort, die, wie ans den darauf folgenden Worten: אם■ ליה רבי חייה 0־ מרייא הכין הוד. רבי יונה אבוך הוי בד. hervorgeht, von R. Mana herrührt (cf. Erab. 8, [10] f. 25b, wo für: אבד ליה רבי חייה בד מדייר. הכי אבד דבי יונה אבוך הוד. בד wohl ebenfalls zu lesen sein dürfte: הכי הוד. רבי יונה אבוך הוי בה). 0 Cf. die Lesart des R. Abr. b. Dav. in seinen Hassagot zu Mischne Tora H. Erubin 5,14. auf die im בראה הפנים zu j. das s. v.בהו hingewiesen wird. 2) Der Parallelstelle B. Mezia 8,7: דבי יוחנן חקוקה אפקד liegt die Relation des R. Jose b. R. B. zu Grunde. 3) Aus den Worten Ende Demai:אבר רבי יוסי בי רבי בון אין לך אלא בהדין פיתדא קדביא ♦ ♦ kann nicht mit Sicherheit gefolgert werden, dass R. Jose b. R. B. die voraufgehende Erörterung als eine anonyme überkommen hat. Ygl. noch Schabbat 16,1: לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד אמר רבי יופי בי רבי בון הדא דאת אמר עד שלא שיקע בו ר׳ רוב משניות אבל מששיקע בו רבי רוב משניות לעולם הוי רץ אחר התלמוד יותר מן המשנה, wofür im Trakt. Soferim ed. Müller 15,6 und im Machsor Vitry S. 709 die Lesart: עד שלא שיקע בו רוב משניות אבל שיקע בו רוב בשניוה♦ ♦ sich findet. Diese Stelle dürfte vielleicht dahin zu verstehen sein, dass, nachdem viele בשניות, Baraitot, in den Talmud aufgenommen worden sind, das Studium desselben, der die Baraitot mit enthält, dem Studium der Baraitot vorzuziehen sei — anstatt שיקע ist vielleicht שיקעו zu lesen — cf. Schir Haschirim Rabba 8,2: ד״א אשקך מיין הרקח זה התלמוד שמפוטם במשניות ברקח; Echa R. Ein* leitnng No. 23 Kohelet R. 12: ובטלו הטוחנות אלו משניות גדולות כגון.. כי מעטו זו נזה! התלמוד שהוא בלול (בלול) בהם; Koh. R. 2,4; עשיתי לי ננות ופרדפים אלו משניות גדולות כגון משנתו של ר׳ חייא רבה.. ונטעתי בהם עץ בל פרי זה התלמוד שכלול(שבלול» בהם; Halachot Gedolot ed. Wien f. I05d:פלם זה מקרא.. מעשיהו בל אבני בים זה תלמוד שכל המקרא והמשנה והמדרש והתוספות וחאגדות נוהאגדות! בלולין נבו] (cf. Midr. Mischle 16,11. j. Horajot 3. f. 48c); b. Synh. 24a: מאי בבל אמר רבי יוחנן בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד und R. Ascher Kidd. 1. No. 43; den Commentar des R. Jeh. b. Barsilai zu Sepher Jezira S. 5: ,•אבל בתלמוד אין לךמדה גדולה ממנה ובתוך התלמוד בלול ושקוע פירושי התורה והמצור והנא מפתח החבמה ועליו נאמר באגדתא בתורת משל זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר שבו שקוע משניות וחיצונוח ופרקים ומסכתות חיות גדולות עם קטנות זו משנת ר׳ חייא ומשנת ר׳ הושעיא ואנדתא (cf. Midr. Tehillim ed. Buber 104,22 und Anna, hierzu); Midr. Mischle ed. Buber c. 10:בא לפניו מי שיש בידו הגדה אומר לו.. בני תלמוד למה לא שנית שבל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא(קהלת א׳ז׳) זה התלמוד שיש ב1 חככות הרכה. — Wie die von einander verschiedenen Müsse vom Meer, so wurden die Verschiedenen Halachasammlungen und andere Disciplinen vom Talmud aufgenommen. Hier ist vielleicht der Ursprung für die übliche Redewendüng: ״ים התלמוד״ ZU finden. — Hiernach wären bereits vor den Tagen des R. Jose b. R. B. die einschlägigen Baraitot, so wie wohl auch ihre Erläuterungen dem Talmud ein verleibt gewesen cf. oben 8. 8; vgl« Darche Hammischna S. 285 Weiss. das. n, 8.183.