Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 10

10 איפכא מתנינן לה.. אמר ליה ואפכית נמי תיובתא ואפכיתו לה להא דר עז׳ א״ל . י**; b. Mezia 47 a: אייל מר הונא כריה דרב נחמן לרב אשי אתון הכי מתניהו רה אנן הכי מתנינן לה; b. Batra 128b: אמר ליה רבינא לרב אשי דרב נחמן מאי אמר ליה אין נובין מתנינן לה וכן אמר רב א״ל רבינא לרב אשי.. אמר ליה אנן משום דלאו כרות גיטא :150;נחמן 165;מתנינן לה b: א״ל רב אשי לאמימר .. תדע דשלחו מתם .. אמר ליה אנן הכי מתנינין לה דשלחו.. מר בר חייא אמר הכי שלחו.. רבינא אמר הכי שלחו..; a. Sara 24b: רב אשי מתני לה להא דר׳ יצחק אהא ..; (Synh. 24b: ׳(רב אשי אומ׳ הכי שלח ליה); 15, Mar Sutra: cf. die vorhergehende Nummer und Pes. 10b: מתיב רב יוסף כל שלא בדק בשלשה פרקים הללו.. מר זוטרא מתני הכי מתיב רב יוסף ר׳ יהודה אומר כל שלא בדק באחד משלשה..; 120a: ..מר זוטרא מתני הכי אמר רב יוסף; Moed 18a: ומר ווטרא מתני ♦ ♦ (cf. den Comentar, aber auch Dikd. Sofr. z. St.); Nasir 57b:מר ווטרא מתני לה להא שמעתא דשמואל אםיפ׳; b. Batra 70b: ..אמר מר ווטרא הילכתא כדייני גולה א״ל רבינא למר ווטרא הא אמר רבא l) vgl. Doch Moed 28a und B. Mezia 86a: סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה ♦ . רב אשי ורבינא סוף הודאה. Unter diesem רב אשי ist offenbar der in Bede stehende zu begreifen, cf. Lebrecht, Handschriften e. c. des Babylonischen Talm. S. 2 Anm. 3 Brüll, das. S. 39 Anm. 52; unter רבינא dürfte wohl Babina, der Genosse des B. Aschi zu verstehen sein, nicht aber der etwa 73 Jahre nach B. Aschi (499) heimgegangene Babina, der Sohn des B. Huna, mit dessen Tode, während Babba Jose noch in Pumbedita fungirte, der Talmud als abgeschlossen galt. Dieses jüngeren Babina dürfte wohl das bereits vom Talm. angezogene ״סיפרא דאדם הראשון״ keine Erwähnung gethan haben, cf. Epiyt. S. 34. Weiss das. S. 22 Anm. Ob aus den Worten B. Batra 157b: אבר רבינא מהדורא קמא. דרב אשי אמר לן ראשון קנה מהדורא בתרא דרב אשי אמר לן יחליקו zu folgern ist, dass B. Aschi, nachdem er schon einmal den ganzen Talmud im Lehrhause vorgetragen hatte, begonnen habe, denselben von Neuem durchzunehmen und ihn einer Bevision zu unterziehen (cf. Epist. S. 33; Aruch s. v. 8 הדר. B. S. b. M. z. St. Brüll das. S. 10. Weiss das. S. 210) dürfte fraglich sein, indem מהדורא בתרא ein gelegentliches Zurückkommen auf den Gegenstand, eine Bepetition desselben bezeichnen kann, vgl. z. B. Jom Tob 24bאמר רב לעולם אל ימנע אדם עצמי מבית המדרש .. דאנא ולוי היינן קמיה דרבי.. באורתא אמר מותרין באכילה בצפרא אמר מוחרין לקבל ..; j. Schabbat 1 f. 2d: רב שאל לרבי נתן לו אחר חבילה על כתיפו ושכח והוציאה במחזורד■ תניינא אמר ליהחייב.., wo doch wohl במחזורה תניינא nicht etwa besagen will, dass Babbi, der Anfangs Bab auf dessen Frage nicht geantwortot zu haben scheint (cf. b. das. 3b), demselben, als er wieder einmal die ganze Mischna von Neuem durchging und revidirte, erwidert habe, vgl. auch •מבוא הירושלמי f. 101a. Hinsichtlich der Beachtung der Talmudc anderer Schulen seitens B. Aschi’s s. Nummer 3.