Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 11

11 תנו רבנן שלשה .. ויום :147a);אייל אנן דדייני גולה איפס מתנינין לה .טוב של עצרת ברור זרעו חטים מר ווטרא אמר בלול איתמר(‘) 16, R. Acha, der Sohn des Raba: cf. No. 14 und Schabbat 4 a B. Kamma (78 b nach der Lesart in Dikd. Sofr. ♦♦ בעי רבא בתר דאיבעיא הדר פשט .. רב אחא בריר. דרב איקא נדרבא] מתני לה 110;(בהדיא אמר רבא ..b:.בעי רבא.. הדר פשטה.. רב אחא בחד 2דרבא מתני לה בהדי׳ אמררבא..) (Chuiiin 126a); Pesach 29a: רב אחא בר רבא תנא לה [cf. die Lesart in Dikd. Sofr.: בריה דרבא מתני להן להא שמעתא משמיה דרב יוסף בהא לישנא..; Kidd. 43a: ..ורב אחא בריח דרבא מתני איפכא; Sebach. 9b: .רב אחא בחד דרבא מתני כולהי לפסולא.. אייל רב אשי לרב אחא בחד. דרבא נבעיא דרבא] היכי מתניתו לה אמר ליה אנן בשינוי בעלים מתנינן לה ..; Nidda 23a ..רב אחא בחד. דרבא מתני ליה משמיה דרבי ^עזר לקולא; vgl. Kidd. 67 b. 17, R. Abba: cf. No. 14 und Chullin 106a. IS, R. Mordechai: cf. No. 14. 19, Rabina: cf. No. 14 und Jom Tob 20a: יתיב ברימל וקאמר להא שמעתא משמיה תפשיה א״ל רבינא למרימר אתון הכי מתניתו לה אנן כדבעא מיניה ריש לקיש מר׳ יוחנן מתנינין לה; Ket. 31b: רב אחא מתני הכי רבינא מתני..; (Bechor. 11a: רב אחא מתני הכי רבינא קשיא ליה..); chuiiin 58a:רב אחא סבר.. ומתני לה לדאמימר 3)..בדאמרן רביד לא סבר.. ומתני לה לדאמימר בהאי לישנא; b. Kamma 13a: רבע' מתני לה אסיפא ״; Bechor. 36a: א״ר אירעא.. יתיב רבינא וקאמר להאישמעת׳ בלא גברא א״ל רבא זוטי לרבינא אנן משמיה דר׳ אילעא מתנינן לה; Chuiiin 48a: אמר ליה מר זוטרא בדיה דרב הונא ברי׳ דרב פפי לרביג׳ הא דרב נחמיה בריה דרב יוסף אתון אהא מתניתו לה אנן אדרבא מתנינן לה.. 20, Amimar: cf. No. 14 und (Pes. 107 a:' אמימר פתח לה להא שמעתא דרבא בהאי לישנא, wofür die Tosafot מתני לה lesen, cf. Dikd. Sofr.); Moed 4b: אמימר מתני לה.. וקשיא ליה . .ף; ג) Soll etwa der Bemerkung j. Synb. 10.2 f. 29b אם ברורה pOT ולא בטל ואם ברורה בשרב die Lesart בלולה ZU Grunde liegen? oder soll gelesen werden אם בלולה בטל? vgl. Tos. Aracliim 1,9 und 10. 2) In diesen zwei letzten Fällen scheint R. Acha nur die schliesslichc Entscheidung Raba’s in seinen Talmud aufgenommen zu haben. 3) Es dürfte allerdings fraglich sein, ob dieser Rabina, der mit R. Acha controversirte und sogar eine Discussion zwischen Amimar und R. Aschi in einer andren Version, als R. Acha, mittheilte, der Genosse R. Aschi’s war. 4) Diese Worte wollen wohl nicht besagen, dass Amimar selbst diese Frage aufgeworfen habe, sondern dass in dessen Talmud die Frage, auf die R. Sira und R. Abba b. Mammal antworteten, in folgender Weise lautete.