Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 4

4 Talmud öfter hin, indem er bemerkt, dass gewisse Aussprüche und Discussionen der Amoräer in verschiedenen Schulen und von verschiedenen Autoren verschiedenartig wiedergegeben worden sind. So lesen wir: Schabbat 48b Baba Batra 86a: לה להא [W במורא מתני שמעתא משמיה דרב חסדא בפומבדיתא מתנו משמיה דרב כהנא ואמרי ג) Selbst in Sura scheint man sich der Redeweise: בסורא מתנו anstatt הבא מתנו bedient zu haben. In der üblichen Ausdrucks weise: הבא תרנימו bezieht sich bekanntlich הלא auf Babylonien (cf. den Commentar zu b. Ta’anit 10b), zuweilen scheint jedoch Sura darunter zu verstehen zu sein; cf. Pesachim 42b:.. הבא תרגומו.. רב שימי מחוזגאה אמר; (Rosch Haschana 18a: הבא תרגימו ריש לקיש אמר.. רב יהודה אמד שמואל .. . ♦) Baba Mezia 78 b: .. הבא תרגמו דבא אמר ♦י♦; b. Batra 61a:♦. 168;חכא תרגימו ♦ . רב יוסף אמרa: ♦♦ הבא תרגימו רב ירמי" בר אבא אמ׳..; Menachot 43 a: ..הבא תרגימו.. רב יהוד״ אמר. In gleicher *Weise dürfte zuweilen das Wort הלא im palästinensischen Talmud zur Bezeichnung für Tiberias gebraucht worden sein; cf. Schabbat 13,1; ..רבנן דקיסרין בעיין.. רבנן דהכא אמרי; Megiila 3, 2: ר״ חלבו הוד, דרש בציפורין רבי שמעון ספרא דטרבנת ..בתר :4,5;פסק תמן אתא בעי למיתן הבא א״ל ר׳ אימי.. יומין נחת להבא.♦; (Kidduschin 1, 4: &מ׳ רבי שמואל בר אבודמא הדא דתימר בצור .(וחברותיה בקיסרין ובחברותיה ברם חכא.. אתני wird im babyl. Talmud gewöhnlich von amoräischen Aussprüchen und DiiEussionen gebraucht, תני dagegen von Mischnajot und Baraitot cf. Megilla 28b und Alfassi zur stelle: פירוש דתאני ארבעה מי ששונה ארבעה מדרי משנה ופירוש דמחני מי שגמר תלמוד . .. In den Gutachten der Geonim, ed. Hark. No. 262, wo die Lesart: 4. לישתמיש אינש במאן דמתני ארבעה citirt wird, lautet daher die Erklärung: אבל דמתני הוא כעין התלמוד שלא תלמודנו זה הוא ♦ .. וכן הוא הדבר בי מי שהוא יודע מכילאתא ודראשי דארבעה סידרי זה הוא דמתני האמור כן; vgl. die Gebetordnung des R. Amram Gaon fol. 2a: ודקא תקינו מדרש חלופי תלמוד דגרסינן ♦ ♦ und die Epistel des R. Scherira Gaon ed. Neubauer (Anecdota) S. 18; cf. ferner Ned. 8a. Im Infinitiv scheint man jedoch anstatt אתנויי die Paelform תנויי gebraucht zu haben cf. Sucka 28b, Dikd. Sofr. z. St. und Aruch compl. 8. v. תן Anm. 3 Ber. 20 a und Raschi z. St. Da der Talmud me* morirt wurde, unterschied man Sucka das. Ta’anit 10b zwischen ״ מגרםTalmud lernen“ und ״ עיוניNachdenken“ hierüber; ein solcher Unterschied bestand bekanntlioh zwischen גמר und סלר cf. Sucka 29 a: nur scheinen die Worte גמר und סבר mehr das Ergebniss des Memorirens und Nachdenkens zu bezeichnen. Dass es Personen gegeben habe, die — entsprechend den תנאים, שוני הלכות in Anbetracht der Mi8chnasammlungen — den Talmud lernten und lehrten, ohne tiefer in das Verständniss einzudringen, dürfte kaum nacluuweisen sein, cf. Ber. 47b Synh. 106b Aboda Sara 19 a Horajot 2 b und die von Abbaje angewandte sprich* wörtliche Redeweise: גמרא גמור זמורתא תהא Jom Tob 24a und Prllst, die ursprünglich wahrscheinlich auf das gesangartige Hersagen der Gemara ohne Yerständniss sich bezog, vgl. Megiila 32a Synh. 99b. Das Aufnehmen eines Passus in den Talmud wurde durch קלע bezeichnet cf. Erubin 32 b: אמרי ליה קבעיתו ליה בגמרא (Rosch Haschana 32 a Kidduschin 25a Synh. 41b Sebachim 114 b) Bechorot 36b und öfter in der erwähnten Epistel (8. 23). Freilich wurde nicht alles im Lehrhaus Besprochene aufgenommen.