Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1894-01-01 · 1894 · page 25

Der Menschengeist als Gottestheil. ןמוה^^י^ייז״יייימ^״^מו* \ 19 Es herrscht in mir ein Gott voll Lehen; Mein Herz frohlockt, ihm hingegeben. 1. Dir ist mein Inn’res offenbar; Ich selbst bin Zeuge mir fürwahr! Mein Geist ist froh, er weiss es klar. Dass stets mit mir mein Schöpfer war. Wie sollt’ ich jemals klagen gar Ob Wanderschaft in fremder Schaar! Denk’ ich des Guts, das Er gegeben. Muss all mein Schmerz mir ganz entschweben. 2. Sein Name macht den Geist mir frei. Stärkt meine Kraft, verjüngt sie neu. Er ist mir Ruhestatt dabei Und Wohnhaus, wo ich sicher sei. Ja meinem Schöpfer pflicht’ ich bei. Denk’ im Erwachen Seiner treu. Da früh und spät sein Thun und Weben Sich wundersam mir zeigt im Leben. 3. Mich lenkt auf seines Glanzes Spur, Des mir verhüllten, die Natur. Dann ruht das Leid, das ich erfuhr. Mein Loos ist Er, mein Schutz sein Schwur. Was kann mir thun die Creatur? — Ja ist er doch mein Gott nicht nur: Ist Bogen mir und Schwert daneben. Mir Macht und Hort, will Schutz mir geben. 4. Wer ist’s, der meinen Weg mich lehrt. Dass ich erklimme eignen Werth? Dess Name licht durch Dunkel fährt? Dess Schatten deckt vor Feindesschwert? — Mein Gott ist’s, den ich stets verehrt. Der mich erhöht, dass zum Gefährt Die Gotterkenntniss mir mag geben Die Sphäre, die umkreist mein Leben 15. אל חי בקךבי בשמי ירנז לבי 3נת לסורי1 שחזי אבי הוא?ך 5 שיל* בבודי בי פעלי עמך למה בעודי : T T אתפצבה מדודי 1 אובר בחבי \ 0! טובו, ובר כל־פצבי ג־ ־ •ל? t : רוח לרוחי ■ j וברו, והעצים3 בחי [ הוא בית מנוחי4 הוא משכנות מבטחי5 5! אךבק מוחי6 הוא בהקיצי7 שיחי; שחרי וערבי k יתפלאו8 מופתע בי ן הודו למולי | 0» שתי, והוא לי פלא[י]9 | מבל־פמלי J נחתי, והוא נורלי | מה־יצשיה לי' i נוצר10? ונם הוא אלי 11 1 5־ רןשתי וחרבי 1 פוי וצור מעוגבי ן מי־לי בדרכי | בי אעלה על־עךכי J ושמו בחשבי | 30 נרי, וצלו סבי12 J אשח למלכי 1 אתנשאה מ עד־בי I ■ זי : ־ : T ־ | נלנל13 מסבי 1 מתו תשוה רכבי14 1)בכת יסודו P; בנתי יסודי E. — 2) יגל E. — 3) 80 e; sonst 4 — .העצים) ps. 116, 7. — 5) Nach jes. 32, 1s. — 6) בבהי p. — 7) ובהקיצי P. — 8) 80 vermuthe ich nach ijob 10, 16 statt יתפרקו P;יתדפקו 7> und יתדפקו e. — 9) ואם הוא פליא E. — 10) Nach ps. 11s, 6. — 11) והבה אלי E. — 12) so nach z; אורי וכיו סכי p; אורו ונרו סוכי P. — 13) גלגלו z gegen aas versmass. — 14)דרכי z gegen den Reim. — 15) Der Sinn der letzten, am Schlüsse dunkeln Strophe ist: Gott allein ist es, der mich, über die Schranken der Sinnlichkeit im irdischen Lehen hinaus, zu meiner wahren Bedeutung als Ebenbild Gottes 3*