Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1891-01-01 · 1891 · page 37

Meberweliliejie. Da sprach er zu mir: Noch gieht es einen Einzigen23 ohne Zweiten, Der Sohn und Bruder nicht hat zur Seiten, Dessen Wirken keine Grenze kennt nach allen Weiten; Den alle Räume nicht umfassen Und keine Zeit auf sich hat folgen lassen. Die Geister sind zu beengt, Zu künden seiner Grösse Kreis; Die Zunge ist zu beschränkt, ^Zu reden seines Lobes Preis. Denn sein ist Hoheit und Glanz Und Sieg und Ehrenkranz, Heldenmacht und Königsprächt, Herrscherthum und Grössenruhm Und sein Reich, das nie wird untergeben, Da Er dies Alles liess entstehen. Kein Gott ist ausser ihm zu finden, Kein Hort neben ihm zu künden. Unendlich ist seine Erkenntniss, Unermesslich sein Yerständniss, Nicht wird gezählt, was ihm ist eigen; Sein Wesen kann kein Verstand uns zeigen. Ob seiner Grösse, die Alles erfüllt, ist seine Erkenntniss dem Menschen verhüllt, Und weil so blendend ist sein Glanz, so schaut der Mensch ihn niemals ganz. Denn auch die Sonne verbirgt sich in ihrer Strahlen Gewalt י Dass man nicht erkennt ihre eigene Gestalt 24, Und man in ihrem Licht sie selber schauet nicht25. ®»ויאמר־לי« לעז אחד ואין שני־לו' נם בן ואח אין־לו ואין קץ לבל־עמלו2 המקומות לא יכלכלוהו3 וקטנים לא יקדימוהו »»הלבבות תקצרנה4 מלספר!דלו והלשונות תצרנה5 מלך־בר6 הלולו כי־לו ההדר וההוד7 5» והנצח והכבוד והנבוךה והתפארת והממשלה והגדלה8 : — ־v : ד t \ : t ומלכותו אשר לעדי־עד לא־תכלה כי הוא עושה את־כל־אלה9 650 אין אלוה בלתו' ואין צור וולתו 10 * אין קץ“ לדצתו 12 ואין חקר'לתבונתו 13 * לא־ימנה" קתו 855 ולא־יודע ענינו ברוב גדלתו 15 *תעלם מאנוש ידעתו ־1 ובנדל״ יפעתו18ימנע19 ראותו :?י * 1 T T *־ : כי־השמש תכתר 70באורה * זד זד T ״ : T 0ד3יךה21 660 ובןדדותד,22 מחוותזה 1) לי nicht in GRZ. — 2) Koh. 4, 8; Z. 637 nicht bei E. — 3) יכילוהו GR; יכלהו OZ. — 4) תקצר E. — 5) תצר e; תעצרנה gorz. - 6> לדבר goz. — 7) הדר והוד oz. — 8> Nach נ Chr. 29, n mit Binnenreim; והתסארה והגדולה והגבורה והממשלה GORZ abgeändert zu gewöhnlichem Zeilenreim äug Verkennung des Binnenreimes. Wäre diese Lesart die ursprüngliche gewesen, so lag kein Grund vor, והתפארה für das in der biblischen Quelle stehende והתפארת zu setzen. — 9) Nach Jes. 45, 7; כי עשה את כל אלה R; Z. 648. 649 nicht bei E. — 10) Nach Ps. 18, 32. — 11) כי אין קץ R. — 12) לעדתו G. — 13) Jes. 40, 28. — «) ימצא G; ימלא ORZ. — 15) כח גדולתו GR. — 16)לדעתו GR;דעתו oz. — 17) מגודל GORZ. — 18)הופעתו e; יבעתו R. — 19) נמנע GORZ. — 20) נסתר GRZ. - 21) מהבירה GZ. —22) ובאחרירזה GORZ.* — 23> Gott. — 24) Zur Sache s. Kaufmanns Attrilmtenlehre S. 445 A. 128. — 25) Während Ibn Sina, von K S. 22 an, ixt unserem Gedichte sonst ohne Berücksichtigung bleibt, erinnert diese Stelle (Z. 658—660) nocü. an die Worte desselben bei K S. 27: «1 השמש אם נכסרוה מעט זרחה עליך הרבה דלפי שהפליגה להגלות נסתרה. Das Gleichniss der Sonne hat zuerst Plato (Rep. VII Anfg) in unvergleichlich schöner Weise aufgestellt und ausgeführt. VgL Jes. mor. XII und meine Ethik des JHaimonides S. 75 A. 4•