Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 50

/ Per M&M. RescliaUach c. 3 imMidrasch des;־:.jLV;...iiies;eir b. jehuda aus Bartota: / * * * מכות השבטים אני קורע להם את הים unverständliche Beleg (Ps. 136,13): מהו אומר לגוזר ים סוף לגורים gehört nach J&. H zu 14, 15 zum Midrasch des R. Simon aus Teman das. und lautet: שמעון התימני אום׳ מכות מילה אני קורע להם את הים מהוא אום׳ לברור ים סוף לגורים אל תקרא לגזרים אלא לנוודים"!). X)er lückenhafte Text Mech. Beschall. Amal. c: 2: רבן משה מזבח ויקרא וגו׳ אמר משה הנם הוד, שעשה המקום בגיני עשאו וכן אתת מוצא: ־כל זמן שישראל כנם כביכול הנם לפניו שנ׳ ה׳ נסי צרה לישראל ♦ * י ist nach m. h. zu 17.15 zu ergänzen, wo es heisst:ויבן טשה מזבח״ ר״ יהושע אומ׳משה קראו נסי" אמ׳ להן נם זה שעשה לבם המקום בגיני עשאו" ר׳ אלעוד המודעי אמ׳ המקום קראו נסי שכל ומן שישראל שדויין בנם׳ כאלו נם לפניו שרויין בצרה כאלו צרה היא לפניו" שרויין בשמחה שמחה היא לפניו וכן הוא .(1 Sam. 2, 1) (2 אוט׳ כי שטחתי בישועתיך der Mech. das.) entstanden sein; im M. H. zu 12,16 heisst es: [ומניין לעושה [שעושה מדורה ומתחמם כנגדה מהימין לו חמין ומרח־צין בהן פניו ידיו ורגליו ומרחיצץ בהן את. התינוק •ת״ל לכם לכל צדככם, vgl. Jom Tob 2,5. b. das. 21 b und j. z. st. und 5,2. Schabbat 3,4. b. das. 39 b ff. Tos. Jom Tob 2,10, wo vielleicht anstatt: ואין צריך לומר בחמין שהוחמו מערב יום טוב zu lesen wäre: ואין צריך לומר בחמין שהוחמו ביום טוב, cf. b. das. 4° a und R• David Pardo, חסדי דוד z. St. Gelegentlich der Besprechung der letzten Stelle der Mech. I möge hinsichtlich der dunkeien Worte am Anfang derselben: מלמד שכשם שהי' משה כלל?לדברות כד הי/ אהרן כלל לדברות die Bemerkung gestattet sein, dass nach der im M. H. zu Lev. 1, I vorkommenden Ausdrucksweise: ומה אם ישראל שאינן כלי לדברות . . . . אני (משה) שאני מועד לדברות ־ י ״ dafür wohl: .... שכשם שהי׳ משה כלי לדברות zu lesen sei, cf. Mech. Amal. jitro c. 2: הי׳ אתה לעם וגו׳ הי׳ לדם ככלי מלא דברות, Abot deR. Natan ed. Schechter Rec. II, c. 2 — auf diese Stelle wurde ich durch Herrn Schechter aufmerksam gemacht — •מה אם ־ ישראל שאינן כלי מיוחד ואינו מדבר * ״ * ״ אני שאני כלי מיוחד ״ ״ ־ *, wozu wohl: כלי מיוחד) לדברות) zu ergänzen ist. t) Die ׳Reihenfolge der Autoren in diesem Abschnitt weicht im M. H. von der in der Mech. I bedeutend ab. So folgt im M. H. auf den Midrasch des;ר, אליעזר ב שמעון התימני אומ׳ * * ־ ,שמעון איש קטרון אומ׳ * * * * :יהודה איש־ברתותא und dann " * שמעיה אומי * ־, so dass auch im m. h. die Worte: * מהוא אומ' לגוזר ים סוף לגזרים * ־, obschon sie zum Ausspruche des שמעון התימני gehören, dem Ausspruche des שמעיה, wie in der Mech. I unmittelbar vorausgehen. Sollte man nun daraus, dass die in der Mech. I vor שמעיה אומר Stehenden Worte zum Ausspruche des ר' שמעון התימני gehören, folgern, dass die Reihenfolge im M. H. die ursprüngliche sei? Ohnehin scheint dieselbe passender zu sein. ר׳ בניה או® בובות מצוד, שעשה• אברהם לפני * * ר׳ יוסי הגלילי אומי כבר) (cf. Schemot r. c. 21) .... יצחק כאלו עקוד לפני ־ ־ ר׳ עקיבה אומי בזכות יעקב ר׳ אליעזר בן. יהודה איש ברתותא אומי בוכות שבטים ■ שמעון איש קטרון או® בובות עצמות יוסף שמעון התימני אומי בוכית מילה ־ ־ •) אל י תקרא) - findet sich auch Mech. das, c. 5, Bach. c. 3, cf. Bacher das. S. 445). 2) in Lek.•Tob•z. st. heisst es: ר, יהושע אומר משה קראו.נסי אמר משה רבינו הנם (Exod. 17,11) הזה .שעשה הקב־ה לישראל בניני עשאו וכודא והיה כאשר ירים משה ידו וגר o, wiederum hat: המקום קראו נימי.שני ה׳ ניסי אמר (cf. jaik; z..st.) ד אלעי. המוד׳ אר משה הנם הוד, שעשה המקום בנינו עשאו וכן את מוצא * ־ *... Der Text der Mech. würds '