Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 51

Ebenso w,äre der verstümmelte Text der Mech. Mischp. e. 16: אם מדף יטרף זה עדר דברי ר׳ יאעדה * * * ר׳ יוחנן בר י^עויה אומר * * * *יי׳ יונתן אומר יביאהו צר הטרפה יוליך הבצלים אצל טרפה ויהא פטור מלשלם או אעפ״ב יהא חייב והדין נותן הואיל והאבדה חסרון שמירה וטרפה חפרון שמירח אם למדת צל אבדה שחייב לשלם אף טרפה חייב לשלם לא אמרת ממשמע שנאמר והטרפה לא ישלם יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו •משלם ואי זה טרפה שחייב לשלם כגון טרפת חתול שוצל ונמייה ומתוך שאמרה תורה תלמוד לומר אם טרוף יטרף מה טרפה מיוחדת שאפשר לו להצילה חייב לשלם * * * * ואי וו היא טרפה שהוא פטור מלשלם בגון טרפת הואב * * * * * * * ומתוך שאמרה תורה ומת nach m. h. zu 22,12 zum Theii wenigstens herzustellen. Der Text im M. H.Tautet: אם טרף יטרף׳ זה צדר" דברי ר׳ יאשיהו אצ״פ שאין ראייה לדבר וכר לדבר כה אמ׳ ה כאשר יביאהו עד" ר׳ (Amos 3, 12)יציל הרוצה מפי הארי שני כרשם או בדל אוון״ (1,יוחנן ביר׳ יאשיה אומי יביאהו צד" יביא צדים שנטרפה באונם" יביאהו צד אצ״פ כן יהא חייב לשלם הדין נותן הואיל ואבירה חסרון שמירה * * אם ■נאף] טריפה יהא חייב לשלם ת״ל טריפה לא ישלם" יכול בל טריפה לא ישלם ת״ל ואם טרף יטרף בשתי טריפות הכת׳ מדבר" הטרפה לא ישלם" יש טריפה שהוא משלם ויש טריפה שאינו משלם ארו טריפה שחייב לשלם כגון טריפת חתול ושועל" ואמו טריפה שפטור מלשלם כגון טריפת ארי וזאב בל שהוא דרך האונס פטור ובל שאינו כדרך האונס חייב כשם שחלקה תורה בין טריפה לטריפה ובין אונם לאונם כך תחלוק בין מתה למתה ובין שבורה לשבורה ובין שבויה לשבויה"'בין מתה למתה כיצד" היתה רועה לפניו ונפלה ומתה פטור" סיגפה החמה נעל דלת בפניה ונפלה ומתה חייב" בין שבר ^__לשבר כיצר ♦ ♦ ♦ ק nun am besten durch eine Vereinigung der Lesarten in L. T. und O. herzustellen sein, im Tanchuma z. st. (cf. Weh. f. 22a): ויבן משה * * * אמר להם משה לישראל הנם הזה שעשה לכם הקב״ה בשבילו עשה למן1ן שמר עשה * * * wäre sonach die Erklärung des r. Elieser aus Modiim wiedergegeben, an die sich vielleicht auch Targ. Jon. hielt. Denn ,מימרא דה das. scheint Subject zu sein; für בגיני das. wäre dann ',בניניה zu lesen, cf. Levy, Chaldäisches Wörterbuch II S. 113. Auch die Stelle in Pes. Rabb. c. 12 (ed. Friedm. f. 50 b), auf die Friedm. im Anhang I zur Mech. z. St. hingewiesen hat: נזסית אינו אומר באן אלא ה' ניםי בזכותו נעשו הניס״ם liesse sich in diesem Sinne erklären, und ניסית müsste dann in כיסי emendirt werden. t) Der lückenhafte Text im M. H. ist wohl nach dem Text der Mech. zu ergänzen. 2) Darf man etwa für den Schluss der Stelle in der Mech. I folgende Lesart vor schlagen: דמי לחשך לדון כן מתוך שאמרה תורה ומת מה מיתה מיוחדת ־ אף טרפה שאי איפשר לו להצילה פטור מלשלם ומתוך שאמרה תורה הטרפה לא ישלם יש טרפה 'שהוא משלם ריש טרפה שאינו משלם. מה טרפה מיוחדת שאפשר לו להצילה חייב לשלם אף כל דבר שאפשר להצילו חייב לשלם'? cf. Mech. das. s. V. ומת, Raschi in seinem Commentar א zur Tora und r. ei. Wilna z. st. o. hat •;ומלחשך שאמרה תורה ת״ל ומת •*.־ Was den Text des M. H. anlangt, so macht es fast den Eindruck, als wenn der Anfang desselben, der mit dem von R. Hai Gaon und Nachmani aus der Mech. II angeführten Citat (cf. oben S. 8) nicht übereinstimmt, der Mech. I entlehnt wäre, der Schluss aber der Mech. II angehörte. i-•■‘ ■-■Ajs