Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 45

coiorits. mancher öfter wiederkehrenden technischen Redeweise1), wie hinsichtlich der Anführung von Autoren 2) sind nämlich nähere Beziehungen zwischen deT Mech. II und Sifra nicht zu verkennen, und eine Uebereinstimmung zwischen ihr und der Tosefta ist vielfach wahrzunehmen3). x) Z. B. hinsichtlich der Redeweise: פרט ל־ (cf. Weiss, Einl. in die Mech. S. 23,(־ כלך לדרך רזו ,לרבות (m. h. zu 21,2), מה דאית להביא אח זה ולהוציא את זה אחר שריבה הכתוב מיעט [ומיעט] (zu 21,2 cf. 22,8); dagegen kommen die in der Mech. I üblichen Redeweisen: הא אין עליך לומר ,עד שלא יאמר יש לי בדין ,למה נאמר לפי שהוא אומר אינו צריך ,מדפנה להקיש. ולדון גזירה שוד. ,בא הכתוב ללמדך ,בלשון אחרון אלא כלשון ראשון meines Wissens in der eigentlichen Mech II nicht vor. 2) Erklärungen Namens R. Jonatan und R. Jizchak (cf. weiter unten S. 37 A. 2 oben S. 10A. 2) werden meines Wissens nicht angeführt; R. Joschija wird erwähnt zu 12,9 (* * * מיבאן היה ר׳ יאשיה אומי הנודר מן המבושל, cf. Mech. Bo c. 6). Die steile zu 22, 12: * אם טרףי יטרף זה עדר דברי ר' יאשיה scheint der Mech. 1 entlehnt zu sein, cf. weiter unten S. 39. R. Simon b. Jochai wird mit Ausnahme der haggadischen Bestandtheile bis c. 12, die vielleicht, wie die haggadischen Partien zu c. 13, 17 — c. 19, aus einer anderen Schule herrühren, schlechtweg R. Simon genannt. Die Midraschim werden recht oft anonym angeführt. 3) Z. B. zwischen Tos. Berach. 3, 8 und M. H. zu 20, 8, Pesach. 1, 1 und M. H. zu 12, 17, 5, 8 und 11 und M. H. zu 12, 8, 7, 7 und M. H. zu 12,4. — Der Text im m. h. hat sich correcter erhalten: במבסת תכסו מלם■ שנמנין וממנץ* מיכאן אמרו בני חבורה שהמנו אחרים על (חלקם) [פסחם] הרשות בידם’ רצו להמשך ולהמנות אחרים על (חלקם) [פסחם] הרשות בדם־ אחד מבני חבורה שהמנה אחר על חלקו הרשות בידר רצה להמשך ולהמנות אחרים על חלקו הרשות בידו, cf. Mech. Bo. c. 3 s. v. 3! .8,12 — .ולקח und M. H. das., Jom Tob 2, 6 und M. H. zu 12, 16, Chagiga 1, 2 und M. H. zu 12,4, 2, 10 und M. H. zu 12, 16. — Der Text im M. H. ist wohl defect — Nesik. Baba Kamma 3,3 und M. H. zu 21, 35 (6> 14 und M. H. zu 21,33) 6,18 und M. H. zu 21, 33, cf. b. das. 54b (7,5 und M. H. zu 21,6, cf. oben S. 19 Anm. 4 und Mech. Mischp. c. 2), 7, 6 und M. H. zu 20. 22, cf. oben S. 12 (9, 17 und M. H. zu 21, 23, cf. oben S. 23, Menachot 6, 12 und M. H. zu 13, 16. — Im M. H. heisst es: והיה לאות על דכה־ מיבאן אמרו חפלין של יד ושל ראש אין מעכבין זו את וו ואם אין לו אלא אחת יתן, wonach wohl der Text der Tos. zu emendiren sein dürfte, cf. Mischna das. 4, 1 Tract. Tefillin. Die Unterscheidung zwischen יש לו und אין לו b. das. 44 a liesse sich auch nach dieser Lesart erklären; dass der Ausspruch R. Chisdai’s das. entgegengesetzt lauten sollte: לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו מעכבות hat bereits R. Simcha angegeben cf. Or Sarua I § 578, vgl. oben S. 24 Anm. 2, S. 30 Anm. I. Hingegen weicht m. h. zu 20,9: ששת ימים תעבד ועשית בל מלאכתיך וו היא שבית שמאי אום׳ אין שורין דיו וסמנין וכרשנין אלא בדי שיקזורו מבעוד יום ואין פורסין מצודות חיה זעופות אלא בדי שיצודו מבעוד יום ואין טועניןיבקורת בית הבד ובע־גולי הגת אלא כדי שיוובו מבעוד יום ואץ פותקין מים בגנות אלא כדי שתתמלא מבעוד יום׳ ואין נותנין בשר בצל וביצה על גבי האש ולא תבשיל לתוך התנור אלא כדי שיצולו מבעוד יום» ובית הלל מתירין בכולך אלא שבית שמאי אומ׳ ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתיך שתהא מלאכתך גמורה מערב שבת ובית הלל אומי ששח ימים תעבד■ עושה אתר, כל. ששה ושאר מלאכתך היא' נעשית מאל־ה בשבת* von Tos. Schabbat I, 20 tr< fcz ihrer Uebereinstimmung hinsichtlich der Auslegung מיכאן אמרו שחטו קודם חצות (Jer. 6,4) *אומי אוי לנו בי «ה היום כי ינטו צללי ערב פסול י ייי■ יcf• j• Bes. 5, ly Mech. Bo c 5 und Friedtn. z.-St. Sifre Sutta, Jalk f § 720.