Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 39

Bach. c. 4. und im M. H. zu 19, 18. Der Text im M. H. lautet: בעשן הבבשן" יבול בעשן הכבשן ודאל ת״ל בעשן משמיעין"את האוזן מה שיכולה לשמוע" ביוצא בו אתה אומי והנה כבוד ה׳-אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול ימיט רבים אפשר לבריותיו במותו אלא משמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע" כיוצא בו אפשר לבריותיו־ כמותו אלא (Ps. 24,8)אתה אומי ה׳ עזוז ונבור ה׳ גבור מלחמה משמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע" כיוצא בו אתה אומי אריה שאג מי לא יירא ה¬ אל׳ דברי׳ אפשר לבריותיו כמותו אלא משמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע" כיוצא אפשר שהגשמים גדולים מן (Deut. 32,2) בו אתה אומי יערף כמטר לקחי (1 התודה שהוא מושלה בהן אלא משמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע״ Die j. Schabbat 2 יך (fol. g c), Nasir 6,1 aus der Midrasch- Sammlung des Chiskija angeführte Stelle: ((אתיא בההיא דתני חוקיה זובח לאלהים יחרם יצאת זביחה ללמד על הכל השתחויה ללמד על עצמה שאינה מצשה findet sich nicht in dem mir vorliegenden M. H. Diese Stelle bildet jedoch nur den Schluss der b. Synh. 60 b mit תני רבנן eingeleiteten Baraita: אילו נאמר זובח יחרם הייתי אומר מובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר ת״ללאלהי׳בזובח לעכ״ום הכתוב מדבר אין לי אלא בזובח מקטר ומנסך מנץ ת״ל בלתי לה׳ לבדו ריקן העבודת כולן לשם המיוחד ״ יבול שאני מרבה המגפף ... ת״ל זובח זכיחה ככלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה ולומר לך מה זביחה מיוחדת שהיא עבודת פנים וחייבין עליה מיתה אף כל שהיא עבודת פנים וחייבין עליה מיתה יצתה השתחואה לידון בעצמה יצאת זביחה לידון על הכלל כולו, deren Anfang mit dem bezeichnenden Worte ריקן im M. H. zu 22, ig noch erhalten ist Der Text im m. h. lautet: זוביח לאלהים יחרם״ יכול בשוחט קדשים בחוץ הכת׳ מדבר ת׳ל,זובח לאלהים יחרם זה הזובח לע״ז עצמה" אין לי אלא זוביח מקטיר ומנסך מנ׳ ת״ל בלתי לה׳ לבדו" ריקם את כל העבודות שהן לשם המיוחד מה וו מעשה יחדי וחייבץ עליה לע״ז בין שהוא עובדו בין שאינו עובדו אף כל שהוא מעשה __ (2 יחידי חייבץ עליו לע״ז בין עובדו בין שאינו עובדו״ 1) cf. m. h. zu 19,4: ד״א על כנפי נשרים״ משמיעין את האוזן מד, שיכולה לשמוע״, zu 24,10: וכעצם השמים לטהר״ כטהרו של רקיע״ יכול ממש ת״ל וכעצם מלמד שמשממדן את האוזן מה שיכולה לשמוע", die 32 Middot des R. Elieser b. R. Jose Haggelili No. 14. Abot d’ Rabbi Natan ed. Schechter c. 2 Anm. hierzu und Anh. I S. 136, II S. 133, L. Tob z. St. (Ueber den Ausdruck לשכר, den L. Tob, Raschi und O. haben, cf. Berliner, Raschi f. 65 a Anm. 16). (Vgl. auch die 3. Megilla 1,13 (b. Sebachim 116 a) im Namen Chiskija’s und anderer Autoren gegebenen Erklärungen, die imMech. I, Amal. Jitro c. I und M. H. zu 18,1 sich finden). 2) In einer der im Br. Mus. befindlichen Handschriften des M. H. (Or. 2214' 157 a) findet sich, wie Herr Schechter mir mitzutheilen die Güte hatte, nach der angezogenen Steile ein Anmerkungszeichen mit den Worten: מהזביחה מיוחדת שהוא עבודת פנים וחייבין עליה בחרן אף בל שהוא עבודת פנים וחייבין עליה יצאת השתחוייה לירון בעצמה יצאת זביחה ללמד על הכלל בולו. In diesen Worten, die wohl als eine andere Lesart anzusehen sind, hat sich also der Passus יצאת השתחוייה noch erhalten. Es ist jedoch zu beachten, dass m. h.־zu 20,-5: לא תשתחוה להם' השתחוייה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה מה השתחויה מיוחדת מעשה יחידי וחייבי! עליה בפני עצמה בין, שהוא עובדו בין שאינו עובדו בך בל עבודה המיוחדת לשם אם עשה אותה לעץ.חייבין עליה;בין