Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 38

Worte: * * * חטא אחד מד׳ז hinzuzufugen, wonach die Lesart in Jalk. undo.:(*שנאמר שה פזורה * כך הם ישראל אחד מהן חוטא וכולן נענשין zur Gelttmg käme* 1 2 *). Jedenfalls aber scheint der Text des M. H. die richtigere und ursprünglichere Fassung zu enthalten, und es dürfte mir fraglich sein, ob der Text der Mech. I danach zu ändern wäre, da möglicher Weise der in Rede stehende Midrasch schon frühzeitig in anderen Versionen wiedergegeben wurde, und der Text der einen Version nach dem einer anderen nicht emendirt werden darf (cf. auch Friedm. z. Mech. das.). 12) Die Tanchuma ed. Buber Beschallach f. 34 Namens חזקה 3 בד חייא) gegebene Erklärung: in» אם תאמר (Exod. 16,5)(מהו משנה ומהו משנה) חוקיה כר דדיא (das. 16,22)"והלא כבר נאמר שני העומר לאהד אמר שהיה משונה בטעמו ובריחו ובתוארו * * * entspricht der Mech. 1, Wajjassa c. 2 und dem M. H. zu 16, 5 4 5). 13) Der im Midrasch Ps. c. 1 (Jalk. II § 833) Namens!Tpffl ברי חייא mitgetheiite Ausspruch: (חוקיה בד חייא אמח אשריהם צדיקים הנביאים שהם מדמים הצורה ליוצרה ואת הנטיעה לנוטעה 5) כד״א כי שמש ומגן [jaik. das. (A. 3.8)נוכן הוא אומר אריה שאג מי לא יירא (Ps. 84,12)ה׳ אלהים ואמר והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים והארץ האירה אלא אין משמיעים לאזן אלא מה שהיא יכולה לשמוע ואין (Ezech. 43,2)מכבודו מראיין לעין אלא מה שהיא יכולה לראות. findet sich zum Theii in Mech. 1, des ר' אליעזר בנו של ר' יום״ הגלילי lautet im M. H. in Uebereinstimmung mit Weh. jitro f. 36 (cf. Freimann z. st.) und Lek. t.: או כהנים יכול בטלנין כענין שב ובני דוד כהנים היו ת״ל וגוי קדוש״ מיכאן אמרו; ־ _ 1) h. hatכך ישראל אחד מהם נהרג ובלם נענשים אבל ־ ־ ״ 2) Es ist jedoch zu erwägen, dass Jalk. und O. in Uebereinstimmung mit Waj. R. die Worte: אחד מהן חוטא וכולן נענשין nach dem Verse: שה פזורה ישראל haben und dass diese Redewendung, so wenig sie auch ihrer wörtlichen Bedeutung nach in den Zusammenhang der Mech. I passt, wo es hinterher heisst: אבל אומות העולם אינן כן אלא אם נהרג אחד מהם כולם שמחים במפלתו, mit der analogen Ausdrucksweise: אחד מהן לוקה (נדרג) וכולן מרגישין verwechselt werden konnte. So heisst es Pes. Rabb. c. 11 (ed. Friedm. f. 42 a): ,ד׳א כל הפירות ־ אבל האגוז כיון.שאתה נותן ידיך ונוטל מהם מעט כולם מתרעמים ומרגישים כך הם ישראל איש אחד חוטא כולם מרגישים האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף, dagegen aber Schir Hasch. R. c. 6 (zu v. 11) ungenau: מה אגוז זה את נוטל.אחד מדברי ־ * * כך הן ישראל לקה אחד מהן כולן מרגישין הה״ד האיש אחד יחטא ־ - 2י) cf. Weh. Besch, f. 9 und das Citat aus Or Sarua H § 1 bei Freimann z. St. 4) cf. Buber das., Scheeltot No. 1 und Lek. Tob z. St. Im M. H. heisst es: * * * * עומר אחד ובשבת שניי־ עומרין (Jalk. hat כא, H. בבל יום היה יורד (היה עומר (cf. die Commentatoren z. St. Pes. Rabb. c. 23 (ed. Fr. f. 117 b) weiter unten S *28 Anm. 2 Ber. r. c. 11 Tanch. ed. Bub. das.: בכל יום היה יורד פרידה אחת ובערב שבת שתי פרידות Halachot Gedolot H. Erubin Anf., — für פרודות das. und im Citat des Or. Sar. ist wohl פרידות zu lesen, — חלוף מנהגים ed Müller No. 21, b. Berach. 39 b); für ובשבת) יותר) haben M. H. Jalk. O. und H. ביותר; für מצולהב בזהב, das auch O. hat, heisst es im M, H : מצהיל כזהב, Jam. hat מוזהב בזהב, h. מוזהב allein. - . 5) Cf. Ber. R. c. 27 und Parallelst.