Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 37

io) Pesikta Rabb. c. 21 (ed. Friedm. f. 107 a): ר# יק1ם א01ר (1העובר נעל] לא תחמוד כאילו עובר על עשרת הדברות י לא תחמוד ולא יהיה לך חני חוקיה והיה מקול זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ (jer. 3]9) und im m. h. zu 20,!4: אלו ק עשר הדברות״ אנכי״ ולא יהיה״ •* * * חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה * כיצד חמשה כנגד חמשה לא תרצח כנגד אנכי מלמ׳ **•לא תנאף כנגד לא יהיה מלמ׳ שע״ז'שקולה כנגד ניאוף וכן הוא אומ׳ והיה מקול זנותה ותחנף הארץ ותנאף את האבן ואת העץ" cf. Mech. Jitro c. 8. x 1) Die Waj. R. c. 4 mit תני חוקיה eingeleitete Stelle: ((תני חוקיה נמשלו ישראל לשה מה שה הזה לוקה על ראשו (jer. 50,17)שה פזורה ישראל או בא׳ מאבריו וכל אבריו מרגישק כך הן ישראל אחד .מהן חוטא וכולן (Num. 16, 2 2) מרגישין2) האיש אחד יחטא findet sich sowohl in der Mech. I Bachodesch c. 2 als auch im M. H. zu 1g, 6, da die im M. H. excerpirte Mech. II zu Exod. c. 13, 17 — c. 19 mit der Mech. I übereinstimmt, im m. h. heisst es: וגוי׳ מלמ׳ שד,ן כגוף אחד ונפש אחת וק (2 Sam. 7, 23, 1 ehr. 17,21) pהוא אומי ומי כעמך ישראל גוי אחד בא הטא אחד מהן כולן נענשין שנ׳ הלא עכן בן ורה מעל מעל כחרם ועל כל עדת לקה אחד מהן כולן מרגישין וכן הוא אומי (Jos. 22, 20)ישראל היה קצף״ נשנאמר] שה פזורה ישראל מה רחל זו לקה אחד3) מאיבריה כולן מרגישין כך ישראל לקה אחד מהן כולן מרגישין אבל גרם כולם שמחים זה על זה". Hiernach ist der Text in der Mech. I jedenfalls in so fern zu emendiren, als die Worte: * * * * שנאמר שה פזורה ישראל, die sich in den Editionen fälschlich an den Ausspruch des ר, אליעזר כנו של ר׳ יוסי נהנלילי] anschiiessen, zum Midrasch: (ונוי קדוש קראן גוי(קדוש שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ * ♦ hinuntergezogen werden müssen 4). Dann wären vielleicht vor שנאמר שה פזורה ישראל die lesen ist: מכאן אמרו דיני ממונות בשלשה (anstatt רבי אומר הרי כאן חמשה (שלשה אומר בחמשה כדי שיגמר בשלשה (anstatt ר, אומר .ר, (ר׳ מאיר haben ausser jaikut noch O. und H.; vgl. Friedm. z. St., Anm. 38, dessen Emendation in der Tos. Synh. I, I durch den Text der Edit. Zuckermandel bestätigt wird, und Anh. I, f. 117 a, Tos. Schebuot 3,8. (H. hat: רי אומר כשהוא אומר אשר ירשיעון ^קים הרי כאן שנים אשר -ירשיע אין כתוב כאן אלא אשר ירשיעון אין בית דין שקול מוסיפין עליהן אחד מכאן אמרו ר׳ אומר ׳ * * *) Freilich müsste es hiernach auch im Jer. heissen: * * ר, אומר בשנים אין בית דין שקול ־ ־ ־ הרי הי. 1) In der Pes. wurde לא תחמוד אשת רעך für gleichbedeutend mit לא תנאף erachtet und das von ניאוף Gütige auf חמדה bezogen; wenn es nun das. weiter heisst: לא תח״וד לא תנאף תני חזקיה והיה מקל זנותה, SO ist hier die Bezugnahme auf die Bar. des Chisk. kaum einzusehen Im M. H. das., wo dieser Passus der Pes. mit mehreren Varianten sich findet*), steht dafür: לא תחמד לא תנאף דהיא גופה• 2) Jalk. II § 334 liest: 3 — .נענשים) cf. j. Sota, 1,7. 4=) So emendirte bereits R. El. Wüna. Der Schluss des vorhergehenden Midrasch *) s° heisst es z• B• das. אם, ר, תנחומה הרי שזינת אשתו של כהן * * * שאין זר מקריב anstatt: הרי שזינתה בתו של כהן גדול ״ * * שאין מקריב.