Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 35

sei נפש תדזת נפש ולא עין ונפש אחת נפש (cf. Schitta Mek. z. st), und im m. h. zu 21,23: ואם אסון יהיה ונתתה נפש״ יכול הרג אדם ובהמה כאחד וקטע ראשו של זה ואצבעו של זה כאחד יכול יהא חייב מיתה ותשלומין ת״ל נפש תחת נפש" ולא נפש תחת נפש ובהמה" ולא נפש תחת נפש ועיין נולא נפש ובהמה תחת נפש ולא נפש ועין תחת נפש] אבל אם הרג אדם ואחר כך׳ הרג בהמה" קטע ראשו של זה ואחר כך קטע אצבעו של זה חייב שנ׳ נפש תחת נפש נפש תחת נפש ועין" [ולא נפש תחת נפש ועין] זה הכלל כל שיש בו (1"עון מיתה ותשלומק כאחד נידון במיתה ופטור מן התשלומין cf. Tos. Nes. B. Kamma 9, 17, 6) b. Kidduschin 16 a: אמר חזקיה דאמר קרא והפדה מלמד שמגרע פדיוני ויוצא׳ und im m. h. zu 21,8: והפרה מלמי שיוצאה בגרעון כסף• 7) j. b. Kamma 4,3 (cf. k* das. 38 a Epstein מקדמוניות היהודים s. 81):חזקיה אמר הופיע מהר פארן(סהופיע פנים כנגד אומות העולם und im m. h. zu 21,35: רעהו פרט לאחרים״ את רעהו פרט לנר תושב״ יכול לא ישלם על ידי הגוי ולא יהא הנוי משלם פי1 ידיו שכן מצינו בענין שאין הקדש ישראל] משלם על ידי הקדש ולא(יהא) הקדש משלם על ידו ת׳ל oder [הדיוט שלם ישלם לרמת של' נוים ושל גר תושב יכול יהוא משלמין בתם חצי נזק ובמועד נזק שלם ת״ל שור רעהו" שור רעהו יוצא כסדר הזה ולא של אחרים יוצאין כסדר הזה ועליהן הוא אומר הופיע מהר פארן הופיע2) פנים כנגד כל באי השלם", 8) b. das. 63, b: דתנא דבי חזקיה יאמר שוד וגניבה והכל בכלל אלו כך הייתי אומר מה הפרט מפורש קרב לגבי מזבח אף בל קרב לגבי מזבח מה יש לך להביא שה כשהוא אומר שה הרי שה אמור הא מה אני מקיים גניבה לרבות בל דבר יאמר שור שה וגניבה והכל בכלל אלו כך ״ י יי כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור הא מה אני מקיים גניבה לרבות כל דבר und im m. h. zu 22,3: העיבה משור עד חמור עד שה חיים״ יאמ׳ שור וגניבה והכל בכלל אלו כן הייתי אומי מה זה מיוחד שיש בו כבורה למזבח אף כשאני מרבה איני מרבה אלא דבר שיש בו בכורה למזבח והיזה זה שה ת״ל שה ככר שה אמור מד, ת׳ל עיבה לרבות דבר אחר" יאמ׳ שור ושה וגניבה והכל בכלל אלו כן הייתי אומי מה זה מיוחד שיש בו בכורה לבהנים אף כשאני מרבה איני מרבה אלא דבר שיש בו בכורה לבתים והרה זה החמור ת״ל חמ,־ר כבר חמור אמור מה ת״ל עיבה לרבות דבר אחר" יאמי שוד ושה וחמור ועיבה והכל בכלל אלו כן הייתי אומי מה אלו מיוחד־ן שיש בהן רוח חיים אף כשאני מרבה איני מרבה אלא דבר שיש בו רוח חיים ת׳ל חיים כבר חיים אמורק מה ת׳יל גניבה לרבות דבר אחר" יכול הגונב את בנו ומכרו * * ״ * ת״ל משור עד חמור עד שה מה אלו מיוחדין שזכאי 1) Obschon wahrscheinlich, wie aus dem Zusammenhang zu entnehmen ist, Raba die Baraita in ihrer ursprünglichen und richtigen Fassung gekannt und angeführt hat, so scheint dafür doch die Lesart; ]עין תחת עין ולא עי[ ונפש תחת עי verbreitet gewesen zu sein, die dahin verstanden wurde, dass dadurch bewiesen werden solle, תחת עין |nÜ sei nicht buchstäblich ממש) ׳) zu nehmen, vgl. b. B. Kamma 84 a. Diese geläufige Lesart dürfte nun selbst in die im Namen Raba’s mitgetheüte Aeusserung gerathen sein. 2 ־) cf. Schemot R. c. 5. Sifre II § 343. b. Synh. 32 a. Midr. Ps. c. 50.