Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 34

יעשר ופרף ששה עשר" ללמדך שאץ,שריפת קדשים דוחה את יום טוב ואין צריך לומר אח השבת"1 2 3 4), ־?) b. Pesachim' 21, b: אמר חוקיה מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה שנאמר לא יאבל חמץ ״• י,♦• cf. j. das. 2,1: לא יאכל חמץ היום אפילו צ לכלבים הרי והבא לאוסרו בחנייה) und im m. h. z. st.: ולא יאכל חמץ במצרים) נהיום] ואפלו לכלבים הרי וה בא לאסרו בהנאה־) Vgl. ZU 21 28 ן לא נולא] יאכל בשרו נאת בשרו] אפלו לכלבים הרי וה בא לאסרו בהנאה", 3) j. jom Tob 1, io (Schabbat 7,2): תני אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין * ־ מניץ שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין ר׳ אחא בשם רשב״ל * ־ י תני חוקיה ופליג אך הוא לבדו דרי אילו מיעוטין שלא יקצור 3) ולא יטחון ולא ירקד ביום-טוב und im m. h. zu!2,16:הוא לבדו מה ת״ל לבדו מלמ׳ שאין בוררין ואין טוחנין ואין מרקידין, 4) b. Ketub. 35 a: תנא דבי חוקיה מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לא חילקת בו בין בשוגג בין במדד בין מתכוץ לשאין מתכוץ בין דרך ירידה לדרך עלייה ׳לפוטרו ממון אלא לחייבו ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין ״ לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון, j. das. 3,3 (3,י Terum. 7.1) אמר חוקיה עוד תני מתניתא מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת מה מכה בהמה לא חלקתה בו בין בשוגג בין במזיד לחייב ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למדד לפטור ממון und im m. h. zu 2!,! 5 יכול אם הכה אותן(אביו ואמו) שוגג יהא חייב בתשלומין ת״ל מכה בהמה ומכה אדם מה מכה בהמה לא חלק בה בין שוגג למזיד לחייבו בתשלומין אף מכה אביו(* ואמו לא חלק בהם בין בשוגג למדד לפטרו מן התשלומין, 5) b. das. 38 a: א״ל רכא הא-(אלא אמר רמי בר חמא איצטרין נמי מאידך תנא דבי חוקיה נפק) דתנא דבי חוקיה עין תחת עין ולא עץ ונפש תחת עין, wozu bereits Tos. das. bemerken, dass eigentlich gemeint נ) cf. Mecb. Bo c. 6 und Nachmani zu b. das. 2) cf. das. תני חזקי׳ ופליג תני חזקי■ מסייע לר■ יוחנן ממשמע ש»««־ חלב שוך• * *, welche Baraita der Midraschsammlung des Chiskija zu Levit. entnommen sein mag. Die letzte, auf Exod. 22, 30 si.ch beziehende Erläuterung, die Sifra Waj. Dibb. Ned. Per. 17, 10 vorkommt, findet sich nicht im M. H. z. St. In diesem heisst es vielmehr: לכלב תשליכו! אתו מלמ׳ שהיא מותרת בהנאה" אותר אותר אתה משליך לכלב ואין אתה משדיך בהמת קדפזים שמתה לכלב" cf. Temura 32 a. 3) Vielleicht ist zu lesen יברור; das Wort ופליג scheint sich nur aüf die abweichende Deductionsweise zu beziehen, cf. Nachmani Milchamot c. 3 (No. 19), aber auch R. Sal. b. Adrat zu Schabbat 95 a, R. Nissim Jom Tob c. 3 Anfang und Schitta Mek. zu 23 b das. Meiri liest auch oben מכין שאין קוצרין. (Angezogen wird diese Stelle auch Tosafot das. 3 a, Ittur II f. 58 b, Or Sarua II No. 60, הגהת סמ״ק No. 194, von R. Ascher Jom Tob c. 3 Anfg., Ritba zu Schabbat, das.) 4) Der Ausdruck אדם Lev. 24,21 (ומכה אדם יומת) wurde auf Vater> und Mutter bezogen; cf. Sifra und Raschi z. St. b. Synh. 84 b. Mech. Mischp. c. 5 nach der von R. Simson zu Sifra das. und *anderen Commentatoren (cf. Weiss und Friedm. z. St.) vorgeschlagenen Emendation. Die Tosafot das. 79 b s. v. מכה erhobene Schwierigkeit fallt freilich nach dem Text des Jer. und M. H., der der ursprüngliche zu‘sein scheint, wreg.