Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 32

m 3; 1: *1 דצע);m& vmpb, m.h.zu 22, 6) 8,!, m. h. zu 22,13)* 2) Schebuot 8,1 (תני וגונב מבית האיש ה*א מראש גגו, m, h. zu 22,6) Ber. r. c.!! (,ברכו באור פניו של אדם ר׳ שמעון בר יהודה ״ אמר cf. c. 12 Pes. Rabb. c. 23 (ed. Friedm. f. 118 a), M. H. zu 20, 11 3). Oft werden auch im babylon. Talmud Midraschim, die der Mech. H zu. entstammen scheinen, ohne Angabe, dass sie Baraitot seien, oder als Aussprüche der Amoräer erwähnt wie z. B. Pesachim 41 a (70 «מיבעי ליה לכדתניא a (בו ולא בחגיגה, m. h. zu 12,46) 96 a (דאמר קרא ואכלתם;ף אלא ההוא הזה למעוטי פסח שני דכוותיה) jom Tob 28 b (לכם לכל צרכיכם) Chagiga 3 a (והא רגלים מבעי ליה פרט לבעלי קבין, m. h. zu 23,14) Kidduschin (!5a לו בעל כורחו) 29 b דאמר קרא בל בכוח) b. Kamma 5o a (69 (הנהו מיצרך צריכי b (6ך (וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב a (מאי טעמא וגונב מבית האיש ולא מהר מחרכי*[ לץ מפספין ליין, wofür vielleicht zu lesen ist: שכן שמשי א ומנין מחרבי־ן לון מהי מחרמן לון מספספין לון כמה דתימא ושער רישיהון לא חתחרך. in Palästina scheint man sich nämlich in späterer Zeit veranlasst gesehen zu haben, das ungebräuchlich gewordene חרך durch das üblichere ספסף zu erklären. In diesem Sinne ist wohl auch נזיר שגילח ״ * * * או שמפשף Nasir 6, 3 (cf. Tos. das. 4, 3, Sifre I § 25 und die Talmude z. St.) zu verstehen. Hiernach dürfte in Mech. Mischp. c. 14 anstatt אכל אם היתה מצפצפת ומהלכת אפילו עד מיל הרי זה חייב (H. hat מסוכסכת), wie auch in Tos. b. Kamma 6,22 anstatt מספספת :מסכסכת zu lesen sein, wie ja auch j. das. 6, 6 מספסף dafür steht. Die Baraita b. das. 61 a entspricht der Tos., der Bar. im Jer. (cf. Weiss zur Mech. das.) und scheint sonach dem Ausdruck נכפפת b. das., wie dem Ausdruck ליחכה נירו וסכסכה אבניו b. das. 6 a, 60 a das im babylon. Talmud nicht gebräuchliche Wort ספסף zu Grunde zu liegen. (סכסך, vom Feuer gebraucht, bedeutet wohl eigentlich ״unstetig brennen, flackern“ cf. b. Schabbat 21 b und Raschi z. St., Tos. Chullin 1, 7, b. das. 17 b, Nidda 25 b). im Ber. r. c. 87: כל אותו הזם היד, עשו צד צבאים וכופתן ומלאך בא ומחירן ועופות ומםבסבן ומלאך בא. ומפריחן ist vielleicht ebenfalls für ומספספן :ומסבסכן ״)die Federn, Flügel absengen“) zu lesen, cf. Jalk. I § 115, II § 950. Levy neuhebr. WB. H, S. 523. נ) Anstatt * * * אם המצא soll es wohl heissen: אם ימצא ד.גנכ. 2) Der Text des Jer. scheint corrumpirt zu sein und umgestellt werden zu müssen: א־ר אילא ממשמע שני [בעליו אץ עמו] שלם ישלם אין אנו יודעין אם בעליו עמו לא ישלם ומה ודל בעליו עמו לא ישלם אלא מכיון ששאל הפרה ושכר [ושאל] בעלה עמה אע־פ פטור אבל שאל את הפרה ־ חייב א־ר לא ממשמע שנ׳ ומה ודל בעליו אין עמו שלם [ישלם] אלא מכיון ששאל הפרה ולא שאל בעלה עמהן אע*פ חייב. 3) Von vielen anderen in den Talmuden enthaltenen Citaten, von denen sich nicht mit einem gewissen Grad von Wahrscheinlichkeit angeben lässt, dass sie der Mech. II entnommen seien, indem sie auch in anderen uns erhaltenen Baraita-Sammlungen sich finden, mag hier abgesehen werden. *) cf. Raschi das. im m. h. zu 12,3 heisst es jedoch: בעשור לחדש הזה ויקחו מלמי שפסח מצרים מקחו מבעשור־ יכול אף פסח דורות יהא מל,חו מבעשור־ תיל המד פסח מצרים מקחו מבעשור ואין פשה דורות מקחו מבעשור" אוציא פסח ראשון ולא אוציא פםדו שני ודל והיה לבם למשמרת עד ארבעה עשד יום לחדש הזה* פסח ראשון מקחו מבעשור ואון פסח שני מקחו מבעשור־ cf. zu 12,6: עד ארבעה עשר יום לחדש הזה־ זה הוא שאמרו פסח שני . אץ מקחו מבעשור^