Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 28

Ausserdem hat Maim. in Seinem Werke Mischne Tora die Mech. II als Quelle benutzt, so z. B., von den bereits erwähnten Stellen abgesehen, H. Deöt 6, io (cf. Chajes das.), Naara Bet. 1,8 _ (M. h. zu 22,15: ושכב עמה עד שיבוא עליה כדרכה ובעדים cf. dagegen, Sifre II § 244. 245) Ma’ächalot Asurot 4, 7. 5, 9 1). Schechita 4,11 (M. H. zu Exod. 34, 15, cf. R. Ascher Chullin' 1, 5). Bet Habbechira 1,14. Maase Hakorb. 11,6. Korban Pesach 9,2 (cf. Buch der Gesetze Verb. No. 123. 181), 1, n (?ך (ואם שחטו מלן כבת (בכת אחת כשר*, M. H. zu Exod. 12, 47) 562י), Niske Mamon 10,5. Gneba (3.14) g, 5 (Chobel Um. 1,5, cf. R. Chänanel, angeführt von Rappoport בכורי הצתים Jahrg. 12 S. 48, Nachmani zu Exod. 21, 24. Rozeach 13, 14 3). Abadim 2, 12 Ende 3, 5 (9) 4,(5• רכרי יעדה מדעתה 8;ואינו מיעד שתים"" ך;לה הכתוב) io. Synhedrin20,1 (5) (הואיל ויש שם צד לנקותו). Die von R. Abraham b. Moseh Maimuni מעשה נסים S. 89 aus der Mechiita citirte Steile: ר׳ יהודה אומר בחריש ובקציר תשבות חריש שקצירו אסור זה חריש של ערב שביעית וקציר שחרישו אסור זה קציר של מוצאי שביעית ור׳ שמעון אומר שבות מן החריש בשעת קציר ושבות מן הקציר בשפת חריש findet sich imM. H. zu 34,21 cf. j. Schebiit 1,1, die ferner das. angeführte Steile: לפי שהוא אומר בחריש ובקציר תשבות ובו׳ אין לי אלא ששובת מערב שביעית לשביעית מערב שבת ,לשבת מנץ ודין הוא ובו׳ im M. H. zu 35? 3> wie in der Mech. I Wajjakhel cf. weiter I unten S. 37. Die Mechiita II wird aber nicht nur in den Schriften der genannten Autoren, sondern auch in den Talmuden und haggadischen Midrasch-Sammlungen öfter angeführt. So dürften die in folgenden Stellen citirten Baraitot der Mech. II entnommen sein: b. Berachot 9/a (דתניא ואכלו) Erubin 96 a (והתניא ר׳ עקיבא אומר, ' 1) m. h. zu Exod. 22, 30:יכול נטרפה באזנה וברגלה תהא אסורה תיל לכלב תשליבון אותר שנעשית כבשר הראוי לכל^ י * * מנין לאבר עובר שיצא ואחר בך נשחטה אמו שהוא בלא תפשה ודל ובשר בשדה טרפה• ביון שיצא למקום שהוא לו בשדה טרפה אקרא בר מני לבשר קדשים (קדשי קדשים] שיצא חרן לקלפים ובשר קדשים קלים (שיצאו) [שיצא] חרן לחומת ירושלים ובשר פסח שיצא חוץ לחבורה שהן בלא תפשה. תיל ובשד בשדה־ בל שיצא חוץ ממחיצתו בשר בשדה טרפה אקרא- בד 2) Der Text im m. h. lautet: יבול אף עבדי קטן /יהא) [יהו] מעכבין אותו לאכול פסח ת־ל עבד איש• פבדי איש מעכבין אותו לאכול פסח־ ואין עבדי קטן מפכבין אותו לאכול פםחי' ף Es ist beachtenswerth, dass, was Maim. das. 2,14 mit den Worten יראה לי bemerkt, im M. H. zu Exod. 21,21 sieb deutlich findet: בשבט אין לי אלא בשבט מני לרבות כל דבר ודל נקם ינקם בכל דבר• מה תיל בשבט אלא לומר לך בשבט הוא שיש מ¬ ה¬ין לום או יומים אבל אם הכהו בסכין או בסייף וכיוצא בהן ואמדוהו למיתה אינו בדין עם או יומים אלא אפלו מת לאחר שנה הוא נהרג עליו׳ , י'