Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 24

חרש רדי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמ׳ כולם מהו אופד כדנה תימחץ לחום אלהיא 1י שמיא וארקא לא עבדו ייבדו מארעא ומתחות שמיא אלדד ואום׳ jer. io, 9 ff.),) והי אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך שלם״ * * * ד״א אלהים אחרים אחרונים באחרונה נעשו כן הוא אומר חדשים :20,3 zu מקרוב באו לא שערום אבתיבם" נ) לא הועילו לך ולא הועילו לאבותיך ולא הושלו כלום מימיהן" ד״א אחרים שמאחרין את הטובה מלבוא בשלם" ד״א שעושין את עובדיהן אחרים" ד״א אחרים שאחרים הן לעובדיהן וכן הוא אום אף יצעק אליו ולא יענה2) על פני" לא בדמותי ולא בדמות שמשי"3) ד״א על פני מלמ׳ שמביאין אף לעולם", . ומשה נגש אל הערפל יכול4) לערפל הפנימי או לערפל החיצון :18 ,20 zu ת״ל אשר שם האלהים׳ אמור מעתה שתי חומות של ערפל נהיו שם] והיה משה מהלך ביניהן עד שמגיע לערפל הפנימי וכן שלמה אום׳ ה׳ אמר לשכן בערפל5) מיכאן אמרו כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא מאחרי ספקלריאות שאינן מאירות ומשהרבינו מאחרי ספקלריא אחת המאירה" אשריך בן עמרם מה ניתן לך"6), מיכלל שנ׳ כי חרבך הנפת עליה ותחל׳ יכול לא יהוא פסולות :20,22 zu אלא אם כן נתגווו בחרב ת״ל לא תניף עליהם ברזל7) הי־י בחל כחרב" אם סופינו לעשות ברול כחרב מה ת״ל כי חרבך הנפת עליה ותחלליה זה הוא שרבן יוחנן בן ובאי אומ׳ מה ראה ברזל ליפסלמכל מיני מתכות כולם" מפני שדברול נשהחרב] נעשית ממנו חרב נוחרב] סימן פורענות" ומזבח סימן כפרה" מעבירין דבר שהוא סימן פורענות מפני דבר שהוא סימן כפרה והלא דברים קל וחומ׳ ומה אם אבנים שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות על שמטילות כפרה בין ישראל לאביהן שבשמים אמר ה׳ק׳ב׳ה לא תניף עליהם ברול" בני תורה שהן כפרה לעולם על אחת כמה וכמה שלא יגע בהן אחד מכל מזיקין שבעולם".!Diese Recension stimmt mit Tos. Nesikin B. Kamma 7,6. und Semachot c. 8., wo der Text corrumpirt erscheint und nach 'fos. das. zu emendiren ist, überein, während die Recension der Mech. I Bach. c. 11 mit Sifra Kedosch. Per. 10,8. (מגילתא לעריות) übereinstimmt. Die zu Exodus 20, 2 oder 5 8) Deut. 3, 24 9) Spr. Sal. נ) Deut 32, 17. — 2) Jes. 46,7. ,— 3) cf. Mech. Bach. c. 6. 10. Sifre II § 43. — 4) Das Wort יכול im affirmativen Sinne kommt im M. H. Öfter vor, so z. B. zu 21, 2: ♦ *4 * יכול כתחלת השנה, za 21,6: ♦ ♦ ♦ ♦ 1 (5 י- .יכול בדלת העומד. K0n. 8,12. — 6) cf. b. Jebam. 49 a, Waj. R. c. 1; der Ausruf: עמרם p אשריך ist wohl ein späterer Zusatz und findet sich auch im M. H. Ende' Misclipatim: עמרם מך ניתן לך p אשריך י אשריך בן עמרם מה וכית לנפשך ולכל העולם רבת, צדקת ה׳ עשה ומשפטיו עם ישראל Deut. 33ד ~ .21 י) Deut. 27,5• 8) Zu dieser stelle heisst es im m. h.: מלמד שראו פנים* שעתידות ליפרע מן הרשעים לעתיד לבוא und könnte möglicher Weise das. auch das Citat des R. Todr.: מלמד שראו 4444 פגים שעתיד לשלם שכר לצדיקים לעתיד לבוא gestanden haben; jedenfalls scheint dieses Citat lückenhaft zu sein; cf. Mech. Bach. c. 5. Pesikta ed. Buber 109b. 9) Dieses Citat findet sich Sifre II § 27, cf. Friedm., Einl. das. S. 53. Sollte etwa R. Todr. den Midrasch Sifre II 1—53 mit ״Mecbilta des R. Simon“ bezeichnet, haben? Das Citat des .R. Todr. zu Spr. Sal. 8,26 findet sich ebenfalls im Sifre II