Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 21

ד״א ה׳ איש מלחמה ה׳ שמו״ לפי שבשנגלה הק׳ב׳ה׳ על הים15,3 zu נראה להן בבחור עושה מלחמה שני ה׳ איש מלחמה" ונגלה להן על הר סיני מקץ עטוף שני חזי הוית עד די ברםוון רמיו ועתיק יומין יתיב לבושיה בתלג היור וסער נושער] רישיה בעמי נקי"(9־7 .Dan) ימל שהן שתי רשיות ת״ל ה׳ שמו"4), והעומר״ איני יודע כמה ת״ל עשירית האיפה הוא״ אחד מעשרה :16,36 zu בשלש פאק שהן חמשת [שבעת .1] רבעים ועוד זה אחד מחמשה ברובע2), תני עמד לפניך שם על הצור בחרב אמר לו כל מקום שאתה :17,6 zu מוצא רושם רגלי אדם כענין שר דמות (26 ,! .Ez) שר נשם] אני עמד לפניך" 3), ר־ אלעור המורעי אומר המקום קראו מסה ומריבה שני יירא :17,7 zu שם המקום" מיבאן לבית דין הגדול ב״ה שנקרא מקום"4), ר׳ אלעור המודעי אומר לפי חרב למדנו למלחמה וו שלא היזתה : 17,13 zu »לא על פי גבורה"5), ) ונכרת אין! הכרתה אלא הפסקה״ הנפש ההיא מזירה דברי :14־31 zu ר׳ עקיבה׳ מהרב עמה ועמה שלום״»), 1) In Mech. I z. St. und Bach. c. 5 scheinen die Worte: ובשמאלו מה הוא אומר וכעצם השמים לטוהר in Folge einer Reminiscenz, אשגרת לשון, aus Mech. Bo c. 14 in den Text gekommen zu sein; anstatt אלא das. ist wohl mit M. H. ת״ל zu lesen. 2) cf. Mech. z. st., wo für אינו ידוע mit jaik., o. u. h. איני יודע, für :אחד משבעה אחד [מעשרה בשלש מאין שהן] שבעה ♦ * ♦ ♦ zu lesen wäre; für עומר das. muss freilich ועוד gelesen werden, wie .die Commentatoren richtig emendirten und H. hat; das zweite איני יודע ist nach O. und H. zu streichen. Anstatt ברביעית oder ברביע (O. und' H.) ist wohl רובע ZU lesen cf. R. Samuel b. Meir zu B. Bathra 89 b. 3) [אני [עומד hat ausser R. Todros und M. H. noch Lek. Tob; in Wehishir Beschall, f. 21 b ist wohl אני in אצא corrumpirt. 4) Bei R. Todr*, Tanchuma, Lek. Tob und O. fehlt hier der Beleg . . .שנאמר ויקרא, im M. H. und H. findet er sich hier, fehlt aber mit Recht in der Erklärung des r. josua. (in h. heisst es genau: ר׳ יהושע אומר משה קרא שם המקום מסה ומריבה ר׳ אליטזר אומר המקום קראו ממה ומריבה שנאמר ♦ ♦ ♦). Nach בית דין הגדול, worin eine Bezeichnung für Gott zu erblicken ist, — cf. Geiger, jüd. Zeitschr. Jahrg. IX, S. 26, Bacher, Agada d. Tann., S. 207, Anm. 2. Tos. Ahilot Ende, Deb. R. c. 11 s. v. הן — findet sich bei R. Todr. und im M. H. die Eulogie ב״ה♦ Anstatt שיקרא bei R. Todr. heisst es im m. h. שנקרא, Lek. t. מקום;שהוא נקרא für das unverständliche מסה, cf. Friedm. z. St., haben auch M. H, O., H. und Lek T., cf. Pes. ed. Buber f. 21 b. 5) cf. Mech. z. St. Die störenden Worte: למה נאמר vor למדנו das. dürften wohl zu streichen sein (H. hat: מה ת״ל לפ* מלמד)• Der Midrasch beruht möglicher Weise darauf, dass ח für ה genommen (cf. Jer. Pea 7,6) und לפי חרב als לפי (על פי) הרב gedeutet wurde cf. Targ. Jon. z. St. und Sifre I § 157 s. v. ואת בלעם.. 6) Für diese der Mech. I (Bo c. 8. 10) und Sifre I (§ 70. 112) eigene Erklärungsweise findet sich im M. H. zu Exod. II, 15. 19, wo die Midraschim der eigentlichen Mech. 11 enthalten sind, die Erklärungs weise: ונכרתה הנפש ולא הצבור ההוא זלא אנום ולא Wien befindlichen Manuscript מדרש חכמים hat mir zur Zeit Herr Halberstam in seiner bekannten Güte, wofür ich ihm hiermit meinen aufrichtigen Dank ausspreche, eine Copie der darin vielfach gekürzt enthaltenen Mechilta, Sifra und Sifre zu veranstalten gestattet, die hier mit H. angeiührt werden soll. *