Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1872-01-01 · 1872 · page 20

18 Nachum .זכות זכאה ביה יתקים וחיבת חיבא עלוהי תהא .Jon הרשע עליו תהיה יתכנשון עלך משירית עממין דסגיאין כזחליא .Jon תאכלך כילק התכבד כילק 15 ,3 -(1 יחפונך כ קט צ א Im Gegensätze zu dem Streben, die Wiederholung desselben Ausdruckes zu vermeiden, tritt uns die Absicht entgegen, die in zwei verschiedenen Versen des Textes sich wiederholenden und etwas von einander abweichenden Stichen in der Uebersetzung gleichlautend zu geben. Jes. 2, 9 וישפל איש Jon. ייחלש תקוף גברין nach V. 11 ושח רום אנשים• — Das. 21, 7 וראה רכב צמד פרשים• Jon. ויחוי רתך אנש 'ועמיה זוג פרשים nach V. 9 רכב איש צמד פרשים. Jer. 2, 24 באות נפשה שאפה רוח Jon. ברעות נפשה שתיא רוחא כירודא nach 14, 6 שאפו רוח כתנים• — Das. 33, 25 אם לא בריתי יומם ולילה Jon. כמא דלית אפשר דיבטל קיימי דאקימית עם יממא ועם ליליא nach V. 20 אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה woselbst Jon. übersetzt כמא דלית אפשר דייבטל קימי ובו'• — Das. 10,16 לא כאלה חלק יעקב וכר' וישראל שבט נחלתו und 51, 19 לא כאלה חלק יעקב ושבט נחלתו. Jon. allenthalben 2לא כאילן חולקא ריעקב וישראל שבטא דאחסנתיה). — Jeeh. 22, 28 ונביאיה טחו 9 Auch bei von einander sogar weit getrennten Versen wechseln mitunte die Ansdrücke. So Richter K. 17 und 18, wo für כחן bald כך,ון bald כומרא Se־T geben wird. Sam. 2, 14 בכיור durch במלוסא und Richter 6, 19 בסלא• Jech. 1,16. 10, 9 תרשיש durch אבן טבא und 28, 13 ספיר 1 ,10 5 כרום ימא durch אבן טבא und 28, 13 שבזין• Das. 16» ואח עירם ועריה 39 •ד durch ואתון משעברין ומענין und V. 22 מטלטלא ושביקא• Doch ist hierauf bei verschiedenen Versen kein Gewicht zu legen und noch weniger auf zwei verschiedene Uebersetzer, wie man es bei der Septuaginta sogar durch, den Gebrauch verschiedener Partikel versuchte (vgl. Vorstudien S. 193 Anmerkung), zu schliessen. Die alten Uebersetzer beabsichtigten nicht ein Kunstwerk im heutigen Sinne zu liefern und hielten sich daher nicht an den einmal gebrauchten Ausdruck. Die Variation ist ganz absichtslos und zeigt mitunter sogar von einer gewissen Sorglosigkeit. So Rieht. K. 17 und 18, wo in manchem Verse כהין wo כומרא zu erwarten wäre und umgekehrt. Vgl. 17, 12. 13 ferner 18, 4. 18. (Ueber Jech. 1, 16 f. vgl. weiter). — Hingegen ist das Vermeiden der Wiederholung des Ausdruckes in demselben Verse offenbar mit Absicht erfolgt. Einen schlagenden Beweis hierfür liefert Jech. 33, 7 ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני und Jon. übersetzt /ואת בר ארם מליף מניתך וכו' ותזהר וכן• Aber צופה wird V. 2 und 6 durch אזהרא, מזהרנא gegeben, warum V. 7 טליף? Weil in demselben V. ותזהר folgt und die Wiederholung vermieden werden soll. Vgl. auch weiter. 2) So Bömberg, die anderen Editionen haben ,׳ וישראל חולק שבטא דאחסנתיך welches, wie aus 10, 12 zu ersehen, wo keine Edition dieses חולק vor שבטא hat» falsch. Auch wäre es, da חולק in demselben V. vorausgehet, eine Wiederholung desselben Ausdruckes.