Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1872-01-01 · 1872 · page 13

11 füllung der Lücken zu einem Ganzen. Sagt er dock selbst Megilla 3ä zu Zack. 12, 11 אילמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר• «Besässen wir nickt das Targum dieser Stelle, so wüssten wir nickt, was sie meint.» Diese alten Uebersetzungen dürften Jonatkan, dem Schüler Hiliels angeboren, und es wurde das ganze heutige Targum nack ikm benannt; vielleicht mochte auch das Targum die Ueberschrift ת״י d. i. תרגום יוסף geführt haken und man löste sie in תרגום יונתן auf 1). Einzuwenden dürfte jedoch sein, man findet an mehreren Stellen R. Joseph auf dem Gebiete der Exegese thätig und das Targum lässt diese Exegese unberücksichtigt, noch ist in der Exegese je eine Beziehung zu dem Targum. Wir theilen hier diese exegetischen Stellen mit. Berachot 8a zu Jes. 13, 3 אני צויתי למקדשי חני ר' יוסף אלו הפרסיים המזומנים ומקודשים לגיהנם• — Das. 13a ■zu Jes. 43, 19 הנני עושה חדשה תני ר' יוסף זה מלחמת גוג ומגוג• — Schahbat 26a zu Jerem. 52, 16 לכורמים וליוגבים כורמים חני ר' יוסף אלו מלקטי אפרסמון מגדי ועד רמתא ויוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה• — Pesaehim 118b zu Jes..23, 18 לא יאצר ולא יחסן חני ר' יוסף לא יאצר זה בית אוצר ולא יחסן זה בית גניזה — JomalOa zu Genes. 10, 2.תני ר' יוסף תירם זו פרם וסבתה ורעמה וסבתכא תני ר' 12 .7 ־ יוסף סקיסתן גוייתא וסקיסתן ברייתא (das innere und äussere Skythien) אשור תני ר' יוסף זה סליק (א)• — Megilla 6a zu Deuter. 33,19 ושפני טמוני חול תני ר' יוסף ספוניזה חלזון טמוני זו טרית חול זה זכוכית לבנה• — Das. 11a zu Daniel 7, 5 וארו היוה אחרי חנינה דמיה לרב תני ר' יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושוחין כדוב ומסרבלין בשר כדוב ומגדלין־בשר כדוב ואין להם מנוחה כדוב• Und von diesen Erklärungen keine Spur im Targum! 2) — Allein obschon in diesem Targum an vielen Stellen die Paraphrase hervortritt, sogar nicht selten 1J Auch für das Targum Jonathan zum Pentateuch wird von Jenen, die dessen Identität mit dem Targum jeruschalmi behaupten, Aehnliches angenommen: das Targum führte die Aufschrift ךן״ר d. i. תרגום ירושלמי , Abschreiber lösten es auf in תרגום יונתן• (Andere Meinung jedoch vgl. Frankel Zeitschrift für die relig. Interessen des Judenthums 3. Jahrg.) — Die Hypothese, dass die Benennung Jonathan aus dem gleichlautenden Theodotion entstanden, übergehen wir; es ist keine Spur, dass man die Uebersetzung des Theodotion in Palästina gekannt — der jerus. Talm. führt ihn nie an — und um wie viel weniger kannte man ihn in Babylon. 2) Man findet noch andere an die Schrift anknüpfende ׳ «תני ר' יוסףvgl. Taanit 3b, Ketubot 112b, Gittin 7b, Baba kama 60a u. a., sie sind jedoch hagadisch.