Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1871-01-01 · 1871 · page 135

132 sprach finden mit denen, welche ans zufällig in derselben Materie von R. AHRON B; JOSEF HALEVI erhalten sind, wenn wir sogar eine Tolle Uebereinstimmang erkennen, wie dies bei dem im Chinnuch 10, 3 mitgetheilten ״Seder“ für die ersten Pessachabende der Fall ist, wenn man damit vergleicht, was V1DAT. DE TOLOSA (im MM. za חמץ ומצה 'p 8, 5) und ABRAHAM B. JAKOB HAKOHEN (ini OrcJwt chajim unter der Ueberschrift הלכות ליל הפסח) im Namen des R. AHRON B.' J. HAL. überliefern. Mehrere Fälle ent schiedener Nicht- Übereinstimmung reichen hin, um die Verschiedenheit der gleichnamigen Autoren darzuthun. Als Beispiele mögen etwa folgende dienen: 1) 79, 3 schliesst sich Chinnuch hinsichtlich der מרכות הריאה der Ansicht der Tosafot (היינו רביתייהו zu ChuU. 46b) und des BEN ADERET an (s. oben S. 119, D, 1), während A. b. J. h. im Bedelc habajit (zu Torat hob. 2, 3 fol. 34b f. ed. Berlin) sich der Auffassung RASCHI’s (zu לית להו בדיקותא ChuU. a. a. 0.) anschliesst1), die er etwas modificirt: אלא ודאי איסורא דסירכא לאו משום חששא דעתיד הוא אלא משום חששא רהשתא ואיכא מאן רסבר כל סירכא ודאי נקב ואיכא דסברספק נקב וכל 2) Das.: וכן אם יוצאת [הסירכא] מן האונות אל הצלעות ואינה תופשת כי אם בעצמות לבד דנין אותו לאיסור Umgekehrt sagt A. b. J. h. a. a. 0. (fol. 36a) nach Anführung einer entgegengesetzten Behauptung: והיא דעת רבנו גרשם ורבנו חם ז״ל וכן עיקר• 3) Das. stimmt Chinnuch in Betreff der סירכא תלויה mit BEN ADERET überein (s. oben § 3. S. 119, D, 4), widerstreitet also dem A. b. J. h. a. a. 0. (fol. 35a), welcher vielmehr sagt:ולפי זה סירכא תלויה הרי היא אסורה ומי שהנהיג בה היתר הוא לפי הסברא האחרת 1שיש סירכא בלא נקב] וכבר בררנו שאינה נכונה*. 4) 106, 3 : ואין אנו מצריכין י• בענין נטילת ירים לחולין ליטול מן הכלי וכל mit BEN ADERET übereinstimmend (s. § 8. S. 119, D, 5), widerstreitet A. b. J. h. im Bedeh hob. 6, 4. 5) 148, 3 heisst es im Chinnuch‘. ואם נשתהא הבשר במלחו יותר מן השיעור הראוי למליחה אין חוששין לפי שאנו אומרים שהבשר ־.- י פולט צירו וכמה יהיה שיעור זה שנחזיק הבשר שיפלוט עדיין ציר אמרו הרבנים ישמרם הש״י שהוא ער י״ב שעות נשתהא יותר מכן במלחו אסור לאכלו עד שיקלוף וכל• Wir haben oben (§ 3. S. 118, 0, 2) bereits gesehen, dass BEN ADERET in Torat hab. 3, 3 (70b ed. Berlin) dieser Ansicht seines Lehrers R. JONA I zustimmt. Hingegen bekämpft A. b. J. h. im Bed. hab. das. diese Annahme nachdrücklich unter J) Diese Parallele ist auch schon von e. s. mabgaliot in 3 ,39 קונטרס הראיות seines בית אפרים hervorgehoben und zum Beweise gegen die Abfassung Gkinnuchs durch b. aheon b. jos. hal. geltend gemacht worden. Inwiefern mabgaliot wieder nach einer anderen Seite fehlgegangen, haben wir oben S. 77 Anm. 1 erwähnt.