Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1871-01-01 · 1871 · page 130

127 ולא משתכחא איסור הכנה מדאורייתא לדעתי כי מעיינת שפיר בדברי : 8 ,815 (a הגמרא כי אם בביצה בלבד ועיקר איסורא הוא כשנולדה •י ויארך הענין אם באתי לכתבו בביאור רחב ובמקומו בריש ביצה הארכתי בו כאשר למדוני רב וחי.ישמרם אלי• Die hier vorgetragene Behauptung findet sich schon in Tosafot zu Beza 2b והיה ביום חששי• b) 161, 3 ist, wie bereits oben (S. 128,4) bemerkt worden und zum Theil aus der wiederholten Besprechung (S. 124, 2; S. 125, D. 2; S. 126, F. 8) sich gezeigt hat, eine Combination fremder Ansichten durch den Lehrer des Verfassers. Zu dem Früheren braucht nur hinzugefügt zu werden, dass es lediglich einer Verbindung von Tosaf. כל שיש zu GhuTl. 61a mit Tosaf. מפני Schl, zu 62a bedurfte, um den Satz aufzustellen: כל עוף שהוא כן [שאינו דורם ויש לו עוד סימן טהרה בגופו] הוא טהור לאכול לכל מי שמכיר עורב וכל מין עורב׳ לפי שאין בכל מין הטמאים שיהיה כן כי אם עורב ומינו שהוא כן שאינו דורס ויש לו סימן אחד בגופו מסימני הטהרה, וסימן זה של טהרה אינו קבוע בכל מין העורב אלא יש במין העורב שיש לו אצבע יחרה ואינו דורם ויש שיש לו זפק ואינו דורס ויש שקרקבנו נקלף ואינו דורס׳ כלל הדבר כי במינו ימצאו שני הסימנים אלו של טהרה ולא במין אחר• Denn freilich lassen sich nicht diejenigen Autoritäten dafür anführen, welche zwar dem Ergebnisse nach (עוף שאינו דורם ויש בו סימן אחד טהור), keinesweges aber in den Gründen desselben mit dem Lehrer des Verfassers übereinstimmen, nämlich RASCHI (zufolge BEN ADERET וכל שיש לו zu GhuTl. 62aund R. NISSIM zu ALFASI das.), R. MOSE B. JOSEF (nach R. NISSIM אלא עיקרן zu Alfasi), MAIMONIDES (DT. Terefot 1, 16) und NACHMANIDES (zu 8. Mos. 11, 18). c) Ganz ebenso ist das besprochene Stück 465, 1 wohl eine Combination fremder Auffassungen. Unter den vier, oben (S. 12 8,5) namhaft gemachten Punkten der hier aufgestellten Regel fanden wir den zweiten Punkt bereits anderweitig vertreten; dem vierten (שאינו עובר בלא תוסיף אם חזר ועשה בתוך זמן המצוה כדי לצאת) begegnen wir in Tosaf. ותוקעים zu Bosch hasch. 16b (vgl. R. JOMTOB AUS SEVILLA in Ghidd.מה שתוקעין zu Sukka 31b); der dritte Punkt (שאינו עובר בלא תוסיף אם הוסיף מינין פסולין) kann auf älteren Autoritäten beruhen, wiewohl wir ihn erst bei VIDAL DE TOLOSA zu’jET. Lulab 7, 7 vorfinden. An eben dieser Stelle wird auch die grosse Zahl der Meinungen und Combinationen über die besprochene Materie bezeugt: ויש בדברים אלו שיטות חלוקות למפרשים ז׳ל• .2) Den Lehrer des Verfassers selbst haben vielleicht folgende in seinem Namen mitgetheilte Aeusserungen zum Urheber: a) Die aus 321,3 bereits (S. 124,1) mitgetheilte ausgleichende Erklärung von zwei nicht übereinstimmenden Aussprüchen einer Tosifta und des R. KRASPEDAI im Tractat Bosch hasch. 16b. b) 385, 3: ושמעתי מפי מורי י״א דרוקא בנתן הפח מן התנור לכלי שיש לו בית קיבול דוקא אבל הניח אוחו כשהוציאו. מן התנור על גבי לוה או על הקרקע ובכל מקום