Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1871-01-01 · 1871 · page 119

116 zu früheren Lehrern (SCHERIRA GAON hei R. ASCHER z. St. u. ALFASI das.) anfuhren. . 6) 289, 3 :והורונו מורינו י״א דדווקא שבאתה לומר כן בין היא או העד מתוך שלום שבינו לבינה ראוי לו לחוש מלבא עליה wird ganz analog in Bezug auf den Ehemann im entsprechenden Falle, wo nämlich die Landesgesetze demselben die willkürliche Scheidung unmöglich machen, in dem GA. des B. ADERET I, 1237 (=ps.-Nachm. GA. 133) ausgesprochen. 7) 344, 4:ועובר על זה והלוה ברבית האסור מן התורה עבר על לאו ומוציאין אותו ממנו בריינין שיוררין בית דין לנכסיו כדרך שיורדין לנכסים בגזלו או בנזקיו כדעת קצת המפרשים או מוציאין אותו ממנו דרך כפייה כדרך שכופין לישראל שלא רצה לקיים מצות עשה כדעת קצת מרבותינו י״א• Diese letztgenannte Erklärung des talmudischen Ausdrucks מוציאין בדיינין giebt B. ADERET (bei R. NISSIM B. RÜBEN in den Ghiddusch. zu JBdb. mes. 61b). 8) 389, 3:וכן למדונו רבותינו שבזמננו שבסדר הזה עושין פדיון הבן ונותן לכהן הפריון הידוע שהוא ה' סלעים כמו שכתוב בתורה והם ששים ארגינ״ץ של כסף צרוף במשקל ארצנו in auffallender Uebereinstimmung mit BEN ADERET’s Worten (GA. I, 200; vgl. 759):ומה ששאלת כמה עולה הפריון ממטבע ברצלוני״ש? פדיונו חמש סלעים ויש בסלע ד' רינרין כסף והדינר' לרעת הגאונים ז״ל משקל שלש ארגינ׳ץ כסף ונמצאו חמש סלעים עשרים דינרין שהם ששים ארגינ״ץ — Aber auch alles Andere, was Ghinnuch über die in Rede stehende religiöse Handlung mittheilt, findet sich fast wörtlich in jenem GA. des B. ADERET nach R. CHANANEL in dessen Erklärung des Pentateuch zum WA. שופטים. Nun findet sich zwar die von R. CHANANEL angeführte Benedeiungsformel ähnlich im Namen der GrEONIM auch bei NACHMANIDES in dessen Hilchot JBechorot (fol. 98a ed. Pressburg), und daselbst (fol. 99b) ferner die Berechnung des biblischen Schelcel nach aragonischen Ariengos oder Argents1) mit den Worten: הויא לה סילעא י״ב ארגינ׳ץ לפום תקלא דאתרין; allein Ghinnuch hat seinen סדר הפדיון nicht aus dieser Quelle geschöpft, da er die Formel אמו אומרת אביו אומר וכוי gerade wie B. ADERET, nicht wie NACHMANIDES, giebt und B. ADERET selbst diese Verschiedenheit hervorhebt, wiewohl er sie für unerheblich erklärt. Auch citirt Ghinnuch mitten in jener Mittheilung den NACHMANIDES (עוד כתב הרמבנז״ל) in Betreff einer Einzelheit (Anfrage des Priesters an den Vater) ausdrücklich und unterscheidet ihn so von den früher genannten »zeitgenössischen Lehrern.« 9) 400, 3 : וגדולה מזו למדונו מורינו ישמרם אל בראיות חזקות וברורות שאפילו האומר למי שראוי נכסי לך ואחריך לחקרש או אפילו אמר ומעכשו אחריך להקדש שהיורש זוכה בנכסים כמקדש. נכסי אחרים stimmt־ genau mit b. aderet’s GA. I, 704. 1I Näheres über diese Münze bei zunz, Zur Geschichte und Literatur S. 554 f.