Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1871-01-01 · 1871 · page 117

114 scheiden, solche nämlich, unter denen die gelehrten Autoritäten der Abfassungszeit zu verstehen sind, und diejenigen, mit denen der V erfass er seinen eignen Xjehrer angeben will1). Wir wollen versuchen, diese zwei Gruppen gesondert nachzuweisen. 4. Alles, was in dem Buche den gleichzeitigen gelehrten Autoritäten nachgesagt wird, finden wir — mit einer einzigen, aber bedeutungslosen Ausnahme2) — theils bei ß. Salomo b. Aderet (רשב״א) selbst, theils beiden Mitgliedern seiner Schule wieder. Ausserdem ist BEN ADERET unter minder bestimmten Bezeichnungen3) zu erkennen oder auch stillschweigend vom Verf. benutzt worden. Betrachten wir diese Fälle in der angegebenen Folge! A. Die von zeitgenössischen Autoritäten angeführten Lehren, welche BEN ADERET selbst angehören: 1) 10, 3:'והנני כותב לך הסדר בקצרה כאשר שמעתיו מפי חכמי הרור בריוק וכר• Die hierauf folgenden Angaben über die häusliche Feier an den ersten Pessachabenden stimmen genau mit denen des סדר של פסח לרשב״א (Pseudonachmanisches Gutachten 202 BEN ADERET’s GA. I, 72) und anderen Bescheiden desselben (GA. I, 241) überein. Nur muss man den Satz: ואם רצה ליטול שתי ידיו לכוס נוטל בלא ברכה für eine Einschaltung des Verfassers ansehen, da BEN aderet eine Abweichung von der Regel ונוטלין יד אחת בשביל כוס קידוש שצריכין ליטול nicht zülässt; in der That wird bei Chinnuch in dem dann folgenden ואח״ב נוטל שת י ידיו auf jene Einschaltung keine Rücksicht genommen. 2) 220, 4:ויש מרבותינו שהורונו הי״ו שחיוב מצור. זו 1של נטע רבעי] הוא אפילו עכשו בארץ stimmt mit der von BEN ADERET (GA. I, 744 u. ps.-Nachm. 1) Die gelehrten Autoritäten der Zeit sind bezeichnet durch die Ausdrücke חכמינו,(389,3) רבותינו שבזמננו,(273,3) מורינו שבדורנו,(3 ,10) חכמי הדור 3 ,539) שבדורנו) und die diesen im Grunde gleichgeltenden Wendungen ןיען 4 ,220) מרבותינו שהורונו הי״ו; ed. Amst. und spätere Ausgaben haben fälschlich והותנו מורינו י״א (235,3) כן הורו לנו מורינו י״א ,(3 ,278) פירשו לנו מורינו י״א ,(היום (289, 3), ולמדחי,(400,3) למדונו מורינו ישמרם אל ,(4 י344) כדעת קצת מרבותינו י״א 4 י405) מן החכמים י״א Schi.), כבר תרצום לנו כולן ,(3 ,420) כן הסכימו מורינו י״א 3 ,592) ופירשו מורינו י״א ,(3;571) התירו לנו מורינו י״א ,(2 ,428) מורינו י״א) und 3 ,596) ודרך כלל למדונו מורינו י״א). — Dagegen ist der Lehrer des Verfasskrs zu verstehen in den Ausdrücken 3 ,268 .4 ,241) מורי ו״א zwei Mal. 321, 3. 385, 3. 457. 465, 1. 476, 3), 3 ,344) רבי י״א ,(3 ,596 .325) מיורי י״א) und 3 ,315) רבותי י״א. 344, 3. 428,'3. 444 Schl. 458).. 2) S. unten S. 120, E. •הרבנים/ אחרים, מפרשים אחרים (8