Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Journal
- Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Volume
- 1871
- Date
- 1871-01-01
- Page
- – (sequence 105)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/2720904-2720939--104-2722526- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
102 hersteilen. Fast jedes Stück der Einwürfe des NACSMANIDES bietet in seinem. Anfänge Proben derselben dar. Man vergleiche z. B.: Regel 4. MOSE tibbon’s TJebersetzung: השרש הד׳ שאין ראוי למנות הצווים הכוללים התורה כולה Anführung bei nachmanides: העיקר הד׳ שאין ראוי שימנו המצוות הכוללות התורה כולה• מצוה ה׳ היא שצונו לעבדו וכבר נכפל זה הצווי פעמים אמרו ועבדתם את ה׳ אלהיכם ואמר ואותו.תעבודו ואע״פשזה הצו ו י הוא גם כן מהצווים הכוללים כמו שבארנו בשרש ד׳ הנה יש בו יחוד אחר שהוא צוה [צ״ל צווי] לתפלה ולשון ספרי ולעברו זו תפלה ואמרו גם כן ולעבדו זה תלמוד ובמשנתו של ר״א בנו של ר״י הגלילי אמרו מנין לעיקר תפלה מצור. מהכא את ה׳ אלהיך תירא ואותו תעבוד ואמרו עבדו בתורתו ועבדו במקדשו ר״ל הכוון אליו להתפלל שם כמו שביאר שלמה עליו השלום• מצוה ס״ט שהזהיר כהן בעל מום מהכנס למקדש ר״ל המזבח ובין האולם והמזבח וההיכל והוא אמרו אך אל הפרכת לא יבא וכבר התבאר (1בסוף [פרק ראשון מ1 טהרורז שבין האולם והמזבח עם כר־1 ההיכל נאסרה כניסתו על בעלי מומין ופרועי ראש וכבר התבאר גם כן בספרא ובו׳ t 5. מצודה חמישירה 'שגצטוינו בעבודתו שנאמר ועבדתם ארה ה׳ אלהיכם וגו׳ ואומר זלעבדו בכל לבבכם י'ואע״פ שמצור. זו מן המצות הכוללות כלומר שאינן נמנות כמו שבארנו בעיקר הרביעי יש בו גם כן פרט והוא מצור. בתפלה ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה ■ ובמשנתו של ר״א בנו של ר״י הגלילי אמר מנין לעיקר תפלה מן המצות שנאמר את ה׳ אלהיך תירא ואותו תעבור ואמרו עבדו בתורתו עבדו במקדשו כלומר ללכת שם להתפלל בו כמו שביאר שלמה• i 69. והמצוהס״ט שנמנע הכהן בעל מום מהכנס בהיכל בכללו כלומר המזבח ובין האולם ולמזבח והאולם וההיכS והוא אמרו יחעלרה אך אל־1 הפרכרה לא יבא ואד־1 המזבח לא יגש וכבר נתבאר בפרק ראשון מטהרות שמבין האולם ולמזבח עם כל ההיכל הוא אסור להכנס בו כל בעלי מומין ופרועי ראש וכבר נתבאר עוד בספרא וכו׳• Dass man mitunter die Eine der Uebersetzungen nach der anderen, ohne die, unzweifelhaften Unterschiede zu verwischen, berichtigen könnte, zeigt sich schon an diesen wenigen Beispielen. — י) Gemeint ist Mischna Kelim 1, 9.