Jüdische Rundschau · 1936-07-07 · Heft 54 (7.7.1936) · page 13

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion: Dr. S. K o I e k a «וסף עבר• י*ז תמוז תרצ״ו׳ גליון י־ד/שנה ב N׳T53 7 ׳. J U L I 19 3 6 j ייס-ק^פ^ד ל^פ^לי־ההרבות ילם־ביאליה נ״א נתמוז יומ־ה??£9ו לזגב1ךה הישידת הרצל י i ם mm פ׳ הא^ה (־־עם). ה$ך וים p הבקיאים"?הי^כווד <=?ך?לי>??חר.ןה־צ?ר1י?ל5י: בגיזה 12?ז^ף הוא >ןל1,י־יש0ןל! 5ם?׳ןנרןן לנו קשולר נמוך, חלק את נשקותי לשתלם <~לץו.ני חלקים) חצה ל׳ביךה וחציה למטהר» להייהי קזצ^ער על?ך מאד מאד• עכ^ו• אסרי?קירני?ליד דון» ןןני מובן לתת יד תעודה 81 בכתב» עןאץ לך חלק ונחלה בענלני־מסהר - כלך משורר! ואמתנו התעשרה בעיני - עיר הצי־ביאליק 1 י ז * ן ® 11 : ״ ־ י• : נבנם(-ןא>לא־צרנו הרודני*3...?ני־?:אקיק האירו" לךבךי> ו?רד?חוק ןחןד, על שפתיו• , י י ד״ר קזניךלהו ר׳לרי (לוין) האזרח1 בעמו־... I V: V T־״ (?וחין ן?8ד1י על «• ««לסין לח נ•?!•איזיק) קשה לנשיא איש שנתברן* בכל־נך הרבה תכונני: משורר׳ שהוציא את השירה העברית מצמצומה6 והפך אותר. להיות שירה עולמית בעלת־מעיף». איש־פעלים׳' הרביתי• חיי־תרבות' העם נגעי בלבו עד לעומק־עמקד• לבל מקצוע ספרותי נתן ידו׳ ההל« סספר־למוד לקטגים ועד מפעלים ספרותיים כבירים0׳. מ ח נ ך ־ ה ע ם. הוא שעשה גדולות מאין־כמוהו" לספר העברי ולספרות העברית׳ והפול לשם*׳ חנוך־העם היושב בדכאונו3׳ ובהשבתו. מוכיחיי. הוא היה גדול־המוכיחים בימינו. לעתים" ידע להתרומם למדרגת מ נ וו ט גדול• ומלבד זה ובתוך זר. היה לא רק איש ניב"׳ מחשבה ודמות׳ אלא בראש ובעיקר7* - אזרה בעמו׳ שהשתתף ביצירתו ובחייו של העם• היתה נאן מזיגה»׳ אישית אלמנטרית של האופי«׳ הגזעי ושיאי* התרבות האנושית. יתכן׳2׳ שיותר מאשר עשה ביאליק בשבילנו עשה בשביל הדורות הבאים• הם יובלו להשתמש בירושה22 שהניחו חיי־ביאליק. אנחנו החיים כעת קבלני אח אשר נתן לנו ביאליק כדבר המובן מאליו והמגיע« לנו בדרך הטבע. אבל אנחנו יודעים גם־נן׳ שנגזלו מאת ביאליק עשרות שנים של חיים ושל יצירה׳ שאולי היו משנים4׳־׳ את פני בל תרבותנו.« כיום לא נשאר לנו אלא להכיר י* ולרעת מה שאנו חסרים׳ ולהכיר־טובה26 בעד כל מה שנתן לנו■ breiten 28) Urinch•; Faktor 29)b<*®chl«g«n; geübt. 30) geizig. 31) Bescheinigung. 32) geistiger Schatz). 33) leuchten. 1) Bürger 2) Klagerede. 3) gesegnet sein. 4) gute Eigen• schalt. 5) Beschränktheit. 6) Schwung 7! Mann derTat. 8)1 tefe. 9) beginnend. 10} stark; groß. 11) ohnegleichen. 12) rum Zwecke (im Namen) 13) Depression: Zerknirschung.!4) Straf- Prediger (Prophet)• 15) zuweilen. 16) Sprache. 17) hauptsächlich. 18) Paarung; Verschmelzung. 19; Charakter. 20) Stolz; Höhe. 21) möglich; mag sein. 22) Erbschaft. 23) *uatehen; g•-» hören. 24) verändern. 25) anerkennen. 26)dankhar sein. (*בין משורר לסוחר (?!זקרוגוהי הנדטבריט* •מעברו עול היהדות העולקזית »חדי ה?זל־קןה דחו• א־ז הצרכים התרבותיים ק?ןה;•?יה־» ו^הוץ ("?ריר! היה להגר שארית יה־ח6.?די ליצמד לפחות על היךזס" יצאנו» ביאליק ואני׳?לו;דון.על־^ת (=?י3ען) לאסף ־־־*’ ךזויון ה?נוםי ב־צדה הרןך3ות•?,frr ן קוף העקרית•?לנדון(צלו® את?נאליק עד יקה •^פ׳^ר: ׳??זעו את נאומיו (=דךצאד,) היפים ף^יזו את 1ך?ריו?צקזא, אולם?מוכן־הסיוע0׳?ףןןפ 6* הקןגנו"?לום׳?י?;ר^הרב הוא ה?!רחל' byr?ין האזן ודקים ׳ ׳. עלפי השתךלותיי׳ ל• ס• סךךהי'?שכיל סייס נח^ן ביאליק סךצאה ע?ריח פמ?ית“?אוניביטיקה הלוני דו;ית•?או כח^שימאות איש.?קד^ך שץסים (2° שעות) ה?זיף <-ןךש)?יאליק את לקחו ("תורתו) על ההלכה והאגדה; ואם גם רב¬ ״• t ־־ ז t ד 6 ־ד זז י¬ '8השומעים לא סכין את הךצ^תו?זה^ר ידיעת־ השפה ך!ם מקצר־הך־^ה7׳. א?ל ךזוזלהבותו8׳ ׳$ל הנואם. שרחףמ^ש?עולמות 1"!העליונים- ה־צייץה על ה־צומעים דושפיך יוצאת־נ־ך־כלל20■- הקי?יבו(=<ןןןעו) לך?ריו בחךדת־קהש1* מאיךכמוה׳אולם?ךקה??פית לא ה?יאה לנו גם והיא...?לונדון־ יש?נו??לון אחד.?אחד־סלילות» ל?ני •צעובנו את לונדון» ןא פתאם אל רוךךי?יאליק בחצי־דולילה׳ ןהתרויל שוייך את?די־ לנו2* עד היהס®2 ׳?ל ה?ןדןל הןהודי לשאלת הסךבות העכרית׳ ןקולו היה ןןה24 מדמעות.?קתי רו לדבר כאות־נ?שו25׳ וכבסיס (=3אער ר) את ד־בוויו׳ אמךתי לו: "רבי חיים נחמן&$ 26יקיךי! מעולם לא לך3י?*תי את עצמי?איער?מו ב־?עה ן1... הפיצו’2 ׳?טועות עליך(ן.יש אומרים-?י אונה?עצ?ךה:י;^ הגורס"* ל!דפ*ת היורזך משורר־ (ny? שמועה זו)»?י מל?ד(*־חוץ 1) Dichter. 2) Erinnerungen. 3) Krisi«, 4) stoßen; vordrängen. 5) die letzten Kräfte tnwenden; an*nengen. 6) das Bestehende. 7) Verwirklichung. 8) ״Sammlung“־־ es war das Bestreben Bialik•, di• tu verschiedenen Zeiten und in verschiedenen Sprachen erschienen•!!Werke jüdischen Schaf- Uns zu sammeln und demVolkeiu erschlioßen• 9) aiisbeinen 10) hinsichtlich der (maieriellen) Hille. IIIerreichen. 12) Entfeiming. 13) Bemühung. 14) vetanxtaltet; cingeordnet werden. 15) öffentlich. 16) wegen Mangels. 17) BegriN. 18) Begeisterung. 19) Einfluß ן Eindruck. 20)au(k*rortlentlich. 21) heiliges Erzittern. 22) Verbitterung. 23) Beziehung. 24) feucht; getränkt. 25) nach Herzensluat?6) glücklich. 27) ver- הרצל במקוה־י^ראל IV ־' : '1•• ׳ 1 T (ן4יןךו1'!0 ,חקיםר וילןלם העני??נו׳ 0898 באותו יום העירו* את כלנו־ תלמידי מעוהיישראל׳ השכם3 בבלןר׳ וצוו עלינו לקטוף בגנות את הפרחים היפים והמןרים ביותר ולקשט׳ בהם את השער ואת שדרת־המבוא"• אף אחד מהתלמידים לא ידע למה x - v 1-1 כל ההכנות® הרבות האלה• אולם אחרי שעה קלה עביר. השסועה7׳ 5י הקיסר הגרמני ןעייר דרכו ירושלימר,׳ וגם הד״ר הרצל יבוא אל בית־ספרנו• על־פיי השירים שנתנו לנו ללמד בעל־פה׳ ידענו למי משני־האיורחים מכונת® החגיגה הזאת• ג י ■ - 1t\i התגנבתי מחצר בית־הספר ויצאתי לככר°י ריקה׳ ומשם ראיתי את הד״ר הרצל־ בעמדו עלייד שער מקוה־ישראל• על פניי היתה שורה" דאבה"׳ רבה¬ ,** י? 1 ד t * עיניו הביטו למרחוק - אל הרי־יהודה מנהל : * « ז ־ ■־ ביח־הסשר ועיר אחדים מגדולי־היהודים עמדו על־ ידו ושוחחו18׳ צחקו וחיכו»• אגל מעל פניו לא 1־ T ־־ י ־ | ** * T סרה3׳ הבעת־הראבה6׳ ועיניי לא נגרעו,׳ מהיי' יהודה׳ הקיסר וילהלם קרב עם בני-לדתו8׳ הוא רכב על סוסי אל הצד ששם עמד הד״ר הרצל¬ TSV* » הרצל חש!«־ מהר) לקראתו• הקיסר הושיט»׳ להרצל את ידו ובקול רם שאלו: .השלום׳ הד״ר הרצל T J T I s ז־ T הנכבד ד אחר־כך שוחחו שניהם׳ מבלי20־ שאלה ־ I ״ י־! ׳* ־ I ־ T ** V שעמדו במרחק־ מה יכלו לשמע את דבריהם׳ השיחה לא אךכה• הקיסר הושיט שוב את ידו להרצל ואמר: "להתראות בירושלים!" ונסע לו * ז ■!« v * x “ לדרכו• מיד ישב גם הד״ר הרצל במרכבתו וחזר «־ t ־ * IV j v * ז ׳ ירושלימז*׳ י• קנרי־פו^סקין• שאלת׳ היהודים היא לא שאלה סוציאלית ולא שאלה דתית״ — שאלה לאומית היא. 1 * * ראשונה ילכו הנואשים"׳ אחריהם המגיים׳ אחרי¬ כן האמידים«1 ולאחרונה - העשירים. משה שכח לקחת אתו ממצרים את סיר־הבשר׳ אנחנו נזכור זאת• * האמן אאמץ׳ פי יקום דור־יחודים חדש בארץ - המכבים יקומו לתחיח!20• 1) Begegnung. 2) wecken. 3) früh. 4) schmücken 5) Einfahr;■.Allee. 6) Vorbereitung. 7) Botschaft; Kunde. 8) nach; gemäß. 9) heahaichüpf; gemeint. 10) Platz. 11) ruhen; 1agern. 12) Schmerz; Leiden. 13) sprechen; plaudern 14) lächeln, 151 weichen. 16) Schmerzensatisthurl 1?) *blassen; weichen 18) Begleitung. 19) ausstrecken; reichen. 20) ohne. ligiöa. Ifi) verzweifelte 19) wohlhabende 20) Wiederbelebung. אחרי מותי...(p<«> ..• אחרי מותי ספדו׳ ככה לי: r r , -1 * *היה איש — ויראו: איבנו ע1ד ־ .. : »T &דם״זמנ 1« מת האיש הזה׳ ¥' T -! V1 ושירת־חייו באמצעי* נפסקה ״ .. I ־ 'i V «! ־ TI וצר‘! עוד מזמור® אחד היד. לו - 1 * ז « T T T והנח אבד המזמור לעד®׳ I * •־ T ־* — ) f - אבד לעד! Tי יי נ• ניאליק כה אמר סךצל ... ביום אשר תשוב המחרשה׳ להיות שומה בידי של האבר היהודי-תביא שאלח־היהודים לקץ־פתרונח2• הציונות היא שיבה" אל היהדות עור לפני השיבה אל מדינת־היהודים. דוקא מאת טובי־היהודים׳ שעסקו באמונה בפתרון שאלת־היהודים■ דורש אני• שיראו את נסיונותיהם עד־עהה בגסיונות־שוא*. על שום עם בעילם לא הופצוי■ כל־כך הרבה שקרים כעל היהודים׳ ואנו כל ־ פך רפה־ רוח»׳ שבעצמנו אנו חוזרים עליהם ואף מאמינים בהם• ענפים מן היהדות יכולים להכמש־-הגזע" נשאר רענן. שאלת היהודים קימת® בכל מקום שהיהודים נמצאים שם במספר נכר0׳• נמקים שאיננה עיר• היא באד. עם היהודים הבאים לשם. * עמים חוקים נדונים׳1 לפי בניהם הטובים ביותר« עמים חלשים — לפי בניהם הגרועים2׳ ביותר• אנו יהודי ארצות־התרבות רצינו להתבולל"׳ אלא »דוקא נסירנגו להתבולל עיורר» את האנטישמיות החדישה׳ וכך יהיה׳ כך מוכרח להיות בכל מקום•;ם יכול להושע" רק עיי עצמו. אם אינו יכול להושיע לעצמו — לא תבוא לו תשועה כל־עיקר®׳. 1) beklagen 2) vorzeitig; vor der Zeit. 3) Mitte 4) schade; schmerzlich. 5) Lied; Gesang. 6) für ewig; immer. 1) l’lliig. 2׳ F.ndldgung, 3 Rückkehr 4) falsch 5) verbreitet werden. 6) ntcdcrgednu kl; k’eitnnuiig. 7 welken, ft) Stamm. 9) he«M:־hon. 10) merklich; nennenewert. 11) werden beurteilt. 12) mmderweruq; wchlcehi. 13! sich assimilieren. 14) er• wecken, her vor r ulen 15; f hi!e er!!.111 ei!. 10) überhaupt. 17)re־ Kurt Blumenfeld In Bukarest Uns wird aus Bukarest geschrieben: Die vorige Woelie hat von neuem Oelegenheit geboten, den palästinensischen (ledanken in den verschiedenen Kreisen in Bukarest /u propagieren. Kurt B 1 u m e n f e I d s Besuch bot hierzu den AnlaB. Die organisierten Zionisten hatten Gelegenheit, Kurt Binmenfcld im Rahmen einer gemeinsamen Sitzung des Zentralkoniitees und der Mitarbeiter der zionistischen Institutionen zu hören. Line Sitzung in der l öge ״Nona Fraternilate" hatte einen besonders feierlichen Charakter, dank den Reden von Dr. J. N i e m i r o w e r und Kurt B 1 u m e n f e 1 d, sowie auch den pro-zionistischen Reden von Dr. W. F i I d e r m a n und Adv. Aureiiu Weil), dem Präsidenten der I.oge. Der Vortrag von Kurt Blumenfeld über ״Kulturelle Fragen‘• im jüdischen Akademikerverein ״l'nirea“ hat einen aultcrgcwöhnlichcn Find ruck hervorgerufen und hatte als Restiltat die Wahl eines neuen Präsidiums des Vereins der Freunde der Hebräischen Universität, bestehend aus den Herren I a/ar M argulies, Adv. M. Weillman und Architckt F111. Arnet. Fine besondere Sitzung hat mit den! Komitee des Vereins der Freunde der Hebräischen Universitat stattgefunden, bei der Herr Blumenfeld interne Angelegenbeiten der Universität behandelte. Ferner hat eine Sitzung mit den Mitgliedern des Hechalu« Haklal-Zioni stattgefiiiidcn. Am 14, Juni fand im Saal Roxy eine große Palästina- Kundgebung statt, [:in zahlreiches und gewähltes Publikum war erschienen, um Blumenfeld zu hören. Den Vorsitz führte Dr. I I e 1 f 1״ a n. Kurt Blumenfeld sprach über die Bedeutung des Keren Hajessod und behandelte in seinem?r?u. angelegten Vortrag die (irmulfragen der zionistischen Arbeit. Der Vortrag wurde mit Begeisterung aufgenommen. Exzedenten vor dem rumänischen Kriegsgericht ,, Bukarest, 2. Juli. (JTA.) Das Kriegsgericht hat sich mit den antisemitischen Ausschreitungen beschäftigt, die in יי" '’°r1gen Woche in Bukarest stattfanden, und hat entschieden, daß von den 24 Personen, die bei den Ausschreitungeii verhaftet wurden, 57 in Haft bleiben sollen. Die Verhafteten gehören zum größten Teil antisemitischen Organiaationcn an und sehen ihrer Aburteilung durch das Kriegsgericht — in Bukarest herrscht Standrecht — entgegen. Der in der Erzählung ״Herr Nuiinez aus Kanada“ in der vorigen Ausgabe erwähnte Roman von Hermann Sinsheimer ist Ende 1934 im Philo-Verlag erschienen;״Maria Nunnez“). Juden und Jüdisches im Rundfunk Dienstag, 7. Juli: Ik1׳<j1nii110er (510). 12.40: Otl.nlMui: Ouvciuire zu ״Oi |>!11i1 י". Toulou-c (328), 13.40: Ol!inli.n'li: ,.l.eliiiga״<N1011 — .־־ i; (1648), 15: U. a. Mfmlcls-nim. — (470), 16.10: Mu-zki»u׳.,ki״Tanz der Ku..c׳nlcei1", — \\’i׳׳n (SÜO), 17.20: Mo,zk:n\׳.k!: ״V'.ipiiee t'׳.pa^nu!e". — i’.:o.'׳r.n i-i. 11 (3121, 18.43: Faul Dukn: ״l.a Feii". — Su.ililaiig (349), 20.30: Mn:. 1 - -1 י -: > I > 11: Kclunnalioii,.Simonie. — l.von-l.a Douu (463), 20.30: Mendel»■ »ohn: FüidEe Siiitoiuc; Faul iluka»: ZaubeiU׳ln llug. ־ Kurland National (1500), 22: Mo-zkmeAi: .,Huabdil•‘. - 1 aisemlmr1 11304 ״, 22,15: Men<le!s:olm: ״Friil11i11״-Iied". -- Pari-, (1648), 23.15; l , a. Rubinsein. Mittwoch, 8. Juli! Budapct 1 (550), 12.05: U. .Mcyeibcrr, — 1Jilverarm li (302). 12.10: .Mevc.heer: 1•'.!ekelt,mz. - Bmlapeat 1 (550), 19.30: Kreisler: l.leOesleid. ■ - llOzier» (209), 20; li, 11. ()OeiiLraili. — Wien (306), 20.30: tluMimuk: ״Im ITübling1'. — Huku1e»1 (365), 21.45: M0»zko«,ki: .,Spanische Tanze". — Tilg• larnl Natiimal (1500), 22.10: U. :1. Ullenbaeli. Donnmtag. 9. Juli! Warscbau (1339), 12: Ollenbacli: Uuverdire r!l ״Orpheus“. —• Hudapest I (550), 12,05: Joachim: Variationen über ein ungaiisciies Thema. — Faiis (1648). 14.30! li. u. Memleb-ohii! 15! Ollenbacli: ״! iol imarms Kizälduugen'■, ,,Schmie Helena‘'. — Wien (806), 17.30: Oflenhach: Spiegelane aus ״Ilolfmanns l'.uiiblungen“. — hudapesl I (550), 18.30; (ioldmark: \ erspiel aus ״Das) Heimchen am Herd“. --- Hilversum II (30?), 21.10; MendeUsobn: Sinfonie Nr. 3 A-Moll, Freitag, 10. Juli; Paris (1648). 8: V. 3, Olienhaeh; 11,45: Jüdische Sendung; 16.30; l'amh: Shvhe'k. -- Kaltnulborg (1253), 14,50: M..-rkm i: Orienlali-i'bes I.ied: Ofienh.n'h: Fnlpinri aus ,,Die Prinressm von Trapeiunt“: 22: Weiß: Suite ans ,,Mnh.igitmiy“. — Budapest f (550), 20.30: (;״hinurk; Mererlver:!■־ackclunz. Sonnabend, 11. Juli: I.uvemburg (1304), 14.45: S, hallplaticn: U. a. 2 Cellosoli von Andre4 l.evy. - - W.nocliau (1339), 16; Jo.ichiiu: Miriationcn. -- Kulundborg' (1263), 10.10: •Memlelssolm: Winterlied. — Straßburg (349), 17.15: Mendel»»׳ :!!!!״i’anz und Nocturne aus ״Kin Sammcinachtonmm‘‘. ■ - Bniim (325), 18.15: \ iollnmusik: Meuilrlssobn ,,I.ied ohne Weite“. Ag19 ,(360) '1'׳: l , a. Offenbar!! und Mevorbeer. — Mittel-I.ngl.iml (296), 20,30: Goldmark: Srliciz״ K-M״!h — Toulouse (329). 21 10: Au- ״Pariser Leben“, von Oberibach. Der litauische Innenminister General Julius Caplikaa kündigt an, daß die litauische Regierung demnächst dem Sejm einen Gesetzentwurf vorlegen wird, durch den eine jüdische Vertretung im Parlament gesichert werden soll. Für dies« Zwischenzeit plant di« Regierung, zwei jttdische Abgeordnete in den Sejm kooptieren zu lassen. Briefe an die Redaktion Devisenlierater ik. t!iM. ־Hn 'י• JO TT!'־ ,m-d.d:.. :n. \ An tii!׳ K rda Mion der .,lud ח :.t ׳ ״ו, fk :n ./ i.m ■t, 1dl;4e ׳/, 1 Kun׳ 1 v־h;m“ m:d' ׳■; ,!•>« Wut■ ln Nr. 5: / ,;!•(!1 ן 1 r י ' 1׳!.!1 . 1' t Tm! 1; 1 ii tun Sjt 1 ,■ > ־ M: Nu׳■/ •.:.י,! י! l , i i»!.' : U G .; .. J 1 ' ׳!:, Kc Zß.idG lnr « ׳fl.-ül 1׳ i.tIGjG |Je\• , IV. ,1!G , l'.rr: ■. aüp! 111.!11 qllünjill' . Pi- N 'k .! ■ /, •י! /Hi; I ■ < ׳I '; ».־ ׳' , r tnul t!(-!l }■’irn.ini ok ,11», .;׳!'־{! '■ » M .־ h׳ ■ . ׳ ־ ־. י ־ SV:!' .,■11.1(0• (ku ii 1!;:1!t.si ■•1• i, 11,ich .'•tU'hi n 11 ii! D IvisD׳. ' ׳!. 1 1 i ■.! d. ־.- ( V. ' ■:11 2U. hl:935[ ״ ''Ol iiu! i^c!1 In-LiuNM I.t 1.1־N d; •■ 'i י י ,.1.! ן nhung ill Juden gtur־, l'.iUn!•!! 11־ D ) ׳1! D.t!1Ol■:'.,!!.! a.' 1 > ntl. 1חז!י. Hie. II; U:;' : k' A wreiw k!1u 11!oc!u(-h!ui1g als nach § 2 Ket U!"- Au -kü;,! ז - -' t!1; : i. A. F a b i .1 n Wahre C!esdiidite Jenoalei», den 28. Juni 1930 ,!n eine jus hm Ile Dame aut Au die K! nlakf u!n 1 >cu:-< 111,md 1 m! der Ii tue um 1K r ״Jiidischeu Rund m:!uu“, fU1־ Hn eii't n!»eitraf,׳ die A ihm ui 1 : w .iüdn.•. ..Kur 1 mel! er ־e , kuiumt יה; Ich müel ltt';Hilft ׳!mit 11.! 1,1!.! daimiil ine 111־ in 1 ־'ni^e. Wir die (״IgeiHlc ‘ Ulettu.', atur wahre Wuhnen .ov'hun . tn H. /v11a w 1 j. 1! 1." Anekdute c dni^e A hhand!1in;n׳h feder Kommt ’Dt.il M mde den ülicr ein reelit w ex'it! hrhe.•, Keiz tlir-er 1 iili'ii ssa! 1H.׳n Ant• Tliema eiset zt. Aul ciik m Suhl! 1 wuit ah.■11 יי\\ at ■fien. will :1 1 ii! t die jüdis (heu l־'ond> Mn Zion-^1 Ulä gc»:11n11H־lt. ,׳ \k dv! S .tiiindut sieh Dr. Usuar N c 11 0 f Die Sonntagsruhe in England Das Housc of Lords hat das Gesetz ul-,er die Rege- I u 11 fr der Sonntagsruhe, das vom Unterhaus bereits angenommen wurde, behandelt und unverändert bestätigt, Lin Ziisatzanfrag von Lord M a r I e V, den jüdischen Kaufleuten, die Ihre Geschäfte am Sonnabend geschlossen halten, zu erlauben, am Sonntag die Geschäfte statt, wie dies im Gesetz, vorgesehen ist, bis 2 Uhr nachmittags, bis 5 Uhr offen zu halten, wurde abgelehnt, nachdem der Marquess of Duffer in and Ava, der für die Regierung als Berichtmtattcr fungierte, darauf hingewiesen hatte,‘ daß die Er- Weiterung der Ausnahmebestimmungen für die jüdischen Kaufleute eine Verstärkung der judentciiidlichcn Stimmung zur Folge haben könnte.