Jüdische Rundschau · 1935-12-24 · Heft 103-104 (24.12.1935) · page 15

Nr. 103/104, 24. XII. 1935 JÜDISCHE RUNDSCHAU Seite 15 Das Neueste in Kürze Politik und Gesellschaft Eine geschlossene Sitzung des Waad Leutni, die sich mit der durch die Aufdeckung der arabischen Terroristengruppe geschaffenen Lage im Lande befaßte, nahm eine Resolution an, die den Familien des ermordeten Polizisten Rosenfeld und des englischen Polizisten Mott ihr Beileid ausspricht und das Oberkommissariat auf die mit den Terroristen sympathisierende Haltung der arabischen Presse und die damit verbundene Gefahr für die öffentliche Sicherheit hinweist. Drei Araber, die des Angriffs auf die Polizei während d-er Beerdigung der fünf getöteten Terroristen verdächtig sind, wurden verhaftet. Die Regierung hat in Jaffa eine Handelsschule eröffnet, die erste staatliche Anstalt dieser Art. Neben Arabisch wird Englisch und Französisch gelehrt: Die hebräische Presse weist darauf hin, daß Hebräisch im palästinensischen Handel von größter Wichtigkeit sei und kritisiert aufs schärfste das Fehlen dieses Unterrichtsfaches. Der Bürgermeister von Bethlehem, der wegen Bestechung angeklagt war, wurde vom Bezirksgericht in Jerusalem freigesprochen. Im Hafen von Haifa fand eine schwere Schlägerei zwischen ägyptischen und hauranischen Arbeitern statt. Die Vereinigung der arabischen Arbeiter in Jaffa beabsichtigte eine Demonstration gegen die Beschäftigung von Juden im Jaffaer Hafen, die von der. Behörden nicht gestattet wurde. Der Distrilctskommissär erhielt daraufhin ein Memorandum, das die Forderungen der arabischen Arbeiter ztisamnienfaßt Sie enthalten: Kampf gegen die Posten für jüdische Arbeit, Verbot der Einwanderung, Be- Schränkung der jüdischen Arbeit im Jaffaer Hafen usw. Auf der höchsten Erhebung der nach dem Vater Baron Edmond de Rothschilds benannten Kolonie Sichron Jacob wurden 100 Dunam für die Anlage der Begräbnisstätte für den Baron und seine Gattin, über der eine Synagoge errichtet werden soll, bereitgestelit. Wirtschaft und Verwaltung Die Regierung hat, wie bereits gemeldet, einen Auff o r s t u n g s p 1 a n für die nächsten fünf Jahre fertiggestellt. Neben der Aufforstung wird auch die V e r b r e i - tung des Obstbaus gefördert. Es werden neue Baumschulen eingerichtet, urn die Fellachen mit Setzlingen für Obstbäume zu versorgen. Laut den offiziellen Ziffern wurden seit Beginn der diesjährigen Orangen-Saison bis zum 8. Dezember 1 HO 453 Kisten Zitrusfrüchte, darunter 235 000 Kisten Grapefruit, aus Palästina exportiert. Die ungarische Regierung hat für die Zeit vom 1. November 1935 bis April 1936 die Einfuhr von 250 Tonnen Zitrusfrüchte pro Monat aus Palästina bewilligt. Unter dem Vorsitz des Tcl-Awiwer Bürgermeisters Mcir Dizengoff fand ein Empfang zu Ehren des französischem Handelsdelegierten Cliagot statt, der nach Palästina gekommen ist, um eine Verstärkung der französisch-palästinensischcn Wirtschaftsbeziehungen anzubahnen. Dizengoff verlas ein Begrüßungsschreiben des französischen Ministers Herriot, in dem die Wichtigkeit der Förderung engerer ßczichungen zwischen Frankreich und Palästina gemäß einer langjährigen Tradition hervorgehoben wird. Die Orangenernte hat, wie jedes Jahr, um die Weihnachtszeit eine Unterbrechung erfahren, weil in den Wochen vor dem Fest der Auslandsmarkt bereits beliefert wurde und erst danach wieder Bedarf entsteht. Die Ernte hat noch nicht in vollem Umfange eingesetzt. Die Arbeiter in den Plantagen warten bereits mit Ungeduld auf stärkere Beschäftigung. Ein Ingenieur der Gesellschaft, die den Haifa er Hafen angelegt hat, ist zur Zeit in Palästina, um die Pläne für Vergrößerungen und Verbesserungen des Hafens zu studieren. Eins vor einem Jahr in Jerusalem gegründete Schuhfabrik ist in eine Kooperative umgewaridelt worden. Die Arbeiter haben Anteilscheine erworben und der frühere Besitzer ist ebenfalls in die Kooperative eingetreten. Wie der ״Eildienst für Außenhandel und Auslandswirtschaff“, Berlin, vom 16. Dez. meldet, finden bei der Anglo- Palestine Bank in Tel-Awiw täglich Versammlungen von Vertretern aller jüdischen Banken statt, die über das Angebot und die Nachfrage palästinensischer Wertpapiere Kursnotierungen vornehmen, nach denen sich alle angeschlossenen Banken richten; die Kurse werden in den Tageszeitungen veröffentlicht. Es ist bisher ausnahmslos gelungen, auf solche Weise alle Aufträge auszugleichcn. Die Umsätze sind noch klein und bewegen sich täglich zwischen XP 2—4000. Die nichtjüdischen Banken (Barclays, Ottoman, Banco di Roma, Tempelbank) beteiligen sich an diesen Versammlungen bisher nicht, ebensowenig die arabischen Banken. Zu der Besprechung des Buches von Prof. Bodenheimer ״Animal Life in Palestine“ in Nr. 91 der ״Jüdischen Rundschau“ wird uns mitgeteilt, daß die Buchhandlung Ludwig Mayer in Jerusalem die ücneralausliefcrung des Buches hat und daß es von dieser oder durch eine andere Buchhandlung bezogen werden kann. r I Ml MAGISTER KIRSCH- Der giite Likör Magister-Likörfabrik, München VII Die Tozereth Haarez-Aktion Jerusalem, 20. Dezember. (JTA.) IJHe Frage einer Zentralisierung der Tozeret H a a r e z ־ Ä k t i o n wurde in einer van der Exekutive der Jewish Agency einberufenen Konferenz besprochen. An der Beratung nahmen außer den Mitgliedern der Exekutive Elieser Kaplan, Jizchak Grii11 bäum und Dr. Fisdiel Rotten streich auch Vertreter des Waad Leumi und der wichtigsten Wirtschaftsorganisationen des Landes teil. Nach eingehender Aussprache wurde beschlossen, den bisher von den einzelnen Stellen und Vereinigungen selbständig durchgeführten Aktionen zur Förderung des Absatzes einheimischer Produkte zu zentralisieren. Zu diesem Zweck winde ein Zcntr, alrat geschaffen, in den die Jewish Agency, der Waad Leumi, der Industriellen-Verband, die Histadruth Haowdim, die Tozeret Haarcz-Komitees in Tel-Awiw und Haifa und andere an der Aktion interessierte Körperschaften Delegierte entsenden sollen. Pharmazeutische Industrie. Uns wird geschrieben: Vor kurzem wurde in dem Jerusalemer Vorort Bajith-Vagan die chemisch-pharmazeutische Fabrik ״Teva“ (= Natur) eröffnet. Juden aus Deutschland leisteten damit einen weiteren Beitrag zur industriellen Entwicklung des Landes. Wie der Name des neuen Werkes zum Ausdruck bringt, gellt die Tendenz des Unternehmens besonders dahin, von der Natur gegebene Wirkstoffe zu H c i I p r ä p a r a t e n zu verarbeiten. Die Arzneipflanzen sollen nach Möglichkeit in! Lande selbst gezogen werden. Nach erfolgreichen Vorversuchcn wurde bereits Saatgut an verschiedene .Siedlungen ausgegeben und ein Anbau-Vertrag mit ihnen abgeschlossen. Daneben findet jedoch auch, wo es notwendig ist, die chemische Arzneimittel- Synthese ihren Platz. Zu diesem Zweck wurde nach europäischcm Vorbild eine Zusammenarbeit mit Medizinern und Chemikern des Landes eingeleitet. Nach Prüfung in den Kliniken sind bereits die ersten ״Teva“-Präparate auf dem Markt erschienen. Die Fabrik ist architektonisch glücklich gestaltet, und der Innenausbau entspricht den Anforderungen der inodernen pharmazeutischen Technik. H« Zu der Meldung in Nr. 97 über den Wasserfimd in Ajcleth Haschachar im Galil wird uns mitgetcilt, daß dies die 23. erfolgreiche Bohrung war, die durch die ״Palestine Gcophysieal Society“ durchgefulirt wurde. (Schluß des Palästina-Teils) HEBRXISCHE BEHAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU («datHoni Dr. S. K0!4k» מוסף עבר בליון חנכה כ*ח כסלי תרצ״ו׳ גלי־ון ב״ג Nr. 104, 24. DEZ. 1935 תהלוכת־האורים׳ נתל־ אביב " t *י! * r “ ד״ 4אל$י שלהבות2 רןעגות?ור1נוךרות• ו?ןוזפןךבוה ועם השלהבות - ילדים מך5ןךים ת1ך גילי הליכה4• אורים של אלפי־ילדים. חץךים6 ל& מהגיגות־חנכה• אורות ביריסם לאורות?גיגילם ו?פיחם שירה עליות (-?ססה): "ע?זך ישראל יבנה׳ ע?זך ישראל יבנה!“ "עם ישראל חי" 2ם ישראל מיי" כ1ז.יצר(־כואב) הלב על רבבות® יל1י־ר#־8ל יתפוצות־ת־ולה," אשר לא זכו לקחת חלקי!סהלוכת־אורים זאת!... ג1חף אני אל ילדה?!־•?טצת <=־ <ןש$ד. ן!אד> לשואל אותה: - מה הנר אקלר ןידך? - ןה נר שלי יהודה דו§בבי - עונה היא. לה^ה פוצים הילדים אל ךחוב ןיאליק. הולהים סם לראות את ןני־המשורר0,!יום־חןם• ^רים ל?צי ביתו ופותחים?רקודים".!לאליק יו*יא 13:אליהם" הוא נבוך2," ממלמל - ילדים" מה אני יכול לאמור ל!ם?אין מלים ןפי. הרשם1' של תהלוכת $£ןים מילדי ישראל עם אבוקות״ בידיהם - כביר (=ןזזק). לאין אני יודע מה?!אירות" יותר: אם האבוקות לאס עיניהם של ילדיץשיאל• אני רוצה לברך א״כם בב-בה" שאמי היתדז מןךןת!ליל־שןוז בשעת הךלהןררה!ךות״: "לד,י ךצ'ףז׳ שלעולם" האךנה עיני־בנינו ןח?םח ו!ותבונה°* כנרות שלךלקתם הלילה הזה!" תרועות,2 למשורר. ילדים מרימים8* ך. $וז ןה" כלם רוצים לראות את!יאליק. - הוא סופר8* גדול ־־ אונלר אר!ד• -לא. קשוררהואז־־מוזוכחת84 ^תוילזיהקמך," - ןם סופר לגם משורר - סוךיע® אחר - בודאי לכתב עלינו שיר יפה... ״, " 13 »I *X ’״ T T 1) Fackelzug. 2) 3) •ich beugeii; ■chatte!•. 4 wahrend de■ Sehen■. 5) r.urückkohren. 6) Zehntausend«. 7) Linder der Zerstreuung. 8) Anteil nehmen. 9) biegen 10) Dichter, il) Tan*. 12) überrascht; verwirrt. 18) ■tarnmein! vor ■ich hi!'reden. 14) Eindruck. 15) Pickel. 18) leuchten. IT) LtchtsOnd׳׳n. 18) möge es Gotte« Wille ■ein. 18) daB immer. 20) Verstand; Weisheit. 21) Ovation. 22) hochleben lassen. 28) schritt6teller. 24) diiku- Ihm. 25) urkunden: erklären, בפר־החשמובאים 5 ־־ ־־* : T ־ שמ1 הגכוף של הכפר ב1 חיו החשמונאים 16 נודע עד היום• מספרים עתיקים(=ישן) נשארו נוסחאות2 שונות מהשם הזה: מודעים׳ מודיעין. מודיעית וע1ד. בנראה היה השם הראשון .הר־המיודיעים•׳ בודאי משום(—מפני) שהיה מודיע לעולי־הרגל את הדרך לירושלים. לפי דעתם של חוקרי8 ארץ־ישראל נמצאת מודיעים העתיקה מזרחה* ללוד בנפד הערבי מדיה והחורבות6 הסמוכות (=קרובוח) אליו• מדיה - הוא כפר פלחים® קטן ודל (=עני): מאתים וחמשים נפש• הבתים עלובים1׳ בנויים אבן או חמר• בכל הסביבה8 פזורים קברים עתיקים. דרומה« לכפר מתרומם»׳ ותל ובראשו ישנן מערות קברים אחדות• מראש תל זה נשקפת« בל הסביבה: משערים2«׳ פי על תל זה התנוססה«׳ לפני אלפים שנה המצבה14 הנהדרה׳ שהקים שמעון הנשיא על קברות אבותיו החשמונאים׳ שהיתר, נראית גם ליורדי־הים6׳ .. ז• וילנאי ..• הנה הקברים... ועל ידם שרידי»׳ ־בנין הצוב בסלע". אני יושב בשער וצד*׳ מהדממה הגדולה אשר מסביבי שרידי שירי־קדם״». הן׳ פזז אולי ישבה אם־ההשמוגאים יהודה שכב בחיקה ולא יכול היד, להרדם® - שאון־ הים 21 הגדול הגיע לאזניו וצוחת (=צעקת) הנשרים- אני בא לת1ך המערה• חשכת־שאול2* בולעת א1תי• התקרד, מכוסה פולה שרטוטי־עפרוף* -חתימות־ידם של תירים ומבקרים. בכעס אני מוחה*2 את החתימות: לא יבוא זר אל הקודש!.. עיף ויגע אנימשתטח26 על הרצפה־ לועס28 את לחמי׳ ופתאום אני טועם מעם מלוה - דמעה נפלה מעיני על הפת27 . ד• *«עונוביץ ומנותד» קנקנים נעשה נס לנושנים**. — בני־ בינה® למי שמונה <ןבעו»י> שיר ורמים• «ויו הזמו־ ן.?$סי -קעוז ניר' יונים*® נקבצו«! עלי, אזי בימי חשמנים 8°, ופרצו«* חומות מגדלי• ז! :r ־ וטמאו כל השמנים2*. ויו? ’ 1 ־1 * I) richtig, wahr. 2) Variation. 3) Forscher, 4t Östlich. 5) Ruinen. 6) Ackerbauer 7) armselig. 8. Umgebung, 8) «adllcb. 10) ■Ich emporheben. il) ersichtlich!!fit zu Überblicken. 12) man vermutet. II) ragte hervor. 14) Denk■ mal. 15) Seefahrer. 16) Oberbleibeel, Reet. 17) Feie. 18) aalfangen. 18) uralte■ Lied. 20) einschlummern. 21) Meeres■ reaschen. 22z Grabdenkmal. 28) Bleletiftgekritael. 84) ab• wischen. 25) sieh aas «trecken. 281 kauen 27) Brot. 28) Grieche. 29) versammeln. 80) AI«״•• Hasmonier. 81)aer■ breche«. 82) öl. 88) Rest. 84) gemeint! die Jdtton 85) Weite 1 Kluge. 86) feetsetaea; bestimmen. מאד)׳ יהודה ואחיו הגבורים׳ הנה האם ובניה השבעה -ישובו מדור לדור ומשנה לשנה וילהשו*« (־׳‘אמרו) לרבבות« ־ישראל הפזורים והאובדים - את תקוות הגאולה ... ומדור לדור ומשנה לשנה ישובו ויגידו5׳ (--יפיצו אור) הנרות הקטנים את קדרות־ (=חושך) הגלות׳ מקצד,־העולם ועד קצהו(=ם1ף>׳ באור חלום־ החרות (=חוםש) .• אורים צנועים«« של תקוזז ואמונה קוראים להתנדבות־ למסירות־נפש"׳ לעבודת־ עם׳ עד אם ישוב ישראל ובנה את ביתו והאיר8׳ את חייו בחרות ובתרבות עצמאית8«. ב. ח• בליל חנכה' (קטע> : ‘־ 5-.v ■ך fr בןןת עאיל טקר(י1זין0ןןי - הן אלה בגינו* אל2 ןלי־^ימים*. יזדים לבשר׳ ןזע1ךקים4 אין ןמים׳ אל צמי״קי־ק&ח׳ חהזים בנסי החיים ולא חיים וזקנים בלא־עתי אין כה׳ אין אלל*. הפחד ןעין׳ ובפוהי־קקוןוה כערבה על עזן8• אור־שדי, בל®;דעו׳ חזיתם" ־־ משבע. מדי •ו9י בל ז$בין נקוןתם ל,ן5אה°י.?נלונו{זענו בישימון־ןזררים"׳ בןןרץ־הלאובות2,׳ בין הררי־נמרים8,׳ 9p* בקקן4' ובהךקר1ת־5ךב6,׳ במלתע1ת־?סירים;"׳ לחלה לטרף••• ןר?ננו׳ אמרנו:-?י לש יום" קול ש1§ר בלבנון,יריע18׳ יקומו ובורים׳ גס־ציון יופיע1 קילאלה קזינו 18ז עם חןש לא ייבן׳ גוי 3ךןל ןוזיקיו20 בל לחוש׳ ולזן3ן בו זדו,* קבר הסכין22 ולא יחוש להוא pp,*׳ גוי!ד־סמנהי אם ישק ית0(ן24י 15; flOBtern. 14) Zebntausende. 15) erhctlenen. 16) besehetden! schlicht. 17) Hingabe; Aufopferung. 18J erleuchten. 19) selbständig, eigen. 1) In dem obigen Anssng aas dem Chanukka-Gedicht von Tschernichowskt (der übrigens in diesen Tagen seinen 60. Gehaltstag feiert!, rügt der Dichter die ,«signierte leidgewohnte Haltung der Oalnth-Ju ienhelt, die den Kreiheltsdrang ihrer Ahnen vergessen r.u habe» scheint. In einer Chanukkanacht erscheint ihm das Jüdische Volk in Totengestalt, und mit Trauer erkennt der Dichter in diesen Toten die Nachkommen stolzer Makkat,Serbelten. 2) diese. 8) Knochenhäuten. 4) Ader. 5) Kraft; Macht. 6) Wie eine (Trauer-)Wetde ander Quelle. 7) Gotteslieht. 8) nicht. 9) ihre Seele; Leben. 10) niedergeschlagen; bedrückt. 1H döire; Wüste. 12) wüstes, dürre» Land. 1») eig*׳ntlt*'h. Bezeichnung für die Libanonberge, Ai«r»fwa.• ״Lflwengruue* 14) Hunger. 15) vom Schwert du, cbbohrt. 18) Zähne des Löwen. 17) es wird ein Tag kommen. 1«) erschallen, 19) hofften wir denn auf diese? 20) eiserne beseel. 21) geworfen; geschleudert. 22) sich gewöhnen. 23) ruhig; nnhetrabt. 24) anflehen; Abbitte tan. ” הנזןבו!1(מתוף ה5§ר •השמונאיסא") [ידבר להודה לאחיו אל־ה57ם לאמר: »הן האהב ן3ף* לקגינו׳ ועתה זעלה נ,עלה ןסהךנ1' ^ד־מקדש ד'ג" [לקהל/ בל־המןזנה בעלו _יחןו על־ ל,ר ־ ציון ־ ולד׳י בךאוקס (=כ^^ר לאד) את־ד,מיןןש 5י שמם 6ל^ת־ המובס כי זזלל® ־ ן?שב השדה זלמח ץלל גבדלו מןו?יב - בקךעו את ־ בגדיהם ויזרקו, ע?ר על־ ראשם וזסאבלו (= בכו) מאד ניבהר (להוןה) מן הפהנים אשר לא,עזבו את־ברית אלהיהם׳ ולמם לטהר את־המקזיש ויתצו(= הךסו) את ־ המזבח 5?שי הלל׳ 1,יקחו אבןים שלמות׳ אשר לא־עלה ^ליהן 3ךזל8, בכתוב בתורת דז ויבנו מלבח 1זךש?וןב?ית® הראשון 1ןחךשו את־ כל ־ כלי ־ ה^ךש ולשימו את־המנורה אל־ההיקל', והעלו (־= הדליקו) את־נתתיה להאיר במי־ןדש * ויהי ביזם החמשי ועשרים לחדש התשיעי הוא בקלו׳ נלשבימוי, בבקר ולעלי עולות(=,קךבנות) על׳רמזבס החךש 5מש?ט (־־נדן)! ולחנכו12 את־המזבח בעצם היום". אשר טמאו4’ אותו הגיים׳ ויסללו לד׳ בשירים יבכנורות־"׳ בחלילים6' ובמצלצלים״ [לחגו (=חבגו) את ־ חנכת ־ המזבח שמוןת למיס ותהי שמחה גדולה בקל העם׳ כי בלל8' ד׳ את־חךטת־הגוים3, קעליהס• וי?ו(=־צוה) יהודה יאהיו יכל־לזהל ישראל לחג את־קנכת־המץבס קיום הןזמקית ועשרים לחלש?מלו שמונת למים הויי־^ה בשןהי* עסלל יבתוןה לד׳• מה־לבו חנכה? T N-: T חג־ההתנדבות׳ הגדולה׳ חג העיז(=בבורד,) ומסירות* הנפש לשחרור(=ח1סש2)־ר,עם• ק1מץ«קטן של נאמנים* אשר השליכו את נפשם מנגד (=ר.קריבי את עצמם) פרקו (=ססירו) עול®׳ הזעיקו (=אספו) אח העם למרד6 הגדול במשעבדים? העריצים (=רשעים)׳ הרומסים« את הקודש, בבנים מתכחשים* המחללים0« ונרבות־עם ומתנכלים" לעקור אותת מן ד,ש1רש... ואולם אנשי־אדמה (= אכרים) מן הכפר׳ המימיסי« עם ארצם׳ שלמים עם עמם׳ צמאים לחופש׳ קנאים (=מסורים) לאמונה שבלבם: מתתיהו הישיש 1=הזקן i) Altar-Weihe. 2) eine Niederlage erleiden. 8) reinigen, «»übern. 4) sich vrerssmmeln. 51 öde; wüst. 6) entweihen. 7) werfen; streuen. 8) ״an die kein Bisen gelangte“ (vgi. Bxod. 20, 25). 9) Muster. J0) Tempel, il) früh aufstehen. 12) einweihen. 18) am gleichen Tage. 14) verunreinigen. 15) Geige. 16) Flhte. 17) Kastagnette. 18) abwälzen (ahwen ,«ni W) etwa ״fremde Schmach*. 20) alljährlich. 1, .1 1 1. ״..c•» ,Sieh zur-Ver.'ügatig 8tellen". 2) Freiheit• 8) Häuflein. 4) treu, gläubig. 5) Joch. 6) Aufstand. 7) Unterdrücker. 8j *ertreten. 6) sich lossagen; verleugnen. 10) entweihen. 11) Böses denken, (nach dem Lehen »ach• te*. 12) voikommen, Utr «iw geeit», verbände□.