Jüdische Rundschau · 1935-09-03 · Heft 71 (3.9.1935) · page 6

Seite 6 JÜDISCHE RUNDSCHAU Nr. 71, 3, IX. 1935 trinär-ablehnend gegenüberstchen, sondern durch Instruktion und organisatorische Anleitung helfen und durch eine Bodenreserve bei diesen Siedlungen dein Nachwuchs dieser Siedler den spateren Ausbau der Wirtschaft ermöglichen. Am wichtigsten aber für die Zukunft ist die Erfassung der j u g e n 11 dieser Mittelständler der (ialuth. Die Hoffnung, diese Familien und die Reste ihrer Kapitalien der Landwirtschaff in Palästina z.imit'üliren, beruht auf ihren Söhnen. Der heutige Zustand ist so, daß die Kinder dieser Familien das sinkende Schiff verlassen und in andere Lager geführt werden. Ich will die Verdienste des Heehaluz und der Kibbuz- Bewegung um die Vorbereitung der Jugend nicht herabsetzen. Aber die Methoden der Werbung und die Organisation der Auswanderung fuhren praktisch zu einer Ausschaltung jeder Jugendbewegung, die das Material für bäuerliche Finzel- Wirtschaft in Palästina geben kann. Mir ist dabei die Partei nicht wichtig und ich sehe, daß auch den Moschawim der Nachwuchs weggenommen wird. Fine dauernde und erfolgreiche Mittelstandssiedlung kann nur gelingen, wenn es möglich ist, von Erez Israel her den Gedanken der bäuerlichen Siedlung bei der Jugend des Mittelstandes Eingang zu verschaffen und eine organisierte J 11 g e 11 d b e w e g u n g hierfür ins Leben zu rufen, und wenn es gelingt, die Eltern für die moralische und finanzielle I orderiing dieser Bewegung zu gewinnen. Das Ideal wate, daß die Sohne, körperlich und fachlich vorbereitet, mit finanzieller Hilfe der Eltern die Siedhingen vorbereiten, die -pater die Familien aiifneliineu sollen. Freilich -ct/t eine solche Jugendbewegung voraus, daß diesen Siedlung'ioiinen die materielle Hilfe /!!teil wird, die ich vorher erwähnt habe. Man kann nicht eine Jugendbewegung ins Leere hinein, ohne konkrete Möglichkeiten tler E\i<tenzgrit11dung inl.ehen rufen. Bei allem, was ich liier zugunsten der Mittelstaiulssiedlung gesagt halte, handelt es -ich nicht darum, die Arbeiterkolonisalion an die /weite Stelle zu nicken. Die nationalen Arbeiter- Siedlungen haben es er-t ermöglicht, heute mit Aussicht auf Erfolg an eine breite Mittelstand--iccllung schreiten zu können. Die nationale Arbei jerkolonisatinn wird immer den ersten Platz eiiiuehmen, wenn neue (1ebie!e zu erschließen sind Der Mittelstand wird in der Hauptsache in schon entwickelten (.!egenden an/ii-icdeln sein. Alles, was ich Vorschläge, läuft hinaus auf eine V ersöh- 11 u » g 11 n d K ״ o r d i 11 i e r u 11 g v r> n 11 a t i o 11 a I e m u 11 d privatem Kapital. Und es ist ein Weg, Tausende von neuen Bauern zu schaffen. Die Araber und die politische Weltlage Im Gegensatz zu den hebräischen Zeitungen Palästinas, deren , tmerksamkeit auf den Zionistenkongreß konzentriert ist und die sich in bezug auf die allgemeine Weltlage mit der Wiedergabe der Telegramme der Nachrichtenbüros be- Ruiigen, begleitet die arabische Presse die Meldungen über die gespannte Weltlage mit zahlreichen Kommentaren und fordert die arabischen Führer auf, aHe Vorbereitungen zu treffen, um die Weltlage für die arabischen Interessen auszunützen. Hassan Zidki Dajani - bekannt als Organisator des gelungenen Chauffeurstreiks von Juden und Arabern — veröffentlicht im ״Falcstiu“ einen Artikel unter der Heberschrift: ״Die Pflicht der arabischen Presse im kommenden Weltkrieg“, in welchem er vorschlägt, eine Konferenz der paläs'incnsischcn und syrischen Journalisten abziilialten, welche sich mit diesem (iegenstande beschäftigen soll. Ein Weltkrieg in diesem Augenblicke wäre ein Gottesgeschenk für das arabische Volk. Die arabische Presse solle jetzt keinesfalls Italien angreifen und England unterstützen, sondern solle abwarten, wer den Arabern mehr bieten würde. Die Pressekonteren/, die er vorschlägt, müsse die einheitliche Stellungnähme aller Araber in dieser Frage iierbeifiihren. Wenn Frankreich sich im kommenden Kriege auf Seite Italiens gegen England stellt, so wäre dies günstig für die Araber in Palästina und Syrien. Sollte Frankreich auf Seiten Englands stehen, so wäre tler Nutzen des Krieges für die Araber geringer. ״AI Islamia“ veröffentlicht einen Artikel, in welchem sie darauf hinweist daß im Falle eines Krieges Palästina, Syrien, Aegypten, der Sudan Kriegsgebiet werden, und die Araber aut diese Weise ein entscheidender Faktor in der Welfpolitik sein werden. Werden die Araber es verstehen, tlte Möglichkeiten ans/unuf/en, di« sieh ihnen bieten, so wird tler Weltkrieg einen entscheidenden Schritt auf dem Wege zur Errichtung des großarabischen Reiches bedeuten. Zur Hebung von Tel ־Awiw ״Bustenai“ verweist auf die Tatsache, daß Tel-Awiw währeiid des Sommers als Badeort eine große Bedeutung gewonnen hat, und verlangt im Zusammenhang damit eine energische städtische Politik, welche sich die Abschaffung zahlreicher Schäden im Leben tler Stadt zum Ziele setzt. Die Häuser sind dicht gedrängt, die Straßen eng, die Häuser haben keine Höfe, es gibt keinen Stadtgarten, die Wohmmgen sind teuer, und die Bewohner werden durch die schwieiigen Wohnungsverhältnisse gezwungen, ihre Erholung auf der Straße zu suchen. SO ׳״> der Bewohner verbringen die Abendstunden aut den Straßen und Plätzen in der Nähe der Kinos. Die Stadt braucht Grünes. Sie hat so viel Wasser und Sonne, daß es leicht wäre, die Häuser mit Gärten zu umgeben, aber niemand sorgt dafür, und das strahlende Weiß der Mauern sticht in die Augen. Der Meeresstrand Das Grabmal Bialiks auf* dem Friedhof in Tel-Awiw 1׳ cito; Lotte liorrhardt ** 9 יי' .Jh«s*. ׳ müßte verschönert werden; notwendig ist ferner «ine Kontrolle der Lebensmittelpreise. Auf diesem Gebiete herrscht eine völlige Anarchie. Ferner verlangt der Aufsatz ein Einschreiten ■der Stadtbehörden gegen den Lärm bei Nacht. Tel- Awiw müsse auf all diesen Gebieten sehr viele Fehler wieder gutmachen und viele Mißstände, die sich eingebürgert haben, abstellen, wenn es die Möglichkeiten ausnützen soll, die es als Badeort hat. Die ökonomische Wichtigkeit dieser Seite des Lebens in Tel-Awiw ist groß genug, 11m eine intensive Aufmerksamkeit der Stadtbehörden zu rechtfertigen. Mit Rücksicht auf die andauernde Verschärtungdcs Arbeiter mangels in den Pflanzungen der Scharon-Ebenc haben die Arbeitsbiiros der jüdischen Kolonien eine Abordnung nach Haifa entsandt, um eintreffende Arbeiter sofort nach Verlassen der Schiffe aufzunehmen. Wie das Landwirtschafts-Departement der Palästina- Regierung!nitteilt, wurden in Erez Israel im abgclaufenert Jahr, von den Zitruspflanzungen abgesehen, 1 137 215 Obstbäume gepflanzt. Es wurden T 198 860 Weinstöcke gepflanzt. Seit vier Tagen befinden sich zehn jüdische ״illegale Ein- Wanderer“ im Gefängnis von A k k o im Hungerstreik. Eine Deputation jüdischer Körperschaften hat sich nach Akko Pegeben, uni die Gefangenen zum Einstcllen des Streiks zu bewegen, was von diesen jedoch abgelehnt wurde. HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Radmtiom Dr. S. Kaldko מוסף ענרי גליון ט״ו >n״rnt ו!, »לול Nr. 71, 3. SEPT. 1935 יק*ךאל ןהטבע (^מים) לרפ-מ^דיס ה 70 של הס1םר והח1קר ה?בדי«ךכה-ייסן» pnta-p (ןרךיןכס?ןי> אני??יאים נזה 6י־6לח קעעיס מינוךינריו על:נזם‘ היהירים אל העבע׳ זןלפי לעינו3 — היא 3ןןם״!הי1תר נד1ל׳®ן1יך נענעי נשנות־ןליינו האתנח■ כשאני ר1אד. בסחוה6 הנורא הזה׳ איך שעזב גוי T ־ ׳־ י T כלו את אלהי־ העולם. - את הטבע כשאני ו־י -! ד• ר1אה את כל הספרים והמחשבות הישנים׳ אשר מצצו» את לשרי ך1ר1ת רבים שבגו! כשאני ריואה T V - T את הפרצופים* הפנימיים של מיני האנשים האלה׳ אשר כצללים* ןתהלכו עלי ־ אדמותי" בקומתם הכפופה"׳ בעוד2׳ ששם בחוץ אני רואה את בל ע־ושרי׳ הטבע והעולם׳ את החיים המרבים ואת היפי‘1 שבחיים - או נפשי מתפלצת״ ורוחי הומיה.■ . ב׳ואו וראו טרגדיה נ1ראה׳ טרגדיה של עם נוע“ בעשרו׳ בעושר רוחניותו מצד אחד׳ ועניו מצד זדי1 בואו וראו אנשים שאסרו על עצמם להסתכל בטבע, באלנ1תהנאים (=יםים)׳בנירים(~שדה)הנאיםויי... לא ת1ר1ת הרבה׳ מחשבות הרבה׳ מרותי* הרבה וצוויים הרנה יועילו לנו לתכליתנו׳ ני־ אם תיורת־הטבע. א1תה הת1רר. הנצחת«* מעולם ועד עולם■ תכלית» מנחת בנו בעצמנו׳ בחיינו׳ עת נרגיש את עצמנו אחד \ ־ ־־ ־ ׳ י עם הטבע, עם האלהים׳ אחד עם העולם שובו׳שובו אל הטבע, בני״ישראל! כרעו*« לפניו ובקשו רחמים בעד העלבון ׳*, שהעלבתם אות1 זה אלפים שנהו?<$ויס לקריאה: ח. נ. עיא^יק - ח1גרת ב' יול 0- *nvtjwוןריני' י?עןד ל?ח<?דים «*י ד״י קאלקו) ר,חוברה??ילה:?קירח3 ניאוגיפיח׳ יזעזדם פקידיו ו?8זריי׳ n!nfl ד׳וןרגוח הןבריח מ*י וע1ר• ואירים <?לים קן*וח נגימגית• הו*׳ -«ojf*׳ ה?חיר 050סגיג• דץו1ך * הךאל - ד?ךןז לסור. ח־» ■ ק החוק: הר*ל ליוד — ב׳ *»לסוף @ןקים 5״?דינח קיהידיס*׳ «-*לפנילגס;אומי ןררזל 1?ונןךםי» פן1?ריס׳ ק$זני0 מחוך -??ד 0;?דפ״*> סיידים ינו׳• ח??יד 0,90 «יג• הקקירח וזן*אית: -ימלח"׳ נרלץ• לףליל ר^עלי^ ־־ 9*1r הקרקז לג*ר׳ ה־א• קמץ 5ןן8רים>?•וריס וקירים על ה^ליל העליון• נ 200 *«יד» הסחיר 0.75 שניב• »מן1לוץ•׳ גרלין• I) Bejahung. 2) seiner Meinung nach, 8) Makel; Verderbni*. 4) •Ich anhingeu. 5) EntclielBUng. 8) «äugen. 7) Saft; Mark. 8) Gestalt. 9) Schatte«, 10) aut Irden II) gebogen; gekrümmt 12) während. 18) Reichtum. 14) Schönheit 15) erechüttert werden. 161 bin*cheiden; sterben• 17) Anspiel״ng aut d. Sprueh in ,Pirhe-Awot'%9. 16) Rate Sitten 19) ewig, 20) knien. 21) Beleidigung. 1) Bibliothek. 2) Übersicht I) VIMon■ 4) Tagebuch. הר־גריזים.ו^ךת־השומרו־נים1 נידיע׳ קדוש הוא ההר גריזים »וו בעיני השומרונים והם מיחסים' אליו הרבה דברי» שעליהם יסופר גכתבי-הקודש•• אנו מביאים נזה קסע מחוך מאמי בענק זה, שנתפרסם‘ נ-דבר"■ בקצה הצפוני של ההר גדיזים נמצא1ת חרבות6 של מבצר קדום• באמצע המבצר נמצאים שרידי6־ כנסיה7׳ שהיתה בגויה על הים1ד של בית־מקדש שומרוני. לפי המסורת8׳ נבנה ביוו־המקדש ע״י סנבלטיי׳ ראש הכוהנים ונהרס«* עיי יוחנן־הורקנוס בשנת 128 לפני ספירת־הנוצרים׳». על־יד החרבות נמצאות שתים־עשרה אבנים גדולות׳ שלפי המסורת הן האבנים, שהביא יהושע בן־נון מהירדן(.יהושע, ז")• במרחק2* 280 רגל לצד דרום נראה המקום הקדוש ביותר לשומרונים - אבן השחיר**. שלפי אמונתם כאן פתודהשמים. מקום ישן יעקוב אבינו בברחו(=כאשר ברח) מפני עשויי אחיו. השומרונים נוהגים לחלוץ את נעליהם לפגי גשתם (=ב1אם) אל המקום הזה• בצד הדרומי״מזרוזי של ההר נמצא מזבח15־אברהם. אשר עליו חפץ. כמצות ד׳. לעקוד את יצחק בנ1 יחידו("בראשית" כ״ב>• כמו־כן נמצא באן בית־אל, שבה לן יעקוב אבינו(,בראשית" כ*ח)• המקום הזה נקרא גם כיום חור-בחרלוז. השומרונים עולים ־ ברגל6׳ על הר גריזים שלוש פעמים בשנה: בחג המצות, חג השבועות ובחג הסופות• ביהוד מצסינת התהלוכה7׳ בחג השבועות. בשעה שתים וחצי אחרי חצות מתהילה העליה על הר גריזים. כאשר התהלוכה תגיע לאמצע־הדרך על־ יד "מערת הגבורים" יעמוד הקהל‘1 ויקשיב לתפילת החזן. השומרונים מאמינים, כי במקום הזה הכה18 יהושע את מלכי־כנעף2׳ ובי במערה הזאת התחבאו1* חמשת המלכים ("יהושע"׳ י׳, ט״ס• עם זריחת* השמש מרים® הבוהן הגדול את ססר־התורה ומברך את הקהל. והעולים הולכים חלוצי־נעל*2 אחריו ושרים שירי משה־רבנו. וכך הם ימשיכו את דרכם מתוףישירה ותפלה עד שיגיעו לפסגת־ההר^גריזים׳ למקום אבן־השתיה. באן הם שרים שוב שירי־שמחד, וששון* ומקיפים את המקום שבע הקפות, כשהם7* פורשים את ידיהם בצורה נהדרה. אחרי ההקפות ינשקו איש את רעהו. ובזה נגמר פולחן® חג* השבועות אצל עדת־השומרונים• יעק? ה*מן ה*1»־1ני כשגמרתי לדבר. נשאתי את עיני אל פני הרב התמים27 1 *.* Y T r » * r .ז ־* 1r * r וגם אל פני יתר הקהל. וראיתי ני הנצחון על צרי• 1 - ד ד t Trr• ■ •זי נתן ה״הכשר"*2 נבהמ״ד על הציונות. ושום איש לא הרהיב« יותר להפריע את נאום־האבל שלי. .1»לם. 1) Samaritaner, 2) her'elten:?.»schreiben. 8) Heilige Schrift 4) veröffentlicht werden. 5) Ruinen. 6) über• blel.,sei; Best. 7) Kloster; Dom. 8! Überlieferung. 9) Sanballat. 10) aeretört werden. II) christliche (bOrger■ liehe) Zeitrechnung. 12) Entfernung. 18) Stein im Aller• heiligsten de■ Tempel•. 14) Esan. 15) Altar. 16) wallfahren. 17) Gant; Marsch. 18) Gemeinde. 19) schlagen. 20) Kanaaniter-König*. 21) ■ich verstecken. 22) hoch• hebe». 28) bartu! 24) durch. 25) Berggipfel. 28) Jabel. 271 während sie. 28) Kult; Gottesdienst. 27) redlich, naiv. 28) Erlaubnis. 29) wagen; sieh «rdreisten. הרצל מן הת1ךה מ!יןז? (כמכך1נ1תיו של הרב י• זליטניק) . הוזמנתי לעירה סמוכה2׳ שבה התקימה אגדת ציונית בת מאה חבר׳ להספיד« את הד״ד הרצל בבית־המדרש. בהמ״ד היה מואר* במאות נר1ת t ן t r ־• והיה מלא מפה־לפה*. כשהתחלתי לנאם את נאום־ r r *• * י; ן■ v J ־ t האבל6 שדרו בבית דממה וחרדת7־קודש׳ אולם ״ r r ־ ־ ז ־יי v * פתאום קרבה מהומה8 מבחוץ׳ והמון ־ חסידים ובראשם רב־העיר הזקן התפרצו אל בהמ״ד בחזקה* על־מנת להפריעני10 מנאומי. עמד רב־העיר הזקן מלמולי(=לנגרי) באמצע בהמ״ד ובפנים ש_קטים ובקול ך־ך פנה אלי ואמר: — ידידי הצעיר׳ הנה אמרו חז״ל: ,ליכא מידי!• ז ” “ ** ז ־ " דלא ו־מיזא באויריתא"׳ בלומר׳ אין לך דבר שאין עליו־ רמז" בתורה׳ אם־נן׳ הרצל מן התורה מנין ז איסה נאמר בדברי חכמינו הקדושים, שהתנועח •י■ V1 ־• * י ** T *• י - j הציונית מתרח2* לב1א בקהל ז \ ז7 ד •דז לא קשה היה להכיר. בי שאלתו היתה מתוך רצינות ז' t ־ 1 “ t r •ין• גמורה*׳. נפר היה׳ פי כל ענין הציונות הטיל 13 ן V T ־ t ־, ■ ספקות“. אם אינו מתנגד ח״ו לדת־ישראל. אני. שהייתי ׳ “ י ־" * “ ־ T «, »t . אז מוין5» בכל הראיות6» והרמזים הנמצאים בדברי « ■ץ «' T 1 r! t * ד ן r חדל לטובת7׳ הציונות, עניתי בקול מלא בטחון: — כן׳ רבי. אמנם*» נמצא רמז גלוי על הרצל ״י T ן t •▼ד ז t בדברי חדל. אמרו חכמינו(,בבא בתרא" י״ז): "ארבעה t ז* tt ~ r־!t ־1 זז (אנשים) מתו בעטיו של נחש8*׳ והם: בנימץ t־T ״ וי ן t TT T " ..די בן ןעיקב, עמרם אבי־סשה וכו׳ ובו,... והנה קשה מאד. איזו מעלה סובה מצאו חז״ל בבנימין בן יעקב, שמנו«* אותו נין האנשים שמתו בלי חסאז י זז יוי־יד 1 י - לכן רעתי היא׳ שהכונה»2 כאן לבנימין בן יעקב ד״ר הוצל22 המנהיג הגדול. שהקריב«2 את נפשו בעד ישראל וארצו׳ וחכמינו. שצפו*2 עד סוף כל י ז ־ ־1" r r * הדורות׳ ראו את עמלו ועבודתו הקדושה. שנפסקה® עכשו על מזבח־האהבד,« לעמו ואמרו. שלא בחטאו. ג ־ r ־ ז־ ד - r אלא רק בעטיו של הנחש מת _ I) woher (wissen wir). 2) nah, benachbart. 8) eine Iranerrede su halten (beklagen). 4) erleuchtet. 5) vollgepropft. 6) Trauerrede. 7) Zittern. 8) Lärm. 9) mit Gewalt; gewalte am. 10) mich au stOren. 11) Wink: Andeutung. 12) erlaubt; *ulIBlioh. 18) voller Brest. 14) Zweifel aufkommen; swelfeln. 15) bewaffnet. 16) Beweis. 17) su gunaten. 18) fürwahr. 19) gemeint: unschuldig (wegen der erstsen Sunde, su der die Menschen durch die Bchlange verführt wurden . 20) *Ahlen. 21) Absicht; Hinweis. 22) Der uebr. Name von Thedor Hersl war Benjamin u.der »eines Vateis — Ja’akow. 28) sich opfern. 24) spähen. 25) unterbrochen werden. 26) Altar derXtebe- יךיע1ת קצרות: Ti: * t — בקרית־עגבים הונחה אבן־הפנה» לבנין מכון2 חדש 'לשם י חקירת המזיקים* ובקשת הדרכים להלחם בהם- בראש המכון יעמוד הפרום. בודנהימר• * — התאחדות הסטודנטים העבריים בא״י מוציאה כלי־מבטא* מיוחד בשם "גיב*־הםטודנט"• החוברת הראשונה יצאה בבר בימים אלה. * — בחפירות* ליד עטרות (בדרן מירושלים לשכם) נתגלו חורבות מיצפה העתיקה׳ הידועה מימי שמואל הנביא וגדליהו בן אוזיקם. * — הגיעו לארץ 50 משפחות אנוסים7 מפרס8׳ ועוד 500 משפחות מחבות שם לתעודות־ עליה• מספר יהוז** פרס בארץ עולה ל 11 אלף• רובם מסודרים יפה¬ ♦ — בשבעת החדשים הראשונים לשנת 1935 (ינואר־ יולי) עלו לארץ 34,990 נפש׳ לעומת* 16,359 נפש באותו זמן לשנת 1934 ״ * — כבר התחילו בהכנות ליריד־המזרח הבא׳ שיתקים באפריל 1936. נעשו בבר בקורים0׳ בשורה של ארצות בקשר עם השתתפותן" ביריד¬ « — ברוסיה הקדפטית2׳ גסתדרה הפלוגה*׳ השלישית של אכרים יהודים העולה לא״י עפ״י סרטיפיקטים. מפלוגה כוללת*׳ 141 משפחות• * — תחנת־חרדיו5» בפראג הקדישה בל״א(=31) ביולי עשרים רגע מתכניתד. לזכר ניאליק• דר• חוה שפירא הרצתה על ביאליק ומ. ברוגזפט הקריא משיריו¬ * — בחוגים» יהודים פרוגרסיביים בורשה נתעורר הרעיון להקים קהילה יהודית חדשה — כמחאה7׳ נגד שלטון» הקהילה של.אגודת־ישראל"(אדוקים*»). — חבדת־הספנות20 הא״י עומדת להקים אניד, שניה בקו»2 חיפה־טריסט. האניה החדשה גדולה יותר מהאניד, "תל־אביב". השרות22 יתחיל באביב הבא. * — ללוצרן הגיעו חמשה מחברי "הפועל"» שיצאו לפגי שלושה חדשים מא״י באופנוע»2_ 1) Grundstein; Fundament. 2) Institut. 8) Schädlinge. 4) Sprachorgan. 5) etwa: Wort; Sprache. 6)Ausgrabungen. 7) Maranen. 8) Persien. 9) gegenüber. 10) Besnoh. 11) Betelligung. 12) Karpatho-Rnssland. 13) Grupp« 14) umfassen 15) Radlostation. 16) Kreis. 17) als Protest. 18) HerreohafF Verwaltung. 19) Orthodoxer. 20) Schiffahrtsgesellschaft. 21) Linie. 22) Dienst.2») Pal äst. Arbeit-Sport. Organisation 24) Fahrrad. —--—- זזז׳־ל ״ ,הןהיגי ןןר1ןס ל^־ןזז itrpsriva - «הגדי 0 ןעל1ס*־»B=l'n;Unsere Weisen Ihr Andenken *um Segen •nach auf>w«B 5ym'Mp .Sott heUfll