Jüdische Rundschau · 1935-06-04 · Heft 45 (4.6.1935) · page 6

Seite 6 JÜDISCHE RUNDSCHAU Nr. 45, 4. VI. 1935 ♦ diesen Löchern im Fußboden, wie in einer Art Sitzbadewanne, sitzen die Weber, die vor sich den Webstuhl haben, auf dem unaufhörlich die Schiffchen hin und her schwingen. Die (jarnballen, die das Material fiir die Stoffe bilden, sind hoch oben au den Wunden befestigt. Die Stoffe, die hier entstehen, sind stark und zum Teil sehr schön. Schwarze Streifen für Frauenkleider, mit leuchtend bunten, oft violetten Kanten versehen, Stoffe aus Seide, aus Leinen und aus Baumwolle. Wie die Streifen dann verarbeitet werden, sieht man an allen weiblichen Einwohnern der Stadt. Sie setzen die schmalen Stoffstreifen an den bunten Kanten zu Kitteln zusammen, bei denen oft noch die Nähte mit bunten Stickereien verziert werden, so daß ein angenehmes und leuchtendes Muster entsteht. Man findet diese Kleider bei den Frauen vieler umliegender Dörfer, und es bleibt der Phantasie überlassen, sich auszumalen, seit wie langer Zeit diese Technik, diese Arbcitsräume und diese Muster bereits verwendet worden sind. Zu gleicher Zeit muß man sich fragen, wie lange diese Weber aus Medjde! noch die Konkurrenz der europäischen Waren aushaiten werden, die man überall in den Bazarbuden, auch in der Weberstadt selbst findet. Die Stadt ist auffallend sauber und geräumig. An vielen Stellen trifft man auf die Weberstuben, wo weiße, blaue, schwarzgelbe und violette Stoffe auf den Webstühlen hergestellt werden. An einer Stelle der Stadt spürt man einen großen Schritt zur Modernisierung, eine mechanische Mühle, vor! einem Dieselmotor getrieben, das Eigentum des Bürgermeistere der Stadt. In dieser Mühle sieht man die Mechanik des Westens und die Lcbt-ii-forin des Ostens dicht beieinander. Die FcUachenfrauen bringen das Korn in Körben auf dem Kopfe in die Muhle, sie sitzen :mf dem weiß bepudertvn Zementfußboden und warten auf ihr Mehl in derselben Haitung, in der man sie tihfi all auf den Tennen und auf dein Wegen hocken sieht. Die Muhle wird von Fellachen bedient, die man sieh eher an den stcincrei! Handnnililen aus den Ausgrabungen des benachbarten Askalon als an den Treibriemen des mechanischen Werkes vorstellen mag. Das Rattern dieses einen Motors hat den Schlaf von Medjdel, das Klicken der Wehslnhle noch nicht zu übertönen vermocht. Das Auto bringt uns in großer (ieschwindigkeit zurück in den jüdischen Siedlungsblock. Wem! man in die Haupt- Straßen einlenkt, durch dir die (dumssee fährt und mitten in die wimmelnde Menge hineinkoinmt, Hie hier ihrem Vergniigen und ihren ( ie-chäften nach geilt, so spürt man sich in eine völlig andere Welt zurückversetzt. Es ist schwer zu fassen, daß die Weberstuben von Medjdel und der Brunnen mit dem Ziegenschlauch von Askalon nur eine knappe Stunde voll dem sich zur Stadt wandelnden Rechowoth entfernt liegen. Wizo Haifa. Jeden Mittwoch, ß.o Uhr, Zusammenkunft im ,.Oltel Sarah", Rechow Hechaluz. Die Amnestie in Palästina Am Geburtstage des englischen Königs (3. Juni) wird in Palästina eine teilweise Amnestie erlassen werden, die für die Häftlinge aus den Unruhen des Jahres 1929 gilt. Von dem vollständigen Straferlaß werden nicht diejenigen betroffen, die zu lebenslänglichem Gefängnis verurteilt sind. Ihre Strafzeit wird bis zu 10 Jahren, ah 1929 gerechnet, reduziert. Von den jetzt vorhandenen 37 Häftlingen werden höchstens 10 freigclassen werden, darunter die Juden Orphali und H i n k i s. Die Amnestie schließt die Erlassung noch ausstehender kollektiver Geldstrafen für arabische Dörfer und Stadtviertel ein. Die damals auferlegten Gesamtgcldstrafen betrugen X 35 000, wovon X 8500 bisher bezahlt worden sind. Der Rest wird nunmehr erlassen. Wie mitgeteilt wird, ist die Amnestie auf Grund des befriedigenden Zustandes der öffentlichen Sicherheit gewährt worden. (Palcor.) Die Verteilung der neuen Zertifikate Jerusalem, 31. Mai. (JTA.) Uebcr die Verteilung der Zertifikate der neuen Arbeitercimvamlerungsschedule machte der Leiter der Einwanderungsabteilung der Jewisli Agency, J. G r ü n b a u m, in einer Pressekonferenz folgende Mitteilungen: 4283 Zertifikate sind fär Chaluz.im und ungelernte Arbeiter bestimmt, 917 für gelernte Arbeiter und 1750 für Angehörige von Palästinaeinwohnern. Hierzu bemerkte Grünbaum, daß seit 1933 15 000 Gesuche um Zuteilung von Verwandtenzertifikaten eingel,mfen sind. Von den übrigen Zertifikaten werden 600 Arbeitern zugeteilt werderü die persönlich von Unternehmern angefordert wurden. Die palästinensisch-ägyptischen Zollverhandlungen In Kairo wurden die Verhandlungen zwischen den ägyptischen Behörden und einer palästinensischen Handeismission abgeschlossen. Es wurde erreicht, daß der ägyptische Orangen zoll während der Somtuerperiode ab 1. Mai bedeutend herabgesetzt wird; das gleiche wurde für Melonen und grobe Nablusseife erzielt, lieber die Frage weiterer Konzessionen für palästinensische Warenexporte sollen noch besondere Untersuchungen angcstellt werden. Die Beratungen sollen alljährlich wiederholt werden, um eine Uebersicht über die Notwendigkeit von Zolländerungen zu erlangen. Der Schatzmeister der Palästina-Regierung, William ohnson, erklärte, daß die Ermäßigung der Zölle und der rächt für gewisse Palästinaerzeugnisse ein wichtiger Schritt zur Besserung der ungünstigen Handelsbilanz Palästinas gegenüber Aegypten sei. (Palcor.) Neue Firmen Nach Veröffentlichungen im palästinensischen Amtsblatt Aktiengesellschaften: The Agricultural Mortgage Company of P a 1 est i n e Ltd. (Landwirtschaftliche Hypothekenbank), Kapital XP 400 000. — Investment Corporation of P a I c s t i n e Ltd. (Kapitalinvestierung in beweglichem und unbeweglichem Eigentum zwecks Entwicklung), Kapital XP 30 000. — Levant Rolling Miil Limited (Her- Stellung und Handel von Metallprodukten, insbesondere Kupfererzeugnissen), Kapital XP 30 000. — Teltsch House Limited (Betrieb von Hotels, Restaurants, Cafes), Kapital XP 15 200. — Hoffnung’s Bank Ltd. (Bankgeschäft), Kapital XP 10 000. — Chevrah Lehaspakath Hamayim Beerctz Israel Ltd. (Wasserversorgung), Kapiial XP 10000. — Habona Limited (Kolonisation, Landcntwicklung), Kapital XP 5000. — The Jerusalem Ho• mesteads Limited (Gartenstadtentwicklung, Eigenhausbau), Kapital XP 5000. — Hak’lai Limited fOeffentliche Plätze und Bauten aller Art für die Mitglieder der Gewerkschäften), Kapital CP 5000. — Haifa Holdings Limited (Gartenstadtentwicklung, Eigenhausbau), Kapital XP5000. — ״T c v a“ Middle East P11 armaceutical 8! Chernicat Works Co. Ltd. (Herstellung chemischer und medizinischer Präparate), Kapital XP 3255. Genossenschaften: 3 landwirtschaftliche Siedlungsgenossenschaften, 2 industrielle Produktionsgenossenschaften (Metallprodukte und Holzbearbeitung), 2 Genossenschaften für vorstädtische Ent- Wicklung, je 1 Genossenschaft für gemeinschaftlichen Wohnungsbau und Arbeiterwohnungen, je 1 Konsum- und Kredit- und Spargenossenschaft, Ausländische Gesellschaften: Palcstine Motors Ltd. (England), vertretungsberechtigt: A. Sperling-Haifa; Rcyem Inc. (USA.), Fruchthandel u. a. Garten- und Milchprodukte, vertretungsberechtigt: Zcvi Chomsky, Tel-Awiw; Standard Oil Company of New׳ York (USA.), vertretungsberechtigt: Charles J. Hendcrson, Jerusalem. KapIfalerhShungen: Palcstine Shipping Co. Ltd. von CP 60 060 auf XP 85 085. British Palcstine Corporation Ltd. von XP 50 000 auf £P 1UÜÜOO. Bezer Company Ltd. von £P 5001) auf XP 10 000. Berichtigung. In dem in Nr. 41 vorn 21. 5. 35 erschieneuen Bericht über ״Kampf um das Wahlrecht in Tel-Awiw“ muß cs heißen: ״Die Durchführung der Wahlen wurde verschoben“ und nicht ״verboten“. HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion / Dr. S. Kaföko מוסף עברי ג, ס יון תרצ״ה׳ גליון י Nr. 45, 4. JUNI 1935 "האלף־בית" ויציאת־מצרים . - . . ~ 1V T T מדוע׳ ישנם הרבה הלוקי־דעיתי בדבר מקורי* של ה״אלף־בית" בכלל והעברי בפרס. בזמן האח¬ י1! השמיע הבלשן» הצרפתי הידוע לוסין אטין, בחבור( המוקדש4 לחקירת6 ה״אלף־בית" העברי דעה6 מקורית' ומענינת ביותר על מק1ר1 וטעם8 סדירו של ה״אלף־בית" הזר- הוא בא לידי הנחה9 ש״האלף־בית" העברי׳ שממנו ניצר ה״אלף־בית* היוני" מקושר בכתב- הןתדיתי< המצרי• הודות לשורה ארוכה של השואות*■ חריפות" הוא מוכיח ומראה על הסבה מדוע באית האותיות בסדר זה׳ כפי שהן נמצאות ב״אלף־בית" שלפנינו• מהשואיתיו אלה יש ללמוד׳ שזה אינו מקרה4' בלבד׳ אלא תוצאת מגמה׳'•1 מיוחדת מצד ־ ■ v ־ י r ־ : ־ t יוצר" ה. אלף ־בית* העברי. האות "א" באד, מהציור המצרי׳ שסמןל׳ "כריעה"1 על ד,ברכים׳*׳ האות "ב* נוצרה מהציור המצרי׳ שסמל׳•׳1 "אשד,׳*• האות ,ג* מקושרת עם הציור המצרי המסמל - "עול"׳“ הא1ת "ד* מזכרת לפי הציור המצרי—"איש הולך*. הא1ת "ה׳* התפתחה מהציור׳ המסמל "זנב של תנין* י" - סמלה של מצרים• האות "ו• התפתחה מהציור המראה את ״כתר השמש״2* - סמל המזרח. * T '•' •; t ד v ־ 1 r שש האותיות הראשונות של "האלף־בית" העברי מראות איפוא׳ על: .איש׳ אשה׳ עול- הליכה8* T ‘ ■i T מצדים ומזרח"• ועל סמך24 זה בא החוקר לוסין אמין לידי מסקנה י* מענינת על דבר פתרון** סדר האותיות האלה והוא: איש ואשה׳ שהיו תחת עול מצרים יצאו למזרח״. נמלים אחרות: יוצר ה״אלף* בית" העברי׳ ודאי משה רבנו׳ סדר את האותיות ־ 1 ־־? * ״ .. שנ״אלף־ביח" העברי בסדר בזה׳ שבחזדי* הן מתארות® ומזכירות את )יציאת*מצרים׳ :ס^וים סדקזים נ•«»יציק• *ל-אגיב איג-יי• n ו$ורזק אכיעיי׳ עלוץ חי־יזך הי?»" "לדי" •nw א• אוךינ1?ןקי׳1ןוןם׳ מיי?ף&יי mt ל-אביב׳* I) MelnungeverecMedenhett, 2) Ureprung; 00611». 8) PWlo'.ou» 4) gewldm-t 6■ in. 5) Brforacbm8 .)׳) Meinung. 7) originell 8! Grund. 91 Vermutung; PosulAt. 10)grtechloch. II) K״ll»ct1rt t. 121 V. ,gl« chun«״n. 18) »enarl- »Innig- 14) Znfa.ll. 15) Bestrebung. 18) BcMtpter. 1?) be- *«lehnen. 18) Knien. 19) symbolisier«, 20) Joch. 21) Krokodil. 22) Sonnenecheh,(Krone). 28)gehen.24) 8tntae. 25) BcfciuB. 28) Lösung. 27) muuiw. 28) dar!, teilen. האחרונה. מהם תעמוד במי־ק על המלחמה הקשה שהתנהלה בין הישוב הישן והחדש בארץ. מפה תעבור אל ביתן מיסדית-הוונוך** ותראה את ההתפתחות הגדילה שבאה גם במקצוע זה• המוסדות הלאומיים: הקרן הקימה׳ קרן היסוד׳ האוניברסיטה העברית ובו׳ מפגינים בתערוכות - ♦ — * T * T מיוחדות על הישגיהם• אולם הביתן החשוב ביותר והעושה גם לשם** הזק ביותר הוא ביתן־ביאליק• בראש הביתן תלו שלט ועליו: אריה׳ יינה וגבל4* - סמל5* הגבורה׳ התמימות** והשירה׳ שהיו מאוחדות במשיררנו הגדול. בכניסה7* אתה רואה על במה שחורה את מסכת־המות8* של T ן ־ »■ ־ - V r ביאליק־ שעשו בוינה תיכף לאחר מותו. כל החדר עטוף שחורים ועל־ יד הכניסה רשומים משני הצדדים שני קטעים»* משיריו. מצד ימין רשום קטע משירו הראשון של ביאליק - "אל הצפוד* ומצד שמאל קטע משירו האחרון - "פרדה"«. בשירו אחרון זה מתאר ביאליק איך שהוא נפרד בילדותו מאמי. מאחיו ומבל הטבע היפה שבכפרו׳ בו נ1ל1׳ ועבר אל סביו הזקן• מחוך מוצגים שונים רואים את התפתחותו של ביאליק מראשיתו'8 ועד סופו. לפנינו מאמרו הראשון׳ שנתב עוד בשבתו*8 בישיבת ולוז׳ין׳ אי־אלה משיריו הראשונים מוצגים ־ * T * י פה ועוד צעד - ועינינו רואות את ביאליק?עליתי88 המזהירה84: לפנינו בתבי־יד שונים׳ הוצאות־נתביו׳ ־ I ״ 1 T תרגומיו« ויתר המקצעות הספרותיים שבהם עסק ביאליק. מקום מיוחד נביתן־ביאליק תופסים התמונות והצלומים השונים של ניאליק במצבים שונים ובפחות*• שינות• בחדר מיוחד נאספו כל הספרים * בשפות זרות׳ שבהן תרגמו שירי ביאליק׳ וכמעט שאין שפה תרבותית׳ שאין נד, משל ביאליק׳ במדורי8 מיוחד שמורה נל העתונות, שפרסמה8• על מ1ת1 : ד \ 1 ו ש של ביאליק וממנה אפשר לראית את הצער® הגדול r י ש והאבל®4 הנבד׳ שתפס׳4 אח נל היהודים בארצית־ " T ** T - r פזוריהם*4 לידיעה» על מיתי של ניאליק. * ״ ״ , * V ' ד*רע.ק• 2® Bralehungnlnstltut«. *8) Etndruek 24) Hart* 26) Symbol. 26) Naivität 27) Eingang. ffi) Totenmaske. 2») Ab- *ebnltt 80) Abschied; Trennung. 81) Anfeng. 82) bet »einem Bitten. 83) Anteilen. 84) ״linsend. 85) Übersetzung. 36) Poee. 37! Abteilung 88) veröffentlicht werden. 89) Böhmen. 40) Trauer. 41) ergreifen. 42; Zerstreuung. 43; Kunde. «,ימי ביאליק" בתל־אביב : ** **־ ,1 נ ** ד• (רשמי 1"בקור בתערוכה2) בבואך לתל־אביב תראינה עיניך שלט8 גדיל לאידך כל הרחיב אלנביי ועליו כתוגית באיתיית- V י V * T; ־* T } כסף המלים "ימי־ביאליק"- זאת היא מעין הזמנה4 לכל עברי הבא אל העיר הזאת לבקר את התערוכה הגדילה לתרבות ורוח ישראל׳ הנישאת עליה את ־־ T .. j ... שם משירתו הגדיל חיים נחמן ביאליק• למאית עימדים אנשים ונשים בתור• ומחכים לאוטובוסים ד־ ד - ־ ־ המובילים איתס אל התערוכה׳ או י1וזר נכין אל התערוכות ד,שינות׳ הנקראות כלן בשם כללי אחד- ״ימי ביאליק* (בכלל יש לראית 14 הערונית שינות). "ימי ביאליק" מפגינים* לעיני כל ר,עילם העברי י ־ T ‘ I והלאץהודי את כחנו התרבותי במקציעית שינים ומראים בעליל, את התפתחותנו הרוחנית במשך השנים האחרונית. T אני פינה בראשינה אל ביתף־האמנות. בביתן ' * זוזי!■ י זה מצגים8 תמונית ופסלים®' מטובי־וזאמגים בארץ. ץ r נ 1ד " ז המוצגים הם מגונים« מאד ומקסימים12 ביפים את עיני כל מבקר. בביתן זה אפשר גם לראות את ההישגים3׳ שנעשו בארץ על שדה המיסיקה העברית וביחוד על שדה התיאטרון העברי• גם מיקציע אמנותי זד. התקדם4« במאד נמשך השנים האהרינית. מענין מאד הוא גם ניתן־העתיקית (ארביאילי־ גיה)׳ המעביר לפנינו את ארץ ישראל בתקופות- קיומה השינית• שם תראה מפית״־חדשיח וישגיח׳ *• * ו*״* ״ T שצירו על־ידי יהודים ולא־יהודים. ד,רבד, מטבעית \ 1 י ־ "* עתיקות מתקופת החשמונאים׳ חפצים וכלים שינים מתקופית קרומית8‘ מאפשרים,‘ לריאה לפקיד סקירה8' לתוך עברי של עמנו בארץ וו. בביתן הספרות והעתינות מצגים ספרים בכל מקצעית הרוח׳ המדע19 והספרות בעברית ובשפות לועזיות«. ניניהם תראה גם את הספר הראשין׳ שנדפס בארץ ובאסיה נכלל — את הספר "לקח סיב*׳ שנדפס לפני מאית בשנים V׳־, V » ־ ״ - ־ T בצפת. עשירה מאד היא מחלקת העווינות המראה ן* ד ״ י י ״* י ־ t על התפתחותי* העתינות בארץ במשך התקופה n Eindruck. 2) AuMte'lung- 8) Schild. 4) Einladung. 5! Reihe. 6) demonstrieren. 7) t1־ ei h loh faktisch. 81 Pavillon. 0) auigeetellt. lü) •־'kui. tu11 ■׳) bunt. 12) berauben!. 18) Erfolge. 14) forteciirnlien. 15) Landkarte. 18) uralte. 171 ermöglichen. 18) Oberslcht. 19) Wiseeniehaft. 20) fremdsprachig. 21) Entwicklung. בתנועה העברית בדי ^הת זןקז?רות לן1ןשים מ?ל פנית?ן1ךץ י!ךאית את 1ןערוכת »י3!י ןזיאליק' הן1לט ׳ולידיו1?ת |הן הוזערו?ה עד כ״ב?איר (**?מאי)• —בהו?את "קךן?!אליק" הופיעה" ח1?ךח3 זקוקות לשאלת הקרן לתרבות העברית .על שמי קול ח• ג•?!אליק• החוגרת מגילה‘ מאקרים על הקךן ובעיות התרבות העברית מאת פרוס• קלוזני׳ פרום• ברוךצקי׳ א• ז• 1?ינו?יץ׳ פרום• ה• ליוה׳ הסופר6 ינתן ביסטריצקי 9• קי?5אן(אמרים• —?»! במאי ד,ת.ק?.ם בת׳א מקו?ט פו??י® על?חס, העולה ן!ל הץז?די ליעברית• הנ^קזמים* הם: העולים המזלזלים 5??בוד הץ);!ה׳ הנוער העלרי׳ קוקדל10 להגן“ על?בוד הקןפה׳ המוסדות הצבוךיים ז^איןם?גילים"1 על המצב• לכל?אזןם?:ה קטגור13 סנגור14 ועדים14• 3ץ המשתתפים ב??קפש סם: ד״ר מוסיןזון׳ .י,עקכ והן׳ ב• 3??לסון׳?ריגבום׳ הן?רת?ךסיץ לאסרים• •־־עיך.ית16 ת׳א החליבה עפ״י השעווה,' של ה?בךת 9ך9יץ לסתיס עק1ר לתות8, ףןשות לילדים, קן?שארו?!חיץ לבתי הספר מחסר־מקום19• —?,קשר עם המגליח20׳ שחבלי.הבימה' (סתיאקרין ך,ע^רי ך,ראשין) מנחלים?עת?אךץ לעם סקסת‘* 3?ת ל״הביןוה״׳קולח הד׳ר ח־(י?סןל*ה?ימה' מכתב־ בך?ה׳ ובי הוא ממגע22 $ת תיןתי לחלון, יהתיאמיון מעברי׳?הרימו את?!איר28 מממנית מעברית על מני?ל »ךצית-תגל4* ןהוא ממים26 ואימר:••• .?,ע?ם הדני ססיצרים28׳ אוןם תיןורו??ית?ם ו!מןש מך?ז?ל מנוןזד, ףעלןה,2׳?הוא בקו?דיל?;מים?ל גמתולים*" גן?ים׳ ולגאי ןחן3ו לק?יא את תרומתכם28 לעךהים" מנןמים?ל מנו ןסךביסגי׳ וראוי לעגך?ם ולעתיד א?ר :ש?צךו?ם לס??ים 81״ —??עמים82??{?ים נךסה8< שוב ןמן?נוסו4•?ל הקי?ןךס ליע?רי מעולמי׳?עמד ל(יוןק!ם?<* במאי ש־ז• ל׳מדק??יןטהזמץן1ת?ל האירים י*??או מן האךצית השיניתלמועאד״ןיייסךת׳?ל,מק?נןך,?»במאי נת״א•!rllngern. 2) ereoheinen. 8) Heft. 4) enthalten. 5) Schriftler. 8) öttentl. Gericht 7) Beelehsng. 8) Angeklagteiringeehätsen. 10!auf hören. 11) beeohataan 12) reagiere“■ InkUger. 14) Verteidiger. 15t Zeuge. 181 Btadtverwair. 17) Vorachlag. 181 Abteilung;Klaeee. 19) Platamanget leldaktlon. 21) Errichtung. 22) cum Ausdruck bringen. Feuchte; Licht. 24) Welt. 25) beenden; eohlleBen. 28)etur־ Jh. 27) Buh» . 28) Kämpfe. 29) Spende! Teil. 80) Wert ׳erwlrkllchen 82) Grund. S8) verschoben werden. 84) ״tuituug. 85) Vorbereitung» - Kommitce. 86) Delegiert«. Beratung.