Jüdische Rundschau · 1935-04-30 · Heft 35 (30.4.1935) · page 6

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÖDISCHEN RUNDSCHAU Radalriioni Kaliko מוסף עברי n כ׳ז ניסן תרצ״ה׳ נליון Nr. 35, 30. APRIL 1935 —?רוך זוג דודינו, החפירות-אף היא כאן י זו &Tf9q! ׳״עקר ת־סבית ’ n-jpfr.על רגל אחת כראש לאלן׳(־?ז! ק!*ןיךת(=%נה <*-> ראשה ו?לוזב1ננת5 לקני5 ר^ן׳ וןה דוןה׳ןןרך־ןזרנלים4׳ םס!ל לו ק1םםיות6 ב^ם*׳ ביב!ן "עינו כאחת ריבצות׳?יכנעת־כערןעים’ כ״קך^רות^ם כצבור8• וקתאם - הרףפו8 ס?ץתךבב0נ: סיד־סיד וצלד1' בסיו• - ןקי$ד,2' ותחיה הקל קלקזים׳ זחי^ה”׳ ק5י?ת יויצת־דןלים י ךןה4י. דאה‘1 ו3ל?ל־כ{5?ם - א?יב Dl’l־310 קעילס י 9נןלי 18נד ם?דט הפעמויך ב״כפר־־יחזקאל" במרכז־המושב׳ למי המחלבה17- תלוי על עמוד גליל של ברזל׳ שריד מימי המלחמה׳ שהעלה" (יןעלח, ה^ן למעלת פעמון במושב. פעמון זה הןבעי" לו מקום איתן <= ק,ק> בתוכנו׳ וצליליו מלוים"2 את חיינו יום־יים. לשון מדברת לפעמון׳ שפת צלילים׳*׳ ראתה מבחין® בין צליל לצליל. הנה הוא משמיע קול בקצב״‘ מתוף2׳ בחשיבות - ויז־עת׳ 3י שעת־החליבה«■־ באה• הזקן הזריז» מצלצל ומזמין לחליבה ערב׳ בקר וצהרים• והנה צלילים אחרים וקצב אחר: ה״מרנז׳י2 הוא הקורא לאספה• קול מיוחד שמור גם ל״ועדת־התרבות""■׳ בהזעיקה (־־מיךא מז?ץה) את החברים מזמן־ לזמן להו־צאה׳ לנשף» או לאספה כללית• ואם ציר,ל* הוא בקול חוגג - וידעת׳ כי קורא הוא את החברים לעזוב איש את מלאכתו ואיש את עבודתו-מועדים» (יעד - m״,*) לשמחה וכר וכר• לעתים® נערב קש ומן הנקודות השכנות תדעו צלילים׳ צלילי הפעמון מעין־חרור׳ מקבוצת גבע - אז ןענה צלילים פעמינני אף הוא• צלילים בצלילים מגיעים והם נוסכים3» בלב באשוךד,לילה >•־• כליון* נפש® אל אשר לא נדע (יד_ע) לאן••• יהמו» הצלילים* והלב פועם7» ועונה אף הוא לעומתם« «נ«1י5יוו' (חין<י־ן1׳*ףי וילדים) עדעיז קירויו* F) OnkeL w'S/“ V)' 1 24» Roll־״, 27) VorßtAr 34) MUtcr Freund; 2) Hsmlrm. 3) beobachten; 5) aufrecht. 6) Tetcb; Sumpf, enK' 11)’ 8*12 °’£ח)'Erwach**. 15) Freude 18) Blocke. לערוז (38 ' mösion. 29) Abend, eilen. 33) *ioBen. rauschen; lltrmea. באמת יחיד־במינו׳ ושבצדק® קראו לה "עברית הדשה״• נשנת 1905 רצו מעריצי5 ־ מנדלי לסדר חגיגת־היובל לעבודתו הספרותית׳ אולם ניגתים‘ באה המהפכה6 הרוסית והפרעות• ביהודי־רוסיה׳ ומגדלי נאלץ7 היה לעזוב את אודיסה ולצאת לזמן־ מה לחוץ־לארץ. (הוא ישב שנים אחדות נגנן*») .75 בשנת 1910 חגגו בכל העולם את חג־הולדתו ה מנדלי בקר אז ערים אחדות ברוסיה(ווילנה׳ ניאלי־ סטוק׳ וורשה) ובכל המקומות נתקבל בכבוד ובפאר" מאין נמותם• מנדלי שהאריך ימים׳ לא פסק עד במעט יומו האחרון מעבודתו הפוריה0׳ והעשיר את ספרותנו בכל שנה ושנה ביצירות חדשות׳ אולם הרפתקאות1׳ ־המלחמה העולמית והחורבן הנורא׳ שהשתרע2׳ על היהדות הרוסית התישו15 את כחו׳ ואחרי מחלה קצרה פת ג 8 בדצמבר 1917 (כ״ג כסלו תרע״ח) באודיסר.. חג־האביב יום אחרון של?סח - יום־טוב׳ חם ונעים• ,4מוןזד. נשקקח <=ס?יעי.> »כעובדי׳ מן השמים במאוד־ פןץ! על האך?1ה• ןציריו4' של הקדוש־זירוך־הוא כלם׳ מקסןםועד גדוילם׳?!.קיצים (=«דם) משןסם*, חאךןה׳ שנת־ההךף׳ ןיועאים קז?ים ושמהים־-איש ל,עבוןתו• 3|פו־הי־אביב רעננים17 שולחים ראשיהם מכין ה.ע ומביטים לעו<ם כאריגה• ערגי6‘־נסל" מזדרזים 20(למסרים) ומוןעקקים כ״מלית' ירקרקת(■ר;ןח) מךכינים ראשם ומסתגלים(*־»שים) כךאיי״־המים׳ א!ןר ןגד פנין!ם• עופוית אלה׳ שנךדו27 למדינות־הןם*5 לארצות הסמות׳ קזכים מן הגולה׳ כתות־כתות24 ובאים לכאן - 2*למקומות־?!נוזןיןם הראשוניס• אוזות־הברי*2 קשים שם 3סוןר7׳־־זקנה"־ ובצהמ יבני-אוז30 פראים’יס(ךחים 5,סביב הסוף32 עולים ויורדים זים כרעש וצץזה קנוניות84 ןזס1ת!«עסימ).קל־?!הלה כה־(צה“ באדר העולם׳ עסוקות כב^יןם ובוזקונם"׳ של קנים חדשים ים ישנים• 1) 1נ?ינ vre * eln»lg ln «einer Art. 2) נןוק “ mit Becht. 3) ןוןךיץ •» Verehrer. 4) inswleohen. 5) י■ 9«ז?קה t'mwaliung; Bevolatlon. 6) ־• (!יז5ה Pogrom. 7) ה^ל׳ן — geswungen «ein. 8) Genf. 9) ־־־ קאר Pracht; Pomp. 10) 1ר»ה ׳«•יה» =lrnohtbar.!1) הך9יויןה Straps»; ünglftok. 12) ^^n=«leh erstrecken; ausdelmen. 13) (pfcp) Vfif)חי)ש ׳== schwächen. 14) Licht; Strahl. 15) Oeschöpt 18) Schlaf. 17) frisch. 18) Weide. 19) FlnB. 20) neigen. 21) Spiegel. 22) auswandern. 23) überseel&nder. 24) scharenweise; ln Scharen. 25) "’üdginee. 28) •chwlmmen. 27) Versteck. 281 Schilfrohr. 29) Sumpf. 30) Knt*. 31) Wild. 32) Schilf• rohr; Seegra«. 33) ßeaobrei. 34) Schwalbe. 85) hin und her. 88) Reparatur. מנדלי מו־״ם (סוף) עוד בני־ דורו כנוי את מגדלי בשם .מש1רר הגלות", ובאמת אין בכל ספרותנו סיפר שני־ שהבין לתאר את מרירותם2 ואת פל תוצאותיהם8 הנוראות של חיי־הגלות כמותו. שלשה דברים העסיקו* את מוחו של מנדלי תמיד ואותם הוא מתאר כמעט נבל ספריו: הבערות5׳ המחסור בעבודה מועילה• וקבועה׳ שתוצאתה בטלנות7 ועל פל אלד. העניות הנוראה לכל צורותיה השונות׳ ששלטו אז פחיי־היהודים ברוסיה. ולא לחנם אמרו עליו מבקריו»׳ כי לא ספורים כתב מנדלי׳ כי־אם היסטוריה — ההיסטוריה של העבר הקרוב• לפיכך ותר® מנדלי על "ספור המעשה" ועל המאורעות0׳ המסובכים,1׳ שהיו הסופרים העבריים עד מנדלי מכניסים לת1ך הרומאנים שלהם׳ כי לא הספור׳ ה״פבולה" היה בעיניו העיקר׳ אלא התאור2׳. ספוריו של מנדלי הם פואמות־בפרוזה׳ והטפוסים8׳ אינם טפוסים אינדיווידואליים׳־ פסיכולוגיים אלא ספוסים קבוציים"׳ מעמדיים6׳ וחברתיים»׳. בשלוה7׳ אפית" הוא מספר על חייהם׳ מעשיהם של המוני״היהודים׳ עם כל היקףיי־ישותם«׳ ואינו עובר על שום דבר׳ מבלי שיתן בו עיניו• הוא עיומד על כל מחזד. ממחזות־ הטבע׳ על כל בהמה ועוף׳ על כל רמש ושרץ׳ על כל אילן ועשב ועל כל מה שיש לו קשר ישר או בלתי־ישר אל חיי היהודים — והכול מ ת יה די* על ידו! ואפילו ה״עדלים•2*(=לא־יהודים)׳ שעליהם הוא מספר - נהפכים בספוריו ליהודים... מלבד "חדושיו" של מנדלי במובן התוכן׳ הצורה הפיוטית28 ותפיסת 21־העניגים׳ שבהם שמש מופת ודוגמה25 לכל הדור הצעיר בספרותנו׳ העברית׳ היה גם "מחדש" גדול במובן הלשוני׳ כלומר בסגנונו העברי• אם ביצירותיו הראשונות הלך מגדלי בדרך הכבושה»2 וכתב בשפת המקרא׳ כמנהג בימים ההם׳ הרי שוגה הוא לגמרי סגנ1נ1 בכתביו׳ שהבר בתקופה זו• החל מספורו57•׳ "בסתר רעם" (התחיל להופיע בעתון היומי ,היום" וגסתים«5 בירחון»2 "בן־עמי" בשנת 1888) מתחיל מנדלי להשתמש בלשון המשנה והמדרשים׳ שהיא יותר מפותחת0«׳ יותר מדויקת׳8 ויותר מכוונת82 לצרכי זמננו מלשונם של כתבי־ הקודש׳ וייוצר בזה את הסגנון העברי החדש׳ שהוא 1) n!l=nenncn; beaeiebnen. 2) Bitterkeit. 3) n(t'l'*=Eesultat. 4ה?5ין י beschäftigen. 5) נערות'“Unwissenheit. 6) nUizlich; produktiv. 7) ju3)׳B|=־Untätigkeit; Philistertum. 8) מנקר Kritiker. 9) ■wyverzichten. 10) ׳«אךע= Ereignis; Geschehnis.!1) •^o-kompllziert; verwickelt sein. 12' 11K|5=Sc!1lldorung; Daratcliung. 13) Typus. 14) kollektivistisch. 15)מן;ןןדי ständisch. 10) gesellschaftlich. 17) n$?־Kuhe. 18)zv>BK=fPl8ch. 19; t]|jn=Umfang. 20)ח»תschnitten; Nicht-Jude. 23) kttnstlerlschc Form. ־־»פיסה (24־ Erfassung; Begriff. 251 זיג^ה Beispiel. 20) gebahnter (üblicher) Wog. 27) ד,!זל angefangen. 23! (0!?) ־= הס^יס beendet; abgeschlossen »•erden. 29) j1rn;**M0nat8Bchrift. 30) nfia entwickelt sein. 31) ־ן׳יקgenau sein. 32) ]kt“ דבר בעת1**״ אל המורים העברים ועסקני־חתרבית העברית. ממקום אחר נודע ודאי כבר להרבה מקוראינו בדבר יפוז־ו של ה״פשרד לעניני התרבות העברית" ע״י ההסתדרות הציונית בגרמניה. סבורים אנו׳ שאין מן הצורך להאריך ביותר ולהדגיש על נחיצותו של משרד זה׳ וכמו־כן מן המותר הוא לעמוד במקום זה על פרטי־פרסיה של העבודה ועל התפקידים הרפים המוטלים עליו. במקצת נגעתי בהם במאמרי ב״אידישה רונדשוי״(מספר 3 מיום 8 בינואר ש• ז.)׳ ובטוחים אנו׳ שמתוך העבודה ועל־ידי העבודה גופה עוד יתרהב ויגדל חוג־פעוליותיו של המשרד התרבותי נהנה וכהנה• דיינו׳ אם נזכיר פה רק את הסעיפים הראשיים׳ והם: הדאגה לשכלולה של שיסת־ההוראה העברית׳ ארגון המורים העבריים׳ הנחת היסוד להקמת תנועה עברית ע״י סדור הרצאות׳ נשפים ושיחות בעברית׳ הפצת הספר העברי ועוד ועוד• דברים אלה דורשים במפגיע רכוז־הכחוית! ירכוז זה צריך לבוא ע״י המשרד התרבותי׳ העומד להבנות ע־׳י ההסתדרות הציונית בגרמניה. אולם ככל רכוז׳ דורשת גם פעולה זו את עזרתם הפעילה והמאומצת של המורים העברים ועסקני־ התרבות נאשר הם שם• על המורה העברי׳ שהוא־ תוא הנפש ההיה׳ הכה היוצר בתנועה העברית העולמית שלנו בכלל׳ מוטלת החובה להיות ה״חלוץ" לתנועה העברית גם פה במדינתנו. בימים אלה ימציא לידיכם המשרד התרבותי חוזר מפורט על הצעדים הראשונים של פעולתו׳ ובקשתנו ודרישתנו שטוחה לפניכם׳ שתואילו להתיחס לענין בתשומת־הלב הדרושה׳ ותגשו תיכף לממוש התפקידים׳ שאינם סובלים כל דחוי• בידכם נפקד גורלו של המשרד׳ ובכם תלוי בהרבה ג״כ כח־התפתחותו להבא. כשתרצו׳ יוכל מוסד זה להיות נח פורה ומפרה לתנועתנו העברית׳ שברצוננו להקימה פה׳ ואם׳ חלילה׳ לא׳: הרי סופו' לד,הפך לאורגן ביורוקרטי — אין בו חיים ונשמה... הבול יודו׳ שיסוד המשרד לעניני התרבות העברית הוא דבר בעתו׳ דבר שאליו צפו כל חברינו׳ החרדים לג1רלד. של שפתנו העברית ותרבותה׳ יענשו כשבא׳ יהי רצון שלא יהא רק דבר לעת! בידינו ובידיכם הוא׳ שיהא המוסד בן־קימא׳ ולפיכך: הבד, נהיר. בין הבונים! דרי ש. ק. Zur Bekämpfung der Malaria rein palästinensischen Korrespondenten gl. T c I - A w i w, im April 1935 ahr brachte in ganz Palästina und besonders ui von Umkrall, Karkur und Emek Cbefer 1 St! llt-11, die seit langem als betroffen ln - 4 die Zahl der trkrankuiigfii und auch an man die Cicfalir auf ein Minimum reduziert sich die Krankheit von neuem aus. Derürund K c ״ e 11"fallen *der letzten Zeit zu suchen, liaoer der Krankheit ist, ideale Brutplätze i.iüf^km der Malaria in der Regel entspricht am. ln den letzte» fünf Jahren, die dem Lande der andere» brachten, ging die Ausbreitung . .,hi em! dir vor ungefähr einem Jahr neu c׳;drr. Nach den zählen der Arbeiterkrankenvei •dm!lene n 1 a!1d1׳-;;e::emlcn recht gut verfolgen. Wie die Lage unter der »rabiMiien Bevölkerung aussieht, läßt sich zahlen11..’״'ig -dmer bele!:111׳, da gerade manche der gefährde- Man braucht aber keine Aufstellungen und Tabellen, um zu wissen, daß die Fellachen der betroffenen Liegenden aufs schwerste unter der Seuche leiden und ihr vielfach ohne die primitivste sanitäre Hilfe ausgeliefert sind. Die (iesundlicitskommissioii beim Waad teumi »n Jerusalem veröffentlicht ein Coinmunique, in dem sie die Lage schildert und der Regierung die notwendigen Abwehrmaßnahmen vorschlägt. Sie umfassen sofortige Drainagearbeiten an den gefährdeten jüdischen Siedlungspunkten (insoesondere in Samaria), Vergrößerung des hygienischen Kontrollpersonals, Aufklärungsarbeit unter der Bevölkerung, Heranziehung der Aerzte und Lokalverwaltungen zur Hilfe bei der Seuchen- Bekämpfung. Die Kommission dringt auf sofortiges Eingreifen, lind in der Tat ist keine Minute zu verlieren, wenn der kommende Sommer nicht noch schwerer werden soll als der vorige. Die Brutzeit der Moskitos fällt in die ersten Sommermonate, und es muß daher sofort versucht werden, die schlimmsten Seuchenherde auszuschalten. Die Kommission des Waad Leumi beschäftigt sich, wie es ihre Aufgabe ist, nur mit dem Zustand in den jüdischen Siedlungen. Jedoch kann kein Zweifel darüber bestehen, daß cs im Interesse des ganzen Landes liegt, wenn diese hygienische Aktion in Angriff genommen wird und daß sie in arabischen Oegenden ebenso dringend ist wie in jüdischen. Die Bekämpfung der Malaria in Palästina Ist eine der wesentlichen Voraussetzungen für die Entwicklung und Be- Siedlung des Landes. Keine rentable Arbeit, keine gesunde Siedlung kann entstehen, wenn die Bevölkerung immer wieder der Gefahr neuer Anfälle ausgesetzt ist, die die Siedler schwach und mutlos machen und Gesundheit und Arbeitefähigkeit bedrohen. Während eines halben Jahrhunderts jüdischcr Siediungsarbeit im Lande haben die Juden große Strecken von Sümpfen drainiert und saniert. Unter den im Lande herrschenden Bedingungen mußte jedoch diese Anstrengung eine Teil arbeit bleiben. Vielfach drohte auch nach der Sanierung jüdischer Bilden die Krankheit, weil anschließend Böden der Araber oder der Regierung lagen, die noch nicht saniert waren und auch die Nachbarschaft verseuchten. Das schlimmste Beispiel von Malaria in jüdischen Orten geben die Punkte am Rande des Hule, wie Jessotl Hamaalah. Im Emek Chcfcr konnte bisher ebenfalls eine durchgehende Drainage nicht erreicht werden, weil in der Nachbarschaft Sümpfe liegen, die in nichtjüdischcm Besitz sind. Es wäre an der Zeit, daß neben der dringenden Arbeit des Tages, die nicht aufgeschoben werden darf, einmal ein umfassender Plan zur M a 1 a ri a b ekä m p t un g in Palästina von der Regierung und den sonstigen zuständigen Instanzen ausgearbeitet wird. Einem solchen Projekt entsprechend müßte die systematische Sanierung des Landes vorgenommen werden. Ein Park für Tel-Aviv Der bekannte Zionist J. L. Goldberg hat der Tel- Awiwer Stadtverwaltung mitgeteilt, daß er ihr ein 28 Dunam großes bewaldetes Grundstück zur Anlegung eines städtischen Parks zur Verfügung stellt, der den Namen seines in den Unruhen des Jahres 192«) getöteten Sohnes Benjamin Goldberg tragen soll. Gleichzeitig hat üoldberg einen jährlichen Preis von 50 Pfund zum Andenken an seinen Sohn gestiftet, der Studenten der Hebräischen Universität für die beste Arbeit über ein Thema verliehen werden soll, das jedesmal durch eine besondere Kommission zu bestimmen ist. Für dieses Jahr wurde das Thema ״Der hebräische Stil des^ Rambam 11ml sein Einfluß auf die Ent- Wicklung der hebräischen Sprache“ gewählt. Kunstausstellung neuer Pal&stinabilder Abseits von dem Trubel der Stadt, In einer Seitenstraße der Herzlstraße, hat der Berliner Maler und Pressezeichner Edmund Fürst eine Ausstellung palästinensischer Bilder veranstaltet (bei Kleinmann, Ach ad Haam). Betritt inan die Ausstellung! so begrüßt uns ein bekanntes Gesicht. Man glaubt, er kommt aus der Wand heraus entgegen — Kurt Blumenfeld. Beim Ans!, hauen der verschiedenen Motive aus dem palästinensischen Lehen gewinnt man deutlich den Eindruck, wie der Berliner Maler langsam mit dem neuen Milieu zu verwachsen beginnt. Eine farbenprächtige Synagoge, ein Ausschnitt aus dem Jerusalemer Schuk, Kamele am Jarkon, seltsam gut gelungen, gerade durch die Erfassung der Sonnenstrahlen und der ganzen eigenartigen Stimmung, die in der palästinensischen Landschaft liegt. I. Herr Walter Kristeller in Fa. Tekufa-Films, Tel-Awiw, bittet uns um Mitteilung, daß der in unserer Nummer 23 vom 19. März d. J. erschienene Artikel ״Das ist das Land .. (Filmkritik über den Agadati-Film ״Soti Haarcz“) mit Initialen W. K., nicht von i h in stammt. Wir kommen diesem Ersuchen gern nach und bestätigen, daß der Artikel tatsächlich nicht von Herrn Kristeller geschrieben wurde. Von der Woche Im Zusammenhang mit den Vorbereitungen zum 19. Zio nistenkongreß begibt sich das Mitglied der Palästina-Exeku• tive Ben G urion nach Amerika, der Leiter der Einwamkrungsabtcilung, J. ü r ii n b a u tu, nach Polen. Der Schatz.imi• ster Flieser Kaplan begibt sich nach Europa. Der Präsiden! 41er Zionistischen Organisation und der Jewish Agency Nah!!::; So ko low, und die Mitglieder der Londoner Exekutier, Professor Selig Brodetsky, und Berl Locker haben sich ri:.־; London begeben. Gleichzeitig ist das Mitglied der Palästi«■ Exekutive, Maurice B. Mexter, abgereist. Am Wochenei!;: haben auch Lord M eich et t und Dr. W cizmaim ei: Rückreise nach London angetreten. Wie ״Palcor“ erfährt, wird anläßlich des 25jäI1rigen M־ gicrungs-Jubiläums des englischen Königspaares auch in!*»־ lästina eine A!11 n e s t i e erlassen werden, von der u. a. d: 37 im Gefängnis befindlichen Häftlinge, die im Zusammenl!:»!-' mit den Unruhen vom August 1929 verurteilt worden sin!), betroffen werden. Nach diesen Informationen sollen die zwo damals zu lebenslänglicher Gefängnisstrafe verurteilten J u d c » Hinkis und Urphali die Freiheit erhalten, ebenso eine größere Zahl der verurteilten Araber, während die Strute derjenigen Araber, die nicht in Freiheit gesetzt werden, re 1111• ziert werden soll. Der palästinensische Pen-Klub hat den in Paris lebeiidui hebräischen und jiddischen Dichter Salman S c h 11 e u r hv auftragt, ihn auf dem Internationalen P e!1 - K 1 u b ■ K o 11 greß, der im Mai in Barcelona eröffnet wird, zu vertrete!•■. Schneur wird auf dem Kongreß einen Vortrag über das Thema ״Spanien, die Wiege der modernen hebräischen Literatur: Jchuda Halcvi, lbn Gabirol, ihn Esra“ halten. Der jiddische Pen-Klub wird auf dem Kongreß durch Leo Kenig (London) vertreten sein. Der Stadtrat von Tel-Awiw hat einen Vorschlag de•• Direktors der Ashrei-Bank, Rabinowitsch, angenommen und der Kulturkommission zur weiteren Behandlung zugewiese», demzufolge das Wohnhaus Bialiks in Tel-Awiw m ein ethnographisches Museum mit Bibliothek timgewandelt werden soll. Bis zum 21. April 1935 sind aus Palästina 7 292 792 Kisten Citrus-Früchte gegenüber 5 524 012 Kisten im gleichen Zeitraum des Vorjahres exportiert worden. Der rfauptteil de* Exports entfällt auf Orangen. Außerdem wurden 6407׳1״ Kisten Grape Fruits, 30 300 Kisten Zitronen und 630 Kisten andere Citrus-Früchte exportiert. Eine Neuverordnung ermächtigt die Stadtverwaltungen, die Polizeistunde für Geschäftslokale zu bestimmen und einen allwöchentlichen Ruhetag für Läden und Geschäfte ׳esiL7J!] setzen. Auf Grund dieser Verordnung formulierte die l«1־ Awiwer Stadtverwaltung ein Ortsgesetz, worin der Schaß״ bat als Ruhetag der Stadt angegeben wird. _ Das 5. Treffen des Brith T rumpeldor hat in Te ־ Awlw am 24. April ohne Zwischenfall stattgefunden. In Tel-Awiw wurde eine Organisation von Dia man* Schleifern gegründet, die sich die Einführung ihrer!' dustrie in Palästina zum Ziel gesetzt haben. Die erste Sammlung wird vorbereitet.