Jüdische Rundschau · 1937-10-12 · Heft 81 (12.10.1937) · page 8

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion! Dr. S. Kaläko hijjj מוקף זחשץ תחרוז׳ גליון כ / שנה ג 12 OKTOBER 1937 / Nr. 81 בעריפת ד״ר ש• קאלק1 הגיל1 של האוכלוסיה* היהודית T : T ״ j . בגרמניה ובארץ־ישראל T * * IV •.*: T * T l V I *״ השוואה* מענינת של מבנה־הגיל‘ של האוכלוסיזן היהודית בגרמניה ובארץ־ ישראל (במחצית שנת 1936) נעשתה עיי הדיר ארגסט בהן מירושלים׳ והיא: ארץ־ישוךאל גרמניה T J T ־ T שנים r 29,75 H-113.729 11,0 H— 43.300 0 עד 15 46.80H-184.991 22,9%- 89.500 16 ״ 35 11.10H- 43.845 18,4%- 72.300 36 ״ 45 3,30 H — 13.035 9,0 %- 35.300 46 ״ 50 5.35H- 21.133 16,5%- 67.700 51 ״ 60 3,00 H- 10.850 15,7%- 62.000 61 ״ 70 1.65H- 6.517 6.5 % - 25.600 למעלה מ 70 100,00 H-395.000 100,0 %-393.000 נסך־הבל מתוך סבלה« ז1 אנו רואים׳ ני מס5ר האנשים בגיל בית־הספר (עד 1s שנה) גדול בארץ־ישואל נמעט פי־שלושה5 מאשר ביהדות־גרמניה. נסו־נן גדול בארץ יותר מפי־שנים־ מספר האנשים בגיל הלח והעבודה המאומצת(כלומר מ 16 עד 35 שנה) מאשר בגרמניה׳ וכשנצרף9 את מספר־האנשים הכללי בגיל עד 35 שנהו׳ נווכח־לדעת2׳ כי בה בשעד. שביהדות־ גרמניה מספר האנשים בגיל צעיר זה מהווה0« לא יותר משליש (33,9%) של כל האוכלוסיה היהודית׳ הריהו מהווה בארץ יותר משלוש־ רביעיות (% 76,5)• מבהיל" מאד הוא מספר האנשים בגיל 50 ומעלה בין היהדות בגרמניה: כמעט ארבעים אחוזי« מכל היהודים במדינתנו עברו את גיל החמישים׳ בה בשעה שבארץ־ישראל מהווים האנשים בגיל זה לא יותר מעשרה אחוז׳ סימן8« להזדקנותה»1 היתרה של היהדות פה. מענין ג״כ ההבדל15 הרב במספרים של בגי־הנוער היהודיים. (בגיל 16 עד 25 שנה) בארץ ובגרמניה: 89.796 (% 22,7) בארץ לעומת16 32.100 (% 8,2) בגרמניה. _______ I) Aller. 2) Bevölkerung. 3) Vergleich. 4) Altersbau. &) Tabelle. 6) dreifach. 7) zwiefach. 8) Zusammenlegen; addieren. 9) sich überzeugen. 10) ausmachen; bilden. II) erschreckend. 12) Prozent « 0/0. 13) Beweis; Zeug• als.!4) Veralterung. 15) Unterschied. 16) gegenüber. ¬חסונים (־־חזקים) ושזופי־שמשייי׳ ילדי״חודץ׳ הנמ שכים אחרי הזוג החורש בתלם י■...״ V T י-*, *־ ־' T רבים מד,חוזים» האלה מתו. רבים הלכו באשר ־.'*»“ T ״ ־ T “ T ־ הלכו. רק מתי־מספרי' שמרו בלבם את צו־הפבוש ... T! r T : ־ י TT והעבודה׳ שלמענם <»נשנילם) מחו החברים׳ והלכו T - *־ ו• t J ־ T *־ ז I נ־ «׳ T הכפרה ... וממשיכים לרקום« את חלום־הכבוש׳ ־: זז ־ ן •, י ו¬ קומץ21 אחד עובד אדמה וקומץ שני רועה בהרים ...2וקומץ שלישי שומר על־יד הקיף האטיפנ קול בימה נשמע׳ נהי־בכי תמרורים*2— רחל ״ * י « : * * 1 ז r r ג r מבכה על־פניה׳ מאנה‘2 להנחם על־בניה ־ כה ד־ז « ז•• % זן ז ** t 1 ־ ז יי ז ז אמר ד׳: מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה׳ כי יש שכר«2 לשעלתך׳ נאם־ד׳- ושבו מארץ־אויב׳ ויש תקוה י *• ו• •וזך r * ״ t 1 x 1 ״ י r 1 ץ * tt לאחריתך26 ושבו בנים לגבולם י״א ןןשןן׳ יום #?ירה ך£ל א#גו("ירמיהו" ל־א) בשתלם שומעים $נו ק1ל~?ריות סןקות 9!&2ד "עןזרות80• ס3רי חורק‘2 את שןיו• הוא ליןזץ את הרובה“ $זזדקה וץ זיךו: "דק לא זקךבן קץ־ש!.. קונים נבר אצ^ם ״♦ *״ סןץקה(=ך^ש)איקה23 סיא׳ 24?ששו?!?נים יריות מ!ךחוק׳ ומוזגים לשנב $שלןט ה!3לי רעשות ןץר•• קשנקתיתקו25 היריות׳ התנוננתי‘2?קני־ חברי׳ ולזוה?!ש^תיו הנשוכות;ב27 ןם. מתיך 1יס?ר »מאוךעות תרג״ו") יהוךה) raer" (fiel 1918). 14) Pferdestall. 15) etwa: ״im Halb• achlal". 16) Sonnenverbrannt. 17) Beet. 13) Träumer. 19) ,־gezihlte"; einige. 20) wirken; formen. 21) Häuflein. 22) stumm; undurchsichtig. 23) bitterliches Weheklagen. 24) nicht wollen; sich weigern. 25) Lohn; Vergeltung. 26) Zukunft; auch Ueberbleibscl. •tern. 20) Name einer jfldischen Siedlung. 21) knirschen. 22) Flinte. 23) fürchterlich. 24) verpflichtet »ein. 25) verstummen. 26) beobachten. 27) fließen. ■ •*; ~ . ז •השומר"׳ לזכרו! של השמירה ר,«בריח בארץ׳ יצא גת-א קובץ »השומר"׳ חמביל »«ודוח1׳ זביוגוח ונו׳ מחיי השומרים רווי י׳ שה8םר הזה ימבא אח דרנו אל חקירא העברי׳ וביחוד אל מחנות־הנוער-חיזלו!' וישמש להם מכשיר1 חנוני להמשכת 5ו*־הנביש׳ היוירח וההמח pKi• אנו מניאים בזה קסע קשן מזנרינותיו של אלנסניר ז יי ד׳ ממיסדי .השומר*׳ .״ את הדרך הארוכה מתחילת רעיון "השומר" ועד הוסר» ״נפר־גלןןךי״ לא עבריו בטיסהי — סללו* אוחד. טובי־החברים בדמם, בנפלם חלל ... 1 “ T־ ־־ TT ז! ז T T אותם לילות־השמירה הקשים מאחורי־הקיר האסל!... אכן8 לא תמיד ארב10 שם המות• היו ליאת׳ r ••י ז ד־ ז TT “ שנמשכו כמ1 פרק מחאם׳ תאם־הכבוש*1. זכורני אלה אחד במסחר.2,. מאחורי־הקיר התהלך ל1 בקד®, ודבר על נפרי־שומרים. מעבר־הקיר השני בארוה 14 שכבתי אני בעיניס סגורות למחצה׳ נים־ולא־גים4׳׳ 1 “1 T י• ־ ן דל t : והקשבתי (-שמעחי):״כםרי־ש1מרים מרן ועד באר־ ־ ן* ־ ז * : י •1•• : •זי -! " שבע ... העם עולה לאלפיו. . . בני־נעורים י־ י r ־ ז־ ז t :-ז ו^קור סני_ע לחזנינו ססש־זסילה12 -?ישהו סתלןרב אלינו <$חור: םפקד־ סשוטרים13 |א לבקר את ה?ןש^ר1ת14• הנא 89ר?!נו, שהלןלה?!סג־ים לסתזק^ה5נ )מז?ןה ם5ד תושנ;י*ח*׳סכ$ר הערבי הקרוב• ושסים־ןנשרה נא סםפ,קד קנית• הביא לסיבות16• ן?ר 3עתו" ס;ה זה ־- הקר קלך ן־^בר• לאור סירס רואה אני את קני־המפקד ןז,צ?פים• הוא 39יט בעצב¬ נות18 3קןעון ולוחש19: "שו1ים־,עשרה׳ וסם אז התחילו עוד — נם זו לטובה!״ I) Name der ersten jüdischen Wachtorganisation (gegründet 1907) in Ercz Jisracl. 2) Dokument. 3) cs ist erwünscht. 4) Instrument. 5) (Richt-)Schnur. 6) gegrün* det werden. 7) Flug. 8) ebnen; bahnen. 9) zwar; für* wahr. 10) lauern. 11) Eroberung. 12) Name einer jüdi• sehen Siedlung in Galiläa, jetzt K’far־Tabor genannt. 13) Zwl Beker gehörte zur Kerngruppe des ״Hasch#• II) feucht machen. 12) Rascheln; Kriechen. 13) etwa: Polizeisergeant. 14) Posten. 15) Angriff. 16) Decke. 17) eine Sache zur (rechten) Zeit. 18) nervös. 19) fiü• ש• 3ם הגשם לאח שיך הקל’ על8׳ תנד.;א׳ אל׳ ןק1ם סיב׳ מך(*» 9ין> כל׳ ןרי וצל*׳!1 וקושף‘ מתוקיב נ«ד•*?י אין פס עוי ךל כק?ןה־!הי*?שם טוב׳?!עובד׳ ןסי ללל׳ לד ו?זלף׳ לנודד6׳ פת" לאצל אל נא תאחר•?י עיפי תאד תנולה עם!ר4* . . רק מעט־ מעט תב1א גאלת־ישראל׳ לאט־לאט * 1 c ן ז ן\ ־ ־:ד״ I“! - תצמח קרן־ישועה׳ עד ישראל יעשה היא* וישגה V - I׳? י ן 1* * TI * * T' \ ־■ :•VI <=יגןל) מאד באחריתו(=בס1פ1).!!רב בבי,קל־שי (??נזר בה׳ ן!שזץ חרל־־ה) ... אין משפחה פ1נשת לד, דרך בלי אדמה לשבת ••* ־v v t tt rrs י ן• TT tri«> עליה« אין עם בלי ארץ׳ כפרתי« בתנאי־הגלות זה ▼יז ♦• י - 1• יד י ff« •1-T•♦ ־־« v ד1ר־ד1ר ואמרתי לאחד את העם עם נוחו12 מקדם." מיי• ןרךי.ב׳בס.קי(ןץ?ר בי״ז ן!שןן זרס־נ) בשמירה* (?!ימי־1!ןזאךע1ת־ ןתךצ״ו) ותשע ןערב יעליבו לם?$ר להחליף8 את סקוןמים ^נו• ח3רי עש(=?א) לאטו4 לעריסת־תינוקו5 ו^חן6 עליוז? וכשסונ־ ר1??ם חיך נ=צסקז אלי 3מבו?הן: "מי יוד« אם אין זו הפעם האחרוןה?"•• ♦ יןאנו• םשל^ה צןדים $?ינו?צורים8?שקי־חול• .על האד?!ה ן!תה פזורה שכ3ת־.קש9־^,קל (=ל,עש1ת.קל יותר) זעלינו את סשכי^ה• סירס ספיץ10 אור נסיר• לא 3ךאה £ל?ני 0קז5ים• רום ^בה וסןזקה לחשל 0ךםיב״ את?גזדינו - 4 1) strömen. 2) T«U 3) Brot. 4) Getreide. 8) Schatten. 6) Wanderer. 7) erleichtere. 8) Joch.; Last. 9) Fremd• ling. 10) Erfolg haben. 11) leugnen; abstreiten. 12) Woh« nung; Wohnsitz. 1) Auf der Wacht. 2) Ereignisse. 3) hier: ״ablösen*1, 4) t leise. 5) S&uglingsbcttchen. 8) beugen. 7) verlegen. 8) befestigt. 9) Strohschicht; Unterlage. 10) ousbreiteö. Postschlüsse nach Uebersee (Ohne Gewähr) Die angegebenen Zeiten sind Abgangs!eiten der Züge bzw. Flugzeuge aus Berlin. Die Sendungen müssen in Berlin so rechtzeitig aufgegeben werden, daß sie diese Anschlüsse erreichen, d. h. sic müssen 1—1’> Stunden vor Abgang bei der zuständigen Bahnholspostanstalt (Flugpost beim Postamt SW 11) vorltegen oder unmittelbar zu den angegebenen Zügen oder Flugzeugen gebracht werden. Anschluß im Reich entweder bei Durchgang der Züge bzw. Flugzeuge oder durch Sendung an die angegebenen Zwischenstationen oder nach Berlin. Bei der Aufschrift empfiehlt sich die Anbringung von Leitvermerken. als 81 i ח a (Ankunft nach ca. 6 —10 Tagen): 12. Zu21.58 ״ u. 22.12, Anh. Bhf.; 13. Zug 21.58, Anh. Bhf.; 15. Zun 21.58. Anh. Bhf.; 16. Zug 21.58, Anh. Bhf.; 17 '• Zug 21.59, Anh. Bhf.; 19. Zug 21.58 u. 22.12, Anh. Bhf u f t post: 12. 8,30. 11.25 München; 13. 7.30 Neapel; 14. Lvdda (Linie Ams'cniam-Bandoen I über Neapel) 14. 8.30, 11,25 München; 15. 7.30 Neapel; 16. Lydda (Linie Anisten!am-Bandoen II üt'xjr Neapel) 16. 8.30. 11.25 München; 17. 7.30 Neapel; 18. Lydda (Linie Amstenl.'Hn-Banrloen III ü!>c r Neapel) 17. 8.30. 11.25 München; 18. 9.14 Brindisi; 19. Gara (Linie 1 S i n g n po r e T u ׳ den ח ס. ז 1er rs nndis 1) 19. 8:30, 11-25 München; 20. 7.30 Neapel; 21, Lydda (Linie Amsterdam-Bandocn I über Neapel) Vereinigte Staaten von Nordamerikas 12, Zug 11.20, Chbg.t 13. Cherbourg (״Queen Mary“) 14. Zug 11,20. Chbg.; 15. Cherbourg (״Deutschland“) 19. Zug 11.20, Chbg.; 20. Cherbourg (״Bremen“) Südamerika: 14. Zug 23.58, Chbg.; 18. Cherbourg (״Almanzora“); 1. 11. Rio; 5. 11. Buenos Aires Luftpost; 13. Fostschl. SW 11 21.00; 14. 5.00 Frankf./M.; 18. Rio; 17. Buenos Aires (Deutsche Luftpost) 18. Postschl. SW 11 9.30; 14.55 Köln; 19. Rio; 20. Buenos Aires (Franz. Luftpost) Südafrika (Ankunft nach 16—21 Tagen): 13. Zug 23.58, Charibg. nach Hannover 14. Zug 13.58, Friedrichstr. nach Hannover Luftpost: 12. 8.30, 11.25 München; 13. 9.40 Brindisi; 19. Kapstadt (Linie London-Kapstadt I über Brindisi) 16. 8.30, 11.25 München; 17. 9.40 Brindisi; 23. Kapstadt (Linie London-Kapstadt III über Brindisi) 19. 8.30, 11.25 München; 20. 9.40 Brindisi; 26. Kapstadt (Linie London-Kapstadt I über Brindisi) Abgekürzte» Postflugzeug. Das Postflugzeug der Linie Singapore- London, das am 1. Okt. Palästina verließ, ist bei Athen abgestürzt. Das Flugzeug hatte auch Post für Deutschland an Bord. Ein Teil dieser Post dürfte mit Verzögerung zugestcllt werden. Es besteht auch die .Möglichkeit, daß Post verlor*: gegangen ist. Mehrere Briefe aus Palästina wurden bereits zugestellt, mit dem postalischen V'erpterk: ״Aus verunglücktem Flugzeug, durchnäßt geborgen“. 18. N. Y. 22. N. Y. 25. N. Y. Briefe an die Redaktion Hebräisdier Humanismus Berlin, den 8. Oktober Sehr geehrte Redaktion! Ihr letzter Leitartikel tn Xr. 80 wird mir zur Veranlassung, an Sie zu schrei!>en. Ich glaube, darin das Wesentlichste und Tiefschürfendste, was in einem jüdischen Blatte über die Problematik unserer Tage bisher gesagt wurde, zu erkennen. — Ihre Ausführungen liegen auf dem gleichen Wege, den ich vor 4*2 Jahren zu beschreiten begann, und von dessen Richtigkeit ich von Stunde zu Stunde tiefer überzeugt bin. Wissen Sic, wohin alles Geschehen tendiert? Zurück, und hin zum biblischer, Judentum. Vorbild auf unserem Wege kann uns immer nur der große Mensch unserer eigenen Geschichte sein, dem nachzuleben, Haifa, den 3. Oktober Sehr geehrte Redaktion! In Nr. 67 brachten Sie eine aus dem ״Hnarcz“ übernommene Mitteilung über einen Kanal, die heutige Zeit die Gelegenheit gibt. In ihr sind die Kräfte für höchstes Wachstum beschlossen. Denn nur derjenige, der die Großen seiner Geschichte erreicht, kann es auf sich nehmen, die Geschichte seines Volkes fort zu f iihrcrt. — Und auf dieses Auinchmen unserer Geschichte wartet die Welt, ohne es noch zu wissen! — Das religiöse Eiement in ihr drängt danach, in die seelischen Bereiche zurückzukehren, von denen cs seinen Ausgang nahm, um unverfälscht — durch lebendiges Vorbild, wieder In die Welt zu wirken. Dies ist der •Sinn, der unserem Volkstum innewohnt, urtd für den es lohnt, da zu sein, und die Jugend zu begeistern. Hochachtungsvoll Rachel J a c 0 b y vom Jarden abzweigend, mit einem Hafen bei Afulc usw., wobei Sie am Schlüsse bemerklen, ein ähnliches Projekt stamme von mir. Ich komme erst heute dazu, mich mit aller Entschiedenheit gegen eine Xennung dieser beiden Dinge in einem Atem zu wenden. Die von Ihnen gebrachte Mitteilung iiher den Atule-Kanal ist ein« reichlich phantastische Angelegenheit; im Artikel des Autors war nur der Schlußsatz richtig, daß ein Jardcnprojckt ausgeführt werden müsse, in dieser oder anderer Form, X'un die andere Form. Mein Projekt Jarden—Kischoti wurde schon vor zwei Jahren ausgearbeitet, und zwar auf Grund Scheveningen, 8. Oktober Sehr geehrte Redaktion! In seinem Aufsätze: ״Ein Kongreß für Hebräisch in Berlin“, schreibt Dr. Hurwicz:״Zu diesem Kongreß ist es freilich nicht mehr gekommen.־‘ Nun ist es aber wohl dazu gekommen, und *war im Jahre 1913 in Wien während des XI. Ziotiistenkongresses. Dieser Kongreß, oder vielmehr diese Konferenz war keine bloß demonstrative. Die Referate Bialiks, Frischmanns, Jcllins, Jizchak Epsteins, eingehender Terminarbeiten, bei welchen sechs Ingenieure viele Monate lang beschäftigt waren, und zwar mit Unterstützung der Anglo-Palestinc Bank und der Palestinc Land Development Co. Dieser Kanal wird das Rückgrat des nördlichen Teiles des zukünf igen Jurlenstaatcs werden, und es wird in vielen Kreisen über seine Realisierung sehr ernst verhandelt. Hochachtungsvoll Dr.-Ing. Awraham Werber Jabotinskys (and ■wenn ich mich recht erinnere, auch Sokolows und Breinins) behandelten aktueile Fragen des Schulwesens, Verlagswesens und dergleichen mehr, Bialik setzte damals zum ersten Male in der ()öffentlichkeit — und wenn ich mich nicht irre, zum ersten Male überhaupt — seinen ,, Ki nnus“ - Gedanken auseinander. Der bald darauf ausgebrocherie Weltkrieg wischte beinahe alle Spuren dieser Konferenz weg. Sehalom! A. I s m a n Ein Kanal im Emek Jesreel Ein Kongreß für Hebräisch Juden und Jüdisches im Rundfunk Donnerstag. 14. Oktober: Warschau, 21: Sinfonickonzert in Paris; Dirigent; G. Fitelberg, — Brüssel, 22: Jüdischer Abend: Jüdische Musik und Vortrag über ״Das jüdische Problem־‘. — Sonntag, 17. Oktober: Wien, 19.35: Julius und Rita Isserüs; Spiel auf zwei Klavieren; Kompositionen von Bach und Schumann. Von der Handelsbank Iwria Leipzig. Die Ereignisse bei der Iwria-Bank in Berlin haben die Handelsbank lwria in Leipzig veranlaßt, einen Wirtschaftsprüfer mit der Prütung ihrer Bücher zu beauftragen und eine Zw i - schenbilanz vom 30. September aufzustellcn. Diese Bilanz zeigt, daß die Bank sehr flüssig ist. Es stehen ihr große Barbestände und Bankguthaben zur Verfügung, die jederzeit realisiert werden können. Das Wecliselportefeuille ist normal und zeigt gutes Material. Nach Rückstellungen und Abschreibungen verbleibt ein Rohgewinn für das Dreivierteljahr 1937 mit über 24 000 RM., was etwa der Höhe des vorjährigen Gewinnes entspricht. Die Bank hat Einlagen von über einer Million. Wie berichtet wird, sind die Kredite, die die Bank gewährt hat und die in der Bilanz mit rund 476 000 RM. eingesetzt sind, einwandfrei. Staatliche Abschlußprüfung an der Jüdischen Lehrerbildungsanstalt Berlin. Nachdem bereits itn September 1936 der erste zur Entlassung gekommene Jahrgang der Jüdischen Lehrerbildungsanstalt Berlin, die vom Preußischen Landesverband jüdischer Gemeinden unterhalten wird, die erste Leh* rerpriifung vor einer staatlichen Prüfungskommission abgelegt hat, ist durch Erlaß des Herrn Reichserz.iehungsministem vom 26. Februar 1937 auch für den nächsten Jahrgang die Abnahme der ersten Lehrerprüfung durch eine staatliche Prüfungskommission angeordnet worden. Diese Prüfung, der sich vierundzwanzig Studierende der obersten Klasse der Lehrerbildungsanstalt unterzogen haben, hat im Laufe des Monats September stattgefunden. Dreiundzwanzig Prüflinge haben die Prüfung, die sich aut alle Lehrgebiete erstreckte, bestanden. Das von der staatlichen Prüfungskommission ausgestellte Zeugnis beredttigt zur Anstellung an jüdischen Volksschulen. Berichtigung, Der Artikel ״Wie ich Zionist wurde״ in Nr. 79 hat Walter Goldschmidt, Frankfurt a. M., zum Verfasser,