Jüdische Rundschau · 1937-08-31 · Heft 69 (31.8.1937) · page 7

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Radaktion! Dr. S. Koläko qpua עבך׳ ניד *לול תרצ״ז׳ נליון י״ו/מנה ג 31. AUGUST 1937 / Nr. 69 נע ויפת ד״ר ש. קאלק1?זהחלטותיו' של הקומךס העיוני לפעלה' העברית בגולה 3ל;לה קולות ־־ "אונל $זלב — "אתת מוןן!" בית ורחיב׳?אל ר-״ןיל מויע ן«יאל * *״ «ךמי׳הליל’ * ־״ "!!תדע לצעוד - "אני מי?ן!' ךח1ק ןואד - ל׳שיב הקול ולא לךעודז" בךסי־הליל * ־־ "אדע ל?ע1ד ־־ ",!וחובל לעזוב ךחוק מאד׳ בית וךחוב׳ ןלא לךןוד . . .״ מ1ךעי,וגואלו" סול' ק;ךף את ןןא1ר tp» - - 4ןלף ללא־ןזז1ר ןאל 0ביט לאחור* •״ — ";קלחי?;!־י את ד4אור׳ אני הולך ללא־חזיר׳ א*«י הניט לאחור •״ (מתון ו!ס*ר •מאורעית יורו־ו) "'?לוס בח ־־ נוס-^אם!19 מחי״קת־סקזם היא ס^ה סי1וןו־נ1ךאה ל?$*8ל♦ הדהר 1״W90 (=עשנ)?רב?ןןת°י׳ יה!ד??א פ?!אים לחייל* קןהתחיל פו׳ 59י ק^נו •••*8מובאים אותו?ונ?לת השחרית הו״ל וה«ןךה מיחידה ו^פרת׳?י?*10־ מהים גןפר ןם אלקןן את מוןאו4* הןהד וי׳ ימי 3ח׳ןאי ל:חדות1׳ יהת *נור־ 5ןי.על קזיש־סשם גיהי &?הצי־מילב5י ■m •הלאשמים 1) N«oht*Ul]•; Nscbtrastt• J) Verw*ndt«r; Freund, t) »11»*■ 4) »twe: ״oho» Zurück" (rurücltkihren). ») rtekwürt». tiSrIlch. II) uübewutt. 18) Gott behüte. >0) ein wenig. It). FertMtaung. M) Ver». 18) (1ל8על ftWlir eben 1knelhnt, It) Herkunft. 15) Kreunttg». "אל חנן נחלת1י# .ee (*ןךח> נ?!5לת "שחרית" ליום שני של ראש־ ס^ה אנו מואאים פיוט* המבחיל נהלים ״אל א3ן נחלתו"׳ ו3ן?9רים ן1ליו $8ךה זו: 5ןןר 7ןךה ל?ניי»5?נה־ 3ן?י אלחןז׳ ¥*ו של הרב ש?ועון ה&*נ$ה8׳וןי{ה 5ן!לה זקקוה אשרזימות!ה• $0שךסת הנוארית׳ שאלךה??ית-הרב׳ 0?1לה4 פל הנער׳ פי לא יוכל אחד־מותו לה?3ס("לגיא) אל ןן־העדן׳ ולכן הז,רןה6 ,עליו מ?ם?ןדוקזים ולחשה בחשאי6 את 5?0יק׳ שהפסדי?־«יל לאסר 3שעת־ה?זבילה• לשי ח?ןי־ה?נ9זיה8 הקתולית נחשב מאז הנער לנוארי׳ו<םי5ר?שקם ממחלתו לקח בחזקה9 מבית-אביו ויחנך?מנך10?ארן רחוקה• הוער האליה מאד 3למוךו׳ וזעלה ממךרגה10 למדרגה׳ עד ש?ךבות־הזימים!31?סי לאשיקיור“• ולמקצה:שב לו גי;תים4’ לבי שמעון אכיו 1קוהך דמעות .על?נו־אהובו׳?י נלקח $9ני• ןםית6,־*נו א<?ז?ז ממה ן$בת<־עומךח> תמיד?מו סיזה ל3ןד עיניו׳ ןסשם "אלח?ף היזה *ולב',?לנו ללי- הלף17• סעם אחת׳ זיהים אחדים למגי ראש-לשנה׳;שב ב3י שמעון לסבר שיר לקבוד־היום הקדוש׳ ישתאם לאה׳?י שלא־מדעתו8' קפח את סרוזי׳שיוטו בשם?נו5ייז ח?ן- ה!?!סק את שם?נו אהו־ I)!,Gott •rbfcrmte »ich »eine» Erbgutes" (gemeint: «Ti»• r»el). 1) IHurgi^ch« Dichtung; Gebet. 3) Mainz. 4) Mit• laid babtn. צ) sprengen; »priti«n. 6) geheim; heimlich■ 7) Geistlicher. 8) Kirche. 9) gewaluaat, TO) Kloster. II) Stufe. 11) etwa; nach geraumer Zeit. IS) Papst. 14) fezwitehaa. 15) Gestalt lß) brennen. 17) unaul* למפלגות» ולמוסדות להתמסר8׳ לפעולה ז1 של * $ t T ׳ - ־ I ה?ןנית־ הלשון העברית לדור הצעיר ולהפצת» הספר העברי בתפוצות־הגולה׳ ולהעמיד לרשותה ~ . . « «f-• י! T של פעולה זו את האנשים והאמצעים«׳ הנדרשים• V T * T •I I ן r T הקונגרס מטיל6׳ על ההסתדרויות הציוניות במקו¬ מות ליסד מהלקות ארציות לתרבות׳ ״ 1! ־־ 1 * 1 ־ # שתהיינה מרננות יי מבאי־צח פל הזרמים י׳ הציו־ ‘ T * T T * * I ״ ן T * ניים והם הם יהיו גם האחראים8׳ לתקציב הנחוץ לפעולתן. הקונגרס דורש מאת ההנהלה הציונית ל ה?ן ס י ד" על הגשמת החלטתו של הקונגרס הי״ט 8ןבי חובת״־העולים לדעת את השפה• T t ׳ ־ T ־ י T לגרום®׳ לגטולה» ... ואם פן רנונו־של-עולס׳ איה שבועתן ז איה הבטחתך ז האם אתה עושה את תורתך׳ חס־ושלום׳ פלסתר«יו הנשמע פדבר הותז השופט נל הארץ לא יעשה משפט זז ז הצדק»׳ אתנו׳ רנונו־של־עולם׳ אתנו הצדק m הקהל נשאר עומד על מקומו כמאובף׳ ולא הגיג«׳ פלום על דברי־האיש׳ שצעק מעמקי-הלב8»... החזן התחיל בתפילת־המיסף מחדש׳ והקהל המשיך אחריו׳ ובמעט שנשכח פל הדבר• אולם איש אחד מנין המתפללים לא שב לתפילתו• הוא חזר במחשבתו על מה שאירע« פה׳ פנה אלי ואמר: - חבלי1׳ הבל! מי יודע׳ יכול להיות שהיתה השעח שעת־רצוף* לפני הקבה׳ו3-׳ ׳. פולנו היינו צריכים לצעוק עם היהודי הזה׳ ש,הצדק אתנו"׳ פולנו צריכים היינו להפנים לכל טענותיו..• מי יודע מה אבד לנו בשתיקתנו זאת ז - סיים*• האיש את דבריו ונאנח אנחה«« פבדה• עש-י חרג א• מאיי len. 12) Parteien, 13) •ich widmen. 14) Verbreitung. 15) Mittel (Geld). 16) auferlegen. 17) zusammengesetzt. 18) Richtung; Strömung.!9) verantwortlich« SO) genau nehmen. 21) Pllicht. Ftlschung (״Du konnat doch nicht deine Lehr* Löge •trafen!16 .(״) Reeht; Wahrheit. 17) versteinert. 18) re»־ gieren; Stellung nehmen. IS) •ua der Tiefe de» Hör* •cn». SO) geschehen; tutragen. 11) schade. 22) etwa: günstiger Augenblick; geeigחקד1ש ניייך ח*א(23 **®׳2 ***״• 24) beenden; schließen. 25) Seufzer. ווק1נגךס דורש לקים* את החלטת הקונגרסים הק1ןמים 3ךבר הקמת מחלקה מיוחדת לחנוך ותר¬ נות ע״י ההנהלה הציונית׳ אשר תעודד*׳ תאחד - t -'! V ♦« ותארגן את החווך העברי בתפוצות«. הקונגרס ספיר* במיסדות-חתויך העבריים חלאמיים ניסי־זי לחנוך ציוני׳ חלוצי ודורש מאת ההנ¬ הלה לסיע* למרפזי־החגוך מולה על־ידי תמיכה ממשיח במוסדותיהם השונים ... ־* ז ״ - V נחרדה•.רנה רואה הקונגרס חציוני את התאבקות- הגבירה“ שהתנועה העברית בגולה נאבקת" על קיומם של מוסדותיה הוונוכיים והספרותיים. הקוג* גרס קורא להנהלה הציונית׳ להסתדרויות הארציות־ הדבר קרה׳ בשבת חודש אלול שנת תרצ״ו בבית* הננסת של החסידים "יבנה• נתל-אביב. אחדי שהכניסו את ספר-התורה לארון*הקודש׳ והחזן התחיל לאסר את המלים הראשונות מתפילת ,מוסף״׳ נשמעה פתאום נקישה* על השולחן - רמז• לחזן שיפסיק ולקהל שישתוק• על הבימה* עמד יהודי בעל־זקן׳ עטוף« פטלית וצעק מתוך התלהבות* עצומה: - רביתי׳ חדשים של כאב וצער עברו עלינו נקיץ זח• הערבים׳ בני־ ישמעאל׳ שמו מצור י עלינו רציחות, הצתותי וחורבן רוצים הם לגזול מאתנו את ארצנו׳ הארץ הקדושה׳ שהובטחה לאבותינו הקדושים בשבועה" ע״י הקדוש־ברוך־ הוא בכנודו־ונעצמו0׳ .• . אין שום פח בעולם ואין שום זכות" למי־שהוא לקחת מאתנו את ארצנו׳ פי השבועה שנשבע ד׳ לאברהם היא עומדת לעד*'׳ בלי שום תנאי׳ ושום חטא שבעולם יכול 1) Resolution. 2) Arbeit; Tätigkeit. 3) realisieren; verwirklichen. 4) ermuntern; fördern, ft) Zeratnetiutig. 6) anerkennen. 7) Fundament: Grundeteia. 8) balUn. 9) Sorge. 10) heldenhafte» Ringen. 11) ringen; kimp* 1) geschehen. 2) Schlag. 8) Zeichen; Wink. 4) Alme■ mor; Kanzel. 6) gehüllt. 6) Begeisterung, Enthuiiaat&ue. 7) Bedrängnis; Btla!«rung. 8) Brandstiftung. 0) Cid. 10) etwa: ״Er, In eigener Person" 11) Recht; Befugai» 12) für die Ewigkeit; ewiglich. 19) verureachea; veranlassen. 14) ihrar Aufhebung; Annullierung. 15) Lüge; הש1פט כל הארץ א* י$2וז משפט? (מ^השל׳לה) Wie gestalte ieli den Scliabbat? Für Schahbai, 4. September Wochsnabschnitt: ״Nlzawlm“ (V. B. M. Kap. 29,9 - 30,20) Ausgehend von den Versen 1—4 des 30. Kapitels aus unlerem Wochenabschnitt, der am Schabbat vor Rosch Haschanah eUsen wird, unterhalten wir uns über Wesen und Bedeutung er Teschuwa. Wir werden die ״Vorschriften über die Te- •chuwa" aus des Maimonides ,,Mischne Tora“ gemeinsam lernen, die den wesentlichsten Beitrag zu dieser Frage liefern. Besonders eindrucksvoll und in einem schönen und leichten Hebräisch geschrieben ist die Darstellung über die Zeit der Teschuwa im ״Chaje Adam", Paragraph 138, die auch die Vorschriften der Selichot-Tage una insbesondere die über den Rüsttag au Rosch Haschanah enthält. Als wichtiges Hilfsmittel zur Vorbereitung dieses Oneg Sehibbat empfehlen wir das von B. S. Jacobson verfaßte und von der Tenuat Thora wa Awoda herausgegebene Arbeitsbuch ״Jamim Noraim“, das Auszüge aus den Quellen in deutscher Sprache enthält. Zum Vorlesen empfehlen wir die Uebersetzung der für rew Rosch Haschanah charakteristischen Selicha: ״Secor erlth“ von Rabbcnu Oerschon. Sie ist abgedruckt in ״Israel, Volk und Land“ und gibt ein gutes Bild von der Art der Selichs. I. E. Dl• Literatur der Haskala (V) Faraz Smelanskln (1848-1889) Einen Fanatiker der Aufklärungsideale und unermüdlichen Kämpfer gegen die Rückständigkeit im jüdischen Leben sehen wir in Perez Smolensk in. Ein langer, schwerer Leidens• weg, der für die meisten Schriftsteller der Haskala charakteriitisch war, zeichnete auch das Leben des jungen Smo- Itnikin aus. Er kam von der Jesehiwa, machte früh die Bekanntschaft der europäischen Literatur, kam in Berührung mit dem chaasidischen Haupt des berühmten Liubawitscher Hofes, wanderte durch zahlreiche Hauptstädte Westeuropas und ließ sich dann in Wien nieder. Die ״Nützlichkeitstheorie“ der Aufklärung fand besonders starken Ausdruck in seinem ersten, noch wenig reifen Werke ״Ssimchat Chonef“. In keinem der Haskala-Schriftsteller tut sich so offenaichtlich der Mahner, Prediger und Moralisator kund wie in diesem Realisten und späteren unermüdlichen Vorkämpf er der hebräischen Renaissance und dqs nationalen Qedankens. Sein Kampf galt der ״Kutturlosigkeit“ der jüdiachen Massen Rußlands, dem ״verderblichen“ Einfluß des Rafcbinismus sowie des Chassidismus, dessen Verfall gerade um die Mitte des Jahrhunderts begonnen hatte. Sein Talent schulte SmolenskTn an den russischen und westeuropäischen Meistern, in einem seiner bekannten Romane ״Hatoe b’Darke ha-Chaiim" (Der irrende auf den Pfader! des Lebensl ist der Einfluß Dickens* besonders deutlich. Hier erzählt uns der Dichter von seinem Leidensweg und Wanderungen, von den Fehlern und Enttäuschungen, die ihm das leben bereitet hat, E* zieht an uns vorbei die alte Jesehiwa, Typen der Chassidini, eine bunte Welt im jüdisehen Kulturbezirk Osteuropas und zum Schluß das Judentum im westlichen Europa. Er ist hier, wenigstens in den etaten drei Teilen des Werkes, voller Unversöhnlichkeit gegen die Hasser und Verfolger der Kulturträger. Er war sich zu sehr der positiven Werte des Volkes bewußt, um seine Mängel und Schwächen zu verbergen und nicht zu strafen. Allein Smolenskin ließ sich nicht restlos von der europäischen Kultur berauschen. Schon im letzten Teile dieses Romans schildert er das wahre Antlitz Europas, ihren Oeist und die Aeußerlichkeit der Kulturfassade. Er spart nicht an Kritik an den Aufklärern, die durch eine vorbehaltlose Bejahung Europas viel Unheil im jüdischen Leben angerichtet haben. Charakteristisch für die Aufklärungsliteratur ist das Motiv, daß am Ende das Oute den Sieg über das Böse davonträgt. Die Bedeutung Smolenskins liegt aber nicht allein in aeinen Romanen, von denen wir nur zwei erwähnen wollen, nämlich ״Kewurat Chamor“ und ״Gaon wa-Schewer“. Mit seiner in Wien gegründeten hebräischen Zeitschrift Nächsten Freitag:: Kinder-flUmdschan ״Haschachar“ (Die Morgenröte) leitete er eine neue Periode der national-jüdischen Renaissance ein. Er war einer der ersten, wenn nicht der erste, der praktischen Zionismus propagiert hat, ein Vorkämpfer des nationalen Bewußtseins, noch bevor Pinsker und Herzl Eingang in der jüdischen Welt fanden. Gerade in Wien sah er, wie das westeuropäische Judentum sich seines Inhaltes entleert hat. Er sieht bereits, wie die Aufklärung bankrott gemacht hat, und daher verlangt er statt nur allgemeine Bildung, auch die Pflege jüdischer Kultur, den Unterricht der hebräischen Sprache und anderer jüdischer Lehrfächer. Es wäre zu empfehlen, in diesem Zusammenhänge seine Schrift ״Am Olam“ (Ewiges Volk) zu besprechen und den Einfluß Smolenskins aut aie Gestaltung des jüdisch-nationalen Bewußtseins herauszuarbeiten. _ J. M. Offene Ausiandistelle. (Genehmigt durch das Landesarbeitsamt Brandenburg.) Der Direktor eines Wissenschaftliehen (zahnärztlichen) Instituts in Istanbul sucht für die Dauer von drei Monaten einen Zeichner, der mit zahnärztlichen Dingen vertraut sein muß, sich auf Ton- und Strichzeichnungen verstehen sol! und auch Photographien durch Bemalung klarmachen konnte. Ausführliche Bewerbungen nur auf Luftpostdünnpapier, Zeugnisabschriften, Lebenslauf, sowie Paßphoto werden weitergeleitct durch die Füdische Oemeinde, Berlin SW 19, Lindenstr. 48/50. Bewerbungen aut gewöhnlichem Postpapier werden nicht mit Luftpost befördert. Die Jüdische Jugendhilf( hat ein Heft herausgegeben, das sich mit den Fragen der Jugend-Alijah beschäftigt und insbesondere den Jugendlichen in den Jugendbünden Anblick in die Fragen der Jugend-Alijah geben soll. Wir finden hier einen Bericht aus Giwath Brenner über die dortige Jugend-Alijah-Gruppe, ferner einen Bericht der Oruppe aus Sarid, sowie Beitrage von Chawerim aus den Siedlungen, die über die verschiedenen Zweige ihrer Arbeit berichten. Ueber ״Innere Fragen der Jugend-Alijah“ schreibt E. Rosenbiüth, über ״Wege der Vorbereitung“ Eick Stern und über ״die Bedeutung des Madrich“, des Leiters und Erzieher* der Jugendgruppe, Edgar Freund. Das Heft, das mit einigen Zeichnungen eines Mitgliedes der Jugend-Alijah- Gruppe in Misra geschmückt ist, dürfte seinen Zweck der Information über Fragen der Jugend-Alijah gut erfüllen, Postschlüsse nach Uebersee Berlin: PatUmt C 2; Frankfurt am Miln: Bahnpostamt 19 oder Flughafen; München: Bahnpostamt 1 oder 2 (Flughafen); Hamburg: Postamt 1; KBIn: Bahnpostami 10 und Flughafen, Die Sendungen müs-en >n eingeworten werden, daß sie zu den angegebenen Zeiten beim Postsrhlußam: vorliegen oder das Schilt mitvaestt-ns im letzten europäischen Hafen erreichen können. P a 11 > 11 n a 31■ Berlin 19.30 (1. Munihen 9.30) 2. 9. Brindisi 1• Berlin 19.30 (2. Mumhen 9.00) Bahn 3■ Berlin 19.30 (4. München 9.00! Bahn 4. Berlin 17.30 (5. München 0.00) 7.9. Piräus 5■ Berlin 18.00 (0. München 9.00) Bahn 7. Berlin 19.30 (8. München 9.30) 9.9. Brindisi 6. 9. Haifa 7. 9. Haifa 8. 9. Haifa 10. 9. Haifa 10. 9. Haifa 13. 9. Haifa Luftpost 1■ Berlin 3.00 v;a Athen 1. Berlin 9.30 (München 18.00) via Bnndi.-i 3■ Berlin 6.00 via Athen 4. Berlin 3,00 via Athen 4. Berlin 9.30 (München 18.00) via Brindisi 0. Berlin 6.00 via Athen ca. 2! o Tage ca. 3 Tage ca. 2! 2 Tage ca. 2' 2 Tage ca- 3 Tage ca. 21/j 1 4ge Vereinigte Staaten von Nordamerika 3. Hamburg 19.00 4. Bremen (״Furnpa'•) 10. 9. New York 4. Berlin 8.00 5. Cherbourg (.,Europa") 10. 9. New York 7. Berlin 8.00 8. Le Havre (,,Normandie“) 13. 9. New Yesrk Luftpost 4. Berlin 18.00 5. Köln 9.30 Flag sur ״Europa“ 10. 9. X Y. Südamerika 31• Berlin 19.00 1. Hamburg 6.00 (,,C. Arcona“) 14. Rio; 17. B. A. 2. Berlin 17.00 3• München 9.30 4. Genua 16. Rio; 20. B. A. 2. Berlin 18.00 3. Frankfurt 8.00 4. Cherbourg 17. Rio; 21. B. A, Luftpost. 1. Berlin 21.00 (Frankfurt 24.00) 4. Rio; 5. B. A. 4. Berlin 13.30 (Frankfurt 15.00) via Paris 7. Rio; S. B. A, Südafrika 1. Köln 21.00 Luftpoat 3. Berlin 9.30 4■ Berlin 6.00 6. Berlin 9.30 7. Berlin 6.00 3. Southampton (München 18.00) (München 18.00) (,,Dvnvegan C.“) via Brindisi via Athen via Brindisi via Athen 20. 9. Kapstadt ca. 8 Tage 03. 8 T ag« ca. 8 F age ca, 8 T age Der Reich!verband der Jüdischen Kulturbünde In Deutschland teilt mit: Durch Erlaß des Herrn Ministers für Volksaufklärung und Propaganda (Sonderreferat Reichskulturwalter Hinkel) ist mit sofortiger Wirkung für alle dem Reichsverband der Jüdischen Kulturbünde in Deutschland angeschlossenen Kulturbünde, Organisationen und aktiven Mitglieder aller Sparten folgende Anordnung getroffen worden; ״Mit sofortiger Wirkung haben alle Mitglieder des Reichsverbandes der Jüdischen Kulturbünde, die in Drucksachen, Inseraten, Ankündigungen, auf Hansschildtm, Visitenkarten usw. durch eine Berufsbezeichnung auf ihre künstlerische Tätigkeit hinweisen, neben diese Berufsbezeichnung die Worte ,Mitglied des Reichsverbandes der Jüdischen Kulturbünde in Deutschland‘ in Klammern zu setzen. Dieser Zusatz muß in gleicher Größe und in gleicher Weise sichtbar wie die betreffende Berufsbezeichnung angebracht sein. Verstoße gegen diese Anordnung werden senärfstens verfolgt.“