Jüdische Rundschau · 1937-08-17 · Heft 65 (17.8.1937) · page 9

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Rtdaktlom Dr. $. Kaliko - אוי להם לקרמים" «לו׳ ש«י$ם יוךדם לקה קם הדמוי•« וקשורר הןהיר׳ קשוק ויקננא׳ «1 שדןנבונו8‘ הקהיל?!«יק” לו* יומ הוא להי־^ה׳ולגקט הןמ11ע״שזל סקרי^היי ןע1לה י?»ו •«• * קשיח8* לו לשור גל מהיר, ןיה1א שואלן - ן*יר m *I עולם־סןא הוא׳ אץ ןה אינו קם3' ןאו5ל וךגין‘8 «קד קה\ח# ש$מיד לקח *שדם?עולם־הןאו פוו" מוי־סו״סוזז עולם־־הןא!? וק!הידמ ך*ים ולוקמיס׳עולים יקירים. יורדים ךלריק?זים׳ עולים ו?ונ!ןאים * .. ןרואה קשור את ק$$ה5* לגירישה׳ שלא לשאר ןה?לום והוא מוקה26 5לשונו.י - מו-מו-מו-מחו 3ש?יל וחדן אקד?חוה?!••• -- *ן״י יחיןי! זןי״ןןמ•??ריס קו־שים ל|ים “ לקיפי־חוסר ללמיי ולקריא*נהונ' ה8&רד למיס» דאין nun) וסניה» rmvxn ,בריח ««•י חהפאורזוו קאלקו) חוב׳ אי(»1 «') »•לין חרנ׳ץ• r ד*ר בגי יווולע חאקביאלי מנילח חחיגיח בדוי בבריחי (ספיריב׳ מיבוח׳ באסייב יכו׳)* חחובר (נווביו מי?י)> יפוו לאדני לביו■ וקיי*ן «*ניל לובויי ittiitmn חלאון׳ לאחר ארמי לי» אח תיויאוח נשסוז מחיר חחוברח 25 פניג מלנר דבי־חמשלוח• בנקוד בלא)) rma קךעל — ווובוח-קריאח נשביל חלפידי 8 עמיד' נפורמב גדול׳ חפחיר 10 «יני .E1« 1 .יטיקזתיהפןזב •י־ לבי «חז־אזילאי! «חיים ליחוח ח״אלף־גיח• חאלח ואיפ למלא מחסור גדול בחיראח חבתב האביי• הפטה שנ<ןט בה המחבר נוחח למאוי וט1ב יעשי הפורים אב ישחפשו בח *לבודיהפ. 10 פניו■ dsmo) ליח-קיר!80*0») 50׳1 מרק׳ ליח-אים •dhBpf». 18) Hunger. 18) bedangen) qultlun.!0) Seal. 11) Acker! geprägte» Feld. 11) achwcta Frage. 18) 1cho> MS. 14) Kern. 18) Gefahr. 18) piotc.tlcron. עבדי _7 1 "t <bn) 1njtpW עוהק לו קשור בהד עו<ם־הןה; חורש את השדה׳ מאריך2 ק^ים׳ מושך נזקר1ן (=* »לה) ומו?יל זבל3 ל!3ל שדות ןעוד ועוד׳ ומ?סיק הוא את,עבוךתו נאהי^ה ישה^ה ו3שנת־?הךום•4 3שעת־שןה הוא מתהלל• 5ך ו־ך?ם של קש\רים: מק5ללים קם?!תוך שןה• ן*ם 3תהלתו הוא ״אווי״5 - מקולל הוא לבשמים בעתם,8 לעור זקשה שלא!ךןיש ושוט7• ןקעזקר ־ ש!ה!ה עשב 3ש.וה וקבואה וויר8 ואמור: עומק הוא קשור?גשמיות•" ♦ ושדה עומד עץ• 3יו ה^פים?קונן0‘ לו זמיר• עומק ןמיר ןה ושירות יהש?חות". שןקים הוא מסמר לבאי-עולמי‘ על קבאבים׳ על השמש׳ על וידמשמשות8‘ ועל הלקר• ולמפלתו הוא מתמלל על קך מיר: מקנה הוא לימים׳ של«!קיו מקריות <=־ ^קיס) זקוקות לאלילם••« לדור קל רוחניות4‘ הוא מנלאי?ל אעולם?היה מזרח׳ כל השמים־שמש אאד?ן עולם-קןא׳ בן העתיד הוא ןמיר [הוי• ולשמליט הן»יר לארץ ולדרים15 }גלית׳ ךרואה את קשור אעוגד ןאולל ןשוקה ןישן-מיד זולות9*.עינו דךאה: 1) Protest. 2) etwst ttahen (Beete). 8) Düngt Mist. 4) MtttegsscMaf. 5) irdiieh. 8) rwhttcitlg; zur mellten Zeit, t) Peitsche; Rute. 8) Acker. 8) Körperlichkeit; MeUrieUstnuBa 10) nisten; Nest bauen. 11) Lobpreisen, 18) •twit Wellbewohner. 13) Dämmerung. 14) Geistig» kalt. 18) Einwohner. 16) fließen; tropfen. 1?) Ge» מוסף "ארגוו־אפרים" על אימת בית־שעוים נקיבת נהלל• הארגון ם1נה כששים משפחה. ד,ישובים נהלל וכפר־ יהושוע יעמידו לרשותו« שטחי־ אדמה נוספים.12 "תר/עמל" נעמק בית־שאן מזדהה לביח־אלפא. הפלוגתי" מ1נת 40 הברים מיוצא,־« השומר הצעיר" בא״י׳ רובם ילידי־הארץ. תל־עמל הנהו הישוב הראשון שהוקם אחרי ד,מא1רעיות. ,"עין קקוךא׳י בעבר־הירדן מזרחה. קבוץ מיוצאי "השומר הצעיר" בסלובקיה• בשנת תרצ״ג נתאחד עם קנוץ .השומר הצעיר" מעולי פולסיד,14• "מסדה" נעמק־הירדן. קבוצה מיוצאי־הסתדרות "גוריוניה" ברומניה. לקבוצה מחנה־עבודה׳ משק־עזריי ובויוי־מלאכה בחדרה• 95 חברים. »אךגוני האפון" בקרבת» בית־שאן. השם הומני 'של המושב הוא - "בית־יוסף". שגי הארגונים מונים 200 חברים ברובם מפועלי־המיושבות׳ מקצתם פועלים בערים. עד בגינה של הנקודה מתנחלים חעניגים בשתוף«. "צואתו8," הילד מעין־חרוד מודה בבית־הספר בעין־דורוד מספרת: יי - * 1 ־ ־ « באחד הימים חלה ילד מילדי בית־הספר׳ והעבי־ -״ T י י־ •י־ י* ־•• :V,,.. רוחי»1 לבית־החולים לשם נתיח". חדשים אחדים .... tri ןt לפני־־כן מת אחד מחבריו בבית־הולים זה• לפגי . V י ״!־ ־* X ־־ * * הנתוח קרא הילד לאביו ושאל: * * ש' “r ■ T 1 h - אבא׳ האם באן מת שמעון(שם החבר ד,«ת)י... האג יענח בחיוב». דדלד שקע בהרהורים»1 ואחר רגע אמר: v י ־־ נקשה לי אלין;׳ אבא. אם אמות גם אני אחרי־ הנתוח׳ תחן את החליל," שלי לגדעון ואת ה״גולים״4» — _ל?ןרן הקימת ל;שראל ... venten. 11) «uf Vcrlilgung atellon. 11) luMUlicH. 13) Gruppe. 14) Polessira (Weißrußland). 18) UUl.wirt« H'liuft. 10) uahe, ln der Nahe. 17) gcnicinMra, kolUktlv, WUaen.ohafien. 8) Inati tut. 8) Mr.opotnmian. 10) Syrien. 11) uralt. 11) Ober; mehr al». 13) Gelahrte. 14) aa< wesend; fugegen •ein. 15) Teatamcnt, 10) ObcrfOhren. 17) Operation. 18) be* Jahcnd. 19) Gedanken. 20) Flute. 21) Murmeln* י׳ אלול תרצ״ז׳ גליון ט״ז / שנה ג 17. AUGUST 1937 / Nr. 65 בעריכת ד״ר ש. קאלקו הישנבים החדשים מה הם ז אנו ניתנים בזה יויעות־שחן, על עיסרח חימיביס החושים׳ שניסוי גשנח שעברה. *:ת חסיענת' על אדפת־הקרן־הקימת נאיץ־יליאל. «׳הזורע" נעמק־יזרעאל» הדרומי. קבוץ מיוצאי* הסתדרות .ווערקלויטע" מגרמניה. תכנית* ההתישבות מכוונת• ל70 משפחות• "?פר־סכיי" בעמיךזבולון המזרחי. קפוץ ה״מנבי י הצעיר" מרעננה. במקום קיימים6 נבר שני בתים׳ רפת׳ חדר־אוכל ומטבח. מספר החברים 45. •"הקוצר" בכפר־חיטיב. הארגון נ1סדבשנת תרצ״ו ע״י 40 משפחות מעולי־ בולגריה לשם־יסוד» מושב־עובדים קואופרטיבי. "נפר־אלרואי" בעמק־זבולון המזרחי. ארגון של י יהודים כורדים׳ שנמצאו בו..שי בארץ ע1ד מלפני מלחמת־העולם■ עלו 44 משפתה. "“־גידר" בעמק בית־שאף. קבוץ מיוצאי גליציה ויצ׳כוסלובקיה עם קבוצת עולים חדשים מגר* מניד, וגרעיף של בוגרי«׳ ביד,"ם "מקוה־ישראל". ״משה אמת iniim אמוד! הרגליות ראדכאולוגיות׳ ו״בקקת־המקקא«". "התגליות הארכאולוגיות האחרונות נתנו מבת־מות8 ־* ־ “1* 1 ־*־•vt להשערתו• של ו ל ה ו י ז ן׳ המשילח־ספק6 באמתותם *:ז זו! ן׳ י ־• 1 ' * * *- ך של סשורי התנ״ך״ -!11־,י המסקנה* שהגיע אליך, הפרום• למדעים־שמייםי באוניברסיטה של דון חופי¬ ״ r ־• ־ ע• י קינם (אמריקה)׳ ד״ר וו• אולברייט׳ נישיבת־הפתיחה *' 1• - י זי , ־! ין של המכוף לספרות תנכי" ת בסמינר היהודי לרבנים. פרום• אולברייט אמר׳ שתגליות כגון ן-?מ1) אלד, שנעשו בצפון ארם־נהרים" וסוריה0‘ הוכיחו שפפורי" התורה הם עתיקים■ 1 מאד... ז - . 1 .למעלה» ממאה מלומדים"1 מבתי־ספר גביר,ים מן תיאולוגים נוצרים ויהודים נוכחו» בשעת־וזחרצאה• 1) otwa! einige Informationen 2) Unruhen. 3) Jesrecl• Ebene. 4) berechnet; vorgesehen, f») bestehen. 6) rum Zvvacke der Gründung, 7) meist (in ihrer Mehrzahl), 8) Betl»־Sehaan. 9) Gruppe, Auslese (Kern). 10) Abaol״ 1) *rohlologieche Aufcgrubungen. 2) Üibolkritik. 3) Tot* ic klag. 4) Annahme; Hypothese. &) Zweifel hegen; miifeU» 6) Schlußfolgerung. 7) Semithwjhe (Sprach־) .... Der neue Palästina-Kalender Palaitlna-Kaltndcf 5698. Photos von Kluger, Lerski, CliJal, Bernhcim ti. a. Vorwort von Joachim Prinz. Hrsg, von der Zionistischen Vereinigung fiir Deutschland. — Verlag ״Jtldische Rundschau“ U. m. b. H., Berlin. Zum dritten Male kehrt der Palästina-Kalender in diesem Jahre bei uns ein. Als vor einigen Jahren der erste erschien, da hatten die Juden in Deutschland soeben die Bedeutung Erez Israels fiir ihr Schicksal und das Schicksal des ganzen Jüdischen Volkes erfaßt. Seitdem sind eine ganze Reihe von Palästina-Bilder-Btlehcrn erschienen und eine ganze Reihe von Palästina-Filmen gingen über die Leinwand; wird der neue Kalender uns noch Neues zu sagen haben? — Dazu kommt, daß die Palästina-Stimmung, in der wir In diesem Jahre den Kalender begrüßen, sich merklich unterscheidet von jener Hoffnungsfreude, die damals den ersten Palästina-Kalender durchwehte, wer heute an Prez Israel denkt, der sicht nicht mehr die ״prosperity“, die eine kurze Zeit lang auch Menschen, die dem Zions-Gedanken bisher fern standen, dorthin trieb; der sicht das alte Land vor sich, dessen junge Siedlungen Blut mul Kämpfe gekostet haben — und dessen ruhige Entwicklung von (lefalirctt umdroht ist, zu deren Beschwörung jeder einzelne aufgerufen ist. Wer heute an Erez Israel denkt, der sieht das Land vor sich, in dem einst die Kämpfer des Gideon wuchsen, denen Gott der Herr gesagt hatte; wer verzagt ist und furchtsam, der kehre um und ziehe nicht mit herauf gegen Midjan ... Das ist das Land der Aiijah in diesem Jahre; und das ist das Land, das uns dieser neue Kalender zu zeigen unternimmt. Schon die erstaunliche biidreichc Mappe, in der er uns entgegentritt (Heinz Gon de II entwarf die Photomontage), zeigt all die verschiedenen Elemente unseres jüdischen Daseins, die in jenem einzigen Lande endlich wieder zur Einheit gelangen werden: Da ist der weißbärtige Propheten köpf mit seinen Gefährten an der Klagemauer, den tausendjährigen Schmerz des Judenvolkes verkörpernd — aber auch der junge Schüler, der in den alten Büchern forscht und dem uralten Schatze des jtidi- E;!1e!1 Schrifttums ein treuer Hüter zu werden sieh anschickt; und daneben, stolz und streng, der bewaffnete Schotner, den wir alle im letzten Jahre so oft als den Wächter unserer Bäume und Felder gesehen haben. Da ist die lachende Jugend der Ernte,irlK'iterimien — und die strahlende Mutter mit ihrem Kinde —, der schönsten Frucht von Erez Israel ... In seinem knappen Vorwort weist Joachim Prinz, in klugen, schlichten Worten auf das verschiedene Antlitz, hin, das die drei Palästina-Kalender tragen. Und sogleich zeigt es sich, daß selbst nach allen Palästina-Kalendern der letzten Jahre hier noch neue und wahrhaft neue Dinge dargeboten werden. Einiges von den neuen Schöpfungen, die mitten in der Not und Gefahr des letzten Jahres entstanden: da sind die Vorarbeiten für den Hafen von Tel Aviv, der sich unterdessen schon täglich einen wichtigeren Platz erobert; da sind die neuen Siedlungen, die in fliegender Eile und doch zugleich geschützt vor feindliehen Angriffen erbaut werden mußten. Und auf der anderen Seite wieder die Bilder, die inan oft sah und die matt nie einig sehen kann — Werke des Friedens, den wir unserem ande wünschen: die Landschaft von Rosch Pinah, die in ihrer Lieblichkeit fast an oberitalicnischc Gegenden erinnert; und die Dorfstralic der nördlichen Siedlung Metullah, mit den von der Weide heimkebrenden Herden, in das ״Doppel“- Leben der Chaluzim und Chaluzoth führt höchst lebendig das Bild der jungen Bildhauer in aus Kfar Maabaroth: tags ist sie bciuihmacncrm in der Kwuzali, abends kehrt sie zur Kunst zurück. Achnliches Doppclwerk nahm sich der prächtige alte Talmudist auf den starken Rücken, der in Ein Charod als Schuster arbeitet — daß er am Schabbat seine Folianten nicht vernachlässigt, sieht man ihm an. Auch das Erlebnis der Musik in diesem Lande hat man niemals so würdigen können wie in diesem Jahre: kaum schwieg die Sorge und die Gefahr — da wandte sich ein tanzes Land in jugendfroher Begeisterung dem großen ünstler Toscanini und seinem getreuen Helfer Huberman zu, deren Bilder uns hier mit Recht entgegentreten. Und mit gleichem Recht sind die Kinder Palästinas an fast allen dieser Bilder beteiligt: hier steht die Schulklasse au« Jerusalem in staunender Bewunderung vor den Ausgrabungen des Archäologen in der Gegend von Hebron; dort stehen die Kinder der Kwuzali mit noch viel wärmerem Staunen vor dem jungen... Kälbchen, das in der Nacht geboren worden ist; oder schmicgen sich an den schlanken Hals des Füllens, das ihr liebster Spielgenosse ist. Und schon die ganz Kleinen singen Im Uan Biaiiks reizendes Lied von dem Böckchen, dem ״I reimd“, das ihnen der Vater vom Markt mitgebracht hat. Viele kunstgeschicktc Hände waren am Wer!;, um dies iiihaltrviel 1c kleine Bilderbuch her/usteiien. Fiir die künstlerische Gestaltung sorgten Dr. Ruth Rosenberg 11ml Manfred Epstein. Joachim Prinz sein ich, wie schon erwähnt, das Vorwort; Heinz C 0 n d eil schuf die Photomontage auf dem Umschlag, der eine besonders schöne und praktische buchförmige Sammelmappe darstellt. Dr. Walter Groß schrieb die Anmerkungen, die die Bilder begleiten. Eine grolle Reihe unserer besten Photographen lieferte die Bilder, die ja alle die unendlich schwere Aufgabe vor sich sahen, palfisfinensische Ausschnitte zu gehen, ohne das eine Element, das eben Palästinas Landschaft von jeder anderen unterscheidet: ohne die Farbe. Trotz diesem Verzicht kam viel Eindrucksvolles zustande; etwa gleich auf der Titelseite der stolze Turm in Jerusalem, der manchem Geschlecht schon als ein Wahr- Zeichen erschienen ist (das Bild stammt von Bern heim, Jerusalem). Der Davidsturm beginnt und das Bild der Alt- Stadt in Jerusalem schließt den Zug der Bilder. Bertha Badt-Strauß Eine neue Zangwill - Ausgabe Sp««ch«g, Artlcles and Letter« of Israel Zangwill. Selected and Editcd by Maurice Simon. With a Foreword by Edith Ayrton Zangwill. — The Soncino Press. London 1037. XII, 357 Seiten. Es ist zu begrüßen, daß die Soncino-Press es übernommen hat, die wichtigsten Reden, Briefe und Artikel Zanpwills In einer Sammlung nerauszugeben and damit einem breiteren Publikum die Möglichkeit zu geben, die Gedanken Zangwills kcnnenztilernen. Wir finden in diesem Bande eine Reihe von allgemein-jüdischen Themen; Das Ghetto, der neue Jude, die Makkabäer, die Zukunft des jüdischen Volkes. In einem besonderen Abschnitt sind Zangwills Acußcrungcn aus seiner ersten zionistischen Periode vereinigt; seine Rede über Zio* nisnms und Wohltätigkcitsinstihitionen, die er auf dem VI, Basler Kongreß gehalten hat, eine große Rede über diesen Kongreß und ein umfangreiches Referat über das Uganda- Projekt. Ein anderer Abschnitt enthält Artikel und Reden aus seiner territorialistischcn Zeit: über die JTO, über Cyrenaica, über den Territorialismus als praktische Politik. Und Schließlich seine zweite zionistische Phase, in der die Fragen der Balfour-Deklaration und der Friedenskonferenz im Vordergründe standen. R. L. Elicser Sch erm an hat seine Erinnerungen und Eindrücke von Bialik zu einem Buch ״Der Mensch Biaiik“ gesammelt, das in New ■York erschienen ist. Jüdische Philosophie Simon Rawldowlczi Moses Mendelssohn. — Sonderdruck aus der Gaster-Festschrift, London 1937. Derselbe: Knosviedge of Öod. A Study in Maimonides’ Philosophy of Religion. — Sonderdruck aus der FcSt- Schrift für J. L. Landau, Tel Aviv 1936. Der Beitrag, den der Londoner Gelehrte Dr. Ra w'1« dow’icz zur Gaster-Festschrift beigesteuert hat, heschiiftigt sich mit der Stellung Mendelssohns innerhalb der Philosophie, Der Verfasser legt dar, welches Gewicht man in der \\Vt des 18 Jahrhunderts allem beilegte, was Mendelssohn sagte, Der ״Juif ä Berlin“ hatte wirklich das Ohr der Welt. Rawidowicz warnt davor, kritiklos Mendelssohn für das Scheitern der Emanzipation verantwortlich machen zu wollen. Er führt aus, daß Memleksolm ein orthodoxer Jude war, der schuldlos ist an der Tautbcv cgung des 19. Jahrhunderts. Vielmehr habe die wahre kulturelle und geistige Krise des Judentums in Deutschland bereits um die Mitte des 18. Jahrhunderts begonnen, also vor Mendelssohns einflußreichen Werken. Seine jüdische Philo>ophic hatte im Gegenteil den Sinn, das Judentum wieder zu beleben und mit der Umwelt zu versöhnen, ohne von den Fuiidamenten des Judentums abzugehen. Die Arbeit über Maimonides, die in der 1 esfschrift zum 70. Geburtstag des Johannesburger Chief Rabbi J. L, Landau erschienen ist, ist mehr von fachphilosophisehem Interesse. Ihr wesentliches Ziel ist zu zeigen, daß die Gottes- Vorstellung des Maimonides keineswegs eine rem rationalistische sei, sondern sehr starke mystische Unterströmungen auf weise, wie überhaupt Maimonides bisher viel zu sehr als Rationalist abgetan wurde, während in Wirklichkeit von ihm ein großer Einfluß auf die jüdische Mystik ausgcgangen ist. N, Rudolf Brasch: Der Midrasch Schlr Ha-Schlrim Suta. Dissertation. Druck von Albert Teicher, Leipzig. Diese Würzburger Dissertation aus dem Jahre 1936 vergleicht den sogenannten Midrasch Schir Ha-Schirim Suta mit dem Midrasch Rabba. Dazu war eine Uebersetzung erforderlich, an die sich notwendigerweise eine Kommentierung anschloß. Dieser Text war bisher noch nicht ins, Deutsche übertragen worden; den hebräischen Wortlaut] hatten Salomon Buber und S. Sch echter auf Grund der einzigen Handschrift, die existiert, festgestcllt, aber doch noch nicht so korrekt, daß die Uebersetzung gleich hätte einsetzen können. Brasch ist seiner Aufgabe in ganz hervorragender Weise nachgekommen. Mit großem Genuß lesen wir die philologisch ausgezeichnete Uebersetzung und Kom- ’ mcnticrung und freuen uns über die Vielseitigkeit der Quellen und Vergleiche, die Brasch zur Unterstützung der Ucber- Setzung anführt. Interessant ist auch der einleitende Vcrgleich zwischen Midrasch Rabba und Suta, der uns den neuedierten Midrasch als homiletischen Kommentar zu Gauticum vorstellt. Die eigentliche Untersuchung und Erklärung,; die viele schöne Stellen wie die 70 Namen usw, enthält,; bedürfte einer eingehenden Würdigung. Hier sei mir fest-. gehalten, daß die verdienstvolle Edition dieses Midrasch in wissenschaftlicher Hinsicht als Leistung zu begrüßen und.‘ zu werten ist. rd