Jüdische Rundschau · 1937-06-22 · Heft 49 (22.6.1937) · page 7

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JODISCHEN RUNDSCHAU Redaktion: Dr, S, Kolflk© י״גתמוז תרצ״ז׳ בליון י״ב/שנה ג 22. JUNI 1937 / Nr. 49 **ריבת ד״ר ש ק א ל ק 1 מוקף 13JY■ לחבר ד״ר ח. ב1רוד_ינםקי! מערכת ה״מוסף העברי" מצטרפת לברכה לבביח לך ולבל אשר לן לעליתך ארצוז. ויהי רצ1ן׳ ותוגה להמשיך את פעולתך הפוריר. והנאמגה על שדודהלשון העברית ותרבותה׳ שפה רבתה ידך בה בגילה׳ גם בארצנו. צאתך ובואך לשל1ם! •"vrvj יוהף שום ע5?י עוד להיות לי מ1ךה ומנהיג• עלעד ממת־מותו• m •*•1־ך5ןה עומזת ד^חן" מו?» ^ים של?ךמים• »ף $גי 50א5וי שושנים,אןמות• כפעם ^גזרוןה Pty לאיתי $ת?גי־3ו?שר59׳ ו$ןר ת^י* ־־ אלו יגלתי ל<ןח1ת ללנותייי ל5ותי לס?ןריב" השהו למען?איש ללזקף מה י ♦ וכוואם גצגץ128עיון סמי ־ זכותי את 0ש5לים אשר אתי? 833?יוז־?*מותי• ואתרי?ז?ה ק!לה »שתי?לב רועד אל לארון ומסמי שמי שולים ־דלות׳ שתי מש?ליס לא,דורונות שושקורו ש?עת84־ס?ךחים שעל־י.ד n עוד אמי׳ עפ׳־י מית י^לם-ח»ייו ■ תמלח־מוב <«9?לי יהויח קשיינס׳ג) *ןך3י,י®• 0(י*ים' לוב ר)מו׳ ו«י<9י -ל*׳יי" 99?» (יול <?ל ר?יי׳ ן* 3י8מ; •Wn1jr««9 1 ומרי ילמייאו־ח $ומp נ^יו W מפיר9׳ יי ןס*י קיי־ןגוי למ׳יגי׳ דהוי ןל וגיי״י י?ח<חי 1«1ך?יו קי*י8•;?ב ס??ליר?בזעה ,ימים ןקן?ןח לי.'יח• נ•?» ל קיוי וווו . , 9!״ {גי קירי לו?ןשן»,׳ ןן0 פס ולו• 3ן° ויג *9יו ןוני ןב1י ללב• יזןרי לו גןן5ין!ה1י 1 - זק5* סוג ו1»ס* ־ לגוז־ י$ו<»* $י)9יוPH «9 ׳י־ <י*ן!יןףהי«?4׳ ן«* וזר9ןנ 9יןי׳נ** יןניןחז - ,קה מ5יי ייזהי9יח״־»ז 9ן njg - סלךך?חי, לן 1»*ן ן!ו $ןןר ךוי דןגיד» 1ו{ור׳י'.?אל(*?» «י{» *0 לא י*9יו <(ן! "ו^אי" ן;ד$ ןל מיהיסו,* "Sarg• 1*9j Verschiedene; Tote. י®) ergriff mich. 1י) darbringen! opfern. **) aufblit?cn. *s) herantreten; sich nähern. s4) Menge! Fülle, י) Geburtstag. י) Maß seiner Freude, י) Nacht!, gall. *) Körper. “) lieblich! freundlich• •) dem», י) Schlaf! Schlummer, t!) grimtneiKl. p) lobpreisen, *°) Khmähen; schimpfen, 1י) Schmähung. יי) naiv, 13) Bienenstock. u) gebe GotU שתי״שבלימי Tt ** ג על קברי של ייסף אןןר1נ1גיץ ו״ל*??יומי גת « התסלתי ללמוד ע?רית׳ ויוסף א]5רוגו?יץ ד,יה מורי ןזךאשון• 3ו קגלתי את מושגים3 אואשונים?? 4על מלשון?ע?רית׳ והוא היא שע1ךר 1?« בי את מהתלהבות8 לא״ו♦?שנת הרומי6 עם אבי את תאיץ• תותח אז עוןח־ה&ציר7׳ ובכנות ואיתי בהעם לראשונה אלמ1ת8־שןלימ יחידיות• ל׳דהי?אה9 והאשדת׳ ולההמי עתי הלא־הכף שבלים• את קאו?י האז נשאתי עתי על??י־אךצות רבות׳ ו?של.ייחי שבועות אודים אנור־כך בוינה׳ ל:לה ולכי לראשונה אל ק?רו של לך*ל• הוהמי שם שבלים אסדות ־־?בוגת־שלום” מארצנו• 3י3!י מלחהת־לעולם היינו נאלצים" לעיןר־את־דירתנו" האקום להקום??הים רבות׳ אולם ב?ל נזיד13 שמומי על שולי?על תהןה ןננוןה"• ו?ם?שעליתי שנים אחיה על-מנת5’ להשתיןע ,in» שם׳ ל.קחתי אתי,את ה״?ןםע״6י קי?ןד מה• וכך נדדו השבלים בעולם?השר 25 שנה עד שמרו לארץ * וכאן התראיתי שוב עם מורי העברי ווראשוז" /i"'"Aehre!' זנד1נ1 לגיכח *SS *el. Andenken*. י) Begriff. ׳) wecken; warhrufen. s) Dageiste• jung. *) besuchen! heaichtigen. י) Erntezeit. 8) Garbe. ®) stol». *יי) Gruß, 1*) gezwungen sein. >-) etwa: umzieheni Wolirniu wediaeln. 8׳) Wan. Derungen. 1J) etwa! seltenes, kostbare» Kleinod, um zu. ls) Amulett. 1י) fort»etzen. 1#) hier; על הלשון והתרבות העברית *;^»t י:״ - נ t •׳ (מאסרי־תיו 1 של ח• נ. ניאליק) א1תד היז־ם שנ^קר 5ח־הןצירה העברית מבית־ ... 3בלשונות נכריות זיירת־קןבע N!=)חייו יבא לדיר - אוחו היום?ןשה בעיני משני החורבנות יחד. עם שהפר8 בריתיהלשון - תמהני׳ אם יש לו תקןנו!6 שוד. את ח?ןדושה נבךיתוחיו הפרו פל קבוץ ישראלי׳ שאתה מוצא נו _עקירת־לשון - סופו כליה®. 1 ד ▼ ... אחר• שלושה יובלות של חיי*שלוח ומתחי ־׳ו* « י" " ז ווו ושל השפלה ויחבר. ושל וכויות ושל.חכמת־ישראל" T ־ ש « זי־ « ז!• י ושל »תיגלוח״י ושל ריפורסות ושל ריפורמות ז - •ז לריפ1רמ1וו ושל מטיפים« ושל מחברי סויורי״תפלה ״ י * י י I "חדשים ושל א1רת1ד1פסיה מתחסדת10 ושל בתי " T T ־ * T T '* חרשת לרבנים . - אחרי בל שפעתיי העושר והגדולה הזאת׳ היהדות המערבית מוטלת לפנינו כמתה• נקרש2■ ןמה וגתאבן בשרה. מחו־ החת« בסכין חדה של תרבות זרח ולשון נכריה «:r* * יי ש t י י - I ¥ מן הגוף הלאומי החי׳ לא מצאת שוב את הדרך למקור־יניקתד.4« הנאמן׳ ולחד■ נם6׳. t י י 1' זזז /■.־•־ 1 ־׳ י בית־ביאליק• בחברים ותומכים ילעזור לו בהגשמת׳* תכניתה הרחבה לבבוד-הנית לכל יפבר,** האור׳ אשר הדליק בו המשורר׳ לעולם. 1J Ausspruch, י) ständiger Wohnsitz. 8) nuflüscn (Vertrag) brechen. ׳) etwa: ich muß sweiieln. Hilfe; Kettung. fl) Vernichtung; Untergang. 5) Ucbeiachttß; Fülle. 8) Tempel. 9) frorligar. 10) die sich fromm ansteUt, “) Fülle; Menge. **) fest, hart werden.!s) geschnitten. יי) etwa; UrsprungsqueJk}• w) ״und ihr Saft ist geschwunden". *3) verlascht werden. לפתיחת "בית־בנאליק" בת״א *קשר עם יסודו! של "בית־ביאליק* העומד לד,פתח* *ב״א תמוז (יום* פטירתו של המשורר) בת״א׳ פרסם ועד אגודת "בית־ביאליק" כרוז» אל תושני* העיר ת״א ואל מוקירי* שם־ביאליק בארץ ובכל העולם• בו נאמר: .• "עוד בהיות המשורר חי אתנו לא היה בית «ה רשות־היחיד* בלבד• בית זד, סמל» לא רק חן יהודי׳ מדת הכנסת־אורחיםי כי־אם גם מרכז לתרבות העברית׳ נקודת׳ישרפח" של רצון ליצירה העברית׳ לבגינה יחזיקה• הפל נמשכו אל הבית הזה׳ אל האור שהיה יוצא ממנו לקרוב ולרחוק• וגם עכשו׳ כשהבית גתיתם9׳ עוד גשמת־בעליו שוכנת"! גץ כתליו׳ ועלינו לדאוג׳ שטכינת־הבית לא תסתלק״ מתוכו הבית הזח׳ אין כמוהו עלול*, להעשות בית־ועד לתורה ולחכמה׳ סמל למסירות־נסש על היצירה העברית והכשרת הבית לתכלית וו היא חובתנו למשורר׳ ועוד יותר חובתנו לעצמנו... "בית־כיאליק" ישמש בראש־ וראשונה« מכון לחקר4׳ יצירת־ביאליק בהאצרי" "5בו למשמרת כל פרי״רוהיו׳ מה שיש ביי כדי להאיר ולהשלים את יצירתו... לבית זר, יאה י׳ שיהיה מכון לתרבות העברית׳ משען»׳ לספרות העברית ולמדע העברי •״ ועד אגודת־״ביתיגיאליק" (נוסדה ע״י עירית ת״א ואגודת״חסופרים העברים בא״ין פונה לבסוף בקריאה לכל המוסדות הלאומיים׳ לכל דורשי־ר,ספרית והתר¬ בות העברית בארץ ובתפוצות«1׳ שיצטרפו20 ל״אגודת י) Gründung, *) eröffnet werden. 3) Aufruf, ׳) Verehrer. 4I Privat hesitz. () symbolisieren, י) Gastfreundschaft. aj lirunnjrunkt, ») verwaist werden. 0ג) wohnen; ruhen. ״) ahwenden; auf* huren.!־’) geeignet; dazu angetan• '3) vor allein.!*) Forst hung, 14) gcsanunelt; angehäult werden. **) beleuchten.!י) sich ziemen. >8) Stütze, *י) Zer. *treuung. 20) sich anschließen. *') Verwirklichung, Postschlüsse nach Ueborsee Berlin: Postamt C 2; Frankfurt »nr Main« Bahnpostamt 19 oder Flughafen; München t Bahupostamt 1 oder 2 (Flughafen); Hamburg: Postamt 1; Köln: Bahnpostamt 10. Die Sendungen müssen so eingeworfen werden, daß sie zu den angegebenen Zeiten beim Postschlußamt vorliegen oder das Schiff mindesten» im letzten europäischen Hafen erreichen können. Palästina 22. Berlin 19.30 (23. München 9.30) 24. 6. Brindisi 23. Berlin 19.30 (24. München 0.00) Bulin 25. Berlin 19.30 (26. München 9.00) Ihihll 26. Berlin J8.00 (27, München 9.Q0) 29. 6. Piräus 87. Berlin 18.00 (28. München 0.00) H»lm 29. Berlin 19.30 (30. München 9.30) l.T BrindUi Luftpost 83. Berlin 3.00 via Athen 83. Berlin 9.00 (München 18.00) via Brindisi 85, Berlin 6.00 via Athen 28. Berlin 3.00 via Athen 26. Berlin 9.30 (München 18.00) via Brindisi 28, Berlin 6,00 via Athen Vereinigte Staaten von Amerika 24. Berlin 8.00 25. Cherbourg (״Hansa“) Z■ 7. New York 25. Berlin 8,00 26. Cherbourg (״Berqngum“) 2.7. New York 88. Hamburg 19,00 29. Bremen (״Europa“) 5, 7. New York 89. Berlin 8,00 30. Cherbourg (״Europa“) 8. 7. New York L u f t p o s t. 22. Berlin 19.30 (23• Köln 9.30) Flug t. ״Bremen" 88. fl. N. Y, 29. Berlin 18.00 (30. Köhl 9,30) Flug 1. ״Europa“ 5, 7. N. Y, Südamerika 80. Berlin 20,00 1, Hamburg 6,00 (״Cap Arcona“) 14. Rio; 17. B. A. Luftpost 83. Berlin 21.00 (Frankfurt 24,00) 88. Rio; 27. B. A. 26. Berlin 13.30 (Frankfurt 15.00) via Pari* 29. Rio; 30. U■ A. Südafrika 23. Köln 21.00 25. Southampton (״Camavon G.“) 18■ 7. Kapstadt Luftpost 83. Berlin 6,00 via Athen ca• 8 Tage 85. Berlin 9.30 (München 18.00) via Brindisi ca, 8 Tags 26. Berlin 6,00 via Athen ca. 8 Tage 20, Berlin 9.30 (München 18.00) via Brindisi ca. 8 Tage 28. 6. Haifa 29. 6. Haifa 30. 6• Haifa 2. 7. Haha 3■ 7. Haha 8, 7. Ilrtfui ca. 8’A Tage ca. 3 Tage ca. 2'h Tage ca. 2</a Tage ca. 3 Tage ca. 21,ü Tage ״Pioniere und Helfer.“ Die Wi/o gibt etwa alle vier bis acht Wochen eine Zeitschrift ״Pioniere und Helfer“ heraus, und zwar in hcbrlfisclier, englischer und deutscher Sprache. Ihr Inhalt set<!t sich hn allgemeinen zusammen aus Artikeln über 1. aktuelle politische und wirtschaftliche Fragen, 2. Wissenswertes aus dem Leben der Kwuzoth und land* wirtschaftlichen Siedlungen, Neues aus der Wizo-Arbeit, der sozialen Fürsorge, dem großen Gebiet der Frauenarbeit in Palästina, und 3. speziellen Fragen des Alltags und des jüdisch-kulturellen Lebens, Das letzte Heft (Nr, 2, März. 1037) enthält neben einer Reihe sehr interessanter aktueller Be* richte — ״Zur Lage in Palästina“, ״Zur politischen Lage“, ״Die Bodenfrage vor der Königlichen Kommission“ — einen aufschlußreichen Artikel über ״Die öffentlichen Stehen und die Wizo“. Aus der Fülle der dort aufgezählten Organisationen und Stellen, mit denen die Wizo in enger Berührung arbeitet — wir nennen hier nur die Jewish Agency, den Waad Lcumi (insbesondere dessen Sozialabteilung), die Stadt- Verwaltung von Tel Aviv, das Kolonisations-Department, die Deutsche Abteilung der Jewish Agency, die nationalen Fonds, die Palästina-Regierung (Zertifikatszuteüung an Wizo-Schülerinnen) usw. — erkennen wir, daß es wohl kaum ein Gebiet des öffentlichen Lebens im Lande gibt, an dem die Wizo nicht beteiligt ist und das seinerseits nicht mit den Leistungen und Bestrebungen der Wizo aktiv oder passiv verknüpft ist. In einem anderen Artikel von einem weit über das Gebiet der Frauenarbeit hinausgehenden Interesse behandelt Siddy Wronsky ״Die Wohlfahrtspflege in Erez Urael“. Sie zeigt uns die Fülle der Schwierigkeiten, die gerade einer sozialen Arbeit in Palästina — mit seiner mannigfaltigen Vielheit von ihrem Herkunftsland, Milieu, Kultur• kreis und Sprache nach außerordentlich verschiedenartigen Volksschichten — entgegenstehen, ln einem Land, das im Aufbau befindlich, noch nicht die genügenden Mittel für eine umfangreiche soziale Arbeit aufbringen kann, Und sie weist mit Recht darauf hin, daß eine planvoll gestaltete Fürsorge notwendig ist, um wirksame Arbeit zu leisten, sowohl für den Aufbau eines gesunden Volkes wie in bezug auf die Verwirklichung der zionistischen Idee. Von den Berichten über aktuelle Ereignisse ist noch zu erwähnen die Tagung der Jung-Wizo in Palästina, deren Abschluß die Grundsteinlegung des Beth-Mirjam Poüak (so benannt nach der Begründerin der Jung-Wizo-Bewegung) in Kirjath Rialfk bildete. Das Haus Ist bestimmt für die landwlrtschaftliehe Ausbildung von Jtmg-Wizo-Mädchen, und als Heim für neueingewanderte Jimg.Wizo-Mitgiieder. Wera Mahler-Franck «luden und «Jüdisches im Rundfunk Dienstag, 22. Juni: Budapest (550), 22.40: U. a. Weinborger. Mittwoch, 23. Juni: Mähr.-Ostrau (270); Hebräische Lieder. Donnerstag, 24. Juni: I'roÜburg (299), 19.50: U. a. Ottenbach. ■**♦ Hilversum, 8Q; Ossy Rcnardy (Violine). Der Zionismus ln Frankreich vor den Kongreßwahleft« Unser Pariser K.-Beriehterstatter schreibt: Die diesjähriga Sc!1 e k e 1 a k t i o n Ist jetzt in Frankreich abgeschlossen worden■ Es wurden diesmal 5700 Scheknlim gegen 2200 im vorigen Jahr und 4800 im Kotigreßjahr 1035 verkauft. Wenn diese Zahlen ttir ein Land, in dem mehr als 230000 Juden wohnen, auch noch bescheiden sind, so spiegeln sie doch einen Fortschritt der zionistischen Bewegung in Frankreich in den letzten Jahren wieder. Der Zionismus in Frankreich hat Sich nicht nur quantitativ stärker ausgebreitet, sondern er hat sielt auch stabilisiert. Infolge der gestiegenen Schekel« Ziffern werden Frankreich in diesem Jahre 3 Delegierte zu« fallen gegen 2 Delegierte auf dem Kongreß in Luzern. Der Wahlkommission sind 4 Listen eingerticht worden. Auf Grund der Mitgliederzahien der verschiedenen Zionistischen Organi« Rationen in Frankreich ist a״ztmehmen, daß Frankreich aut dem Kongreß durch einen Delegierten der Allgemeinen Zio* nisten und 2 Delegierte der Arbeiterschaft vertreten sein wird. Jüdische Volkskunde. In der K a m i n k a ■ F e s t s c 11 r i t f (Wien 1037) findet sich ein Beilrag von Dr. Samuel Kappa« nort zu dem volkskundlichen Thema ״Schlüssel und Schloß“t In dem sehr reiches Material zusammengetragen wird, ANTWORTEN DER REDAKTION B. Symches, Berlin. Wir stimmen ihnen darin zu, daß bei Differenzen eines Oemcindemitgliodes mit dem Gemeinde« Vorstand über eine Angelegenheit, die für das betreffende Qemeindemltglkd aus materiellen wie moralischen Gründen lebenswichtig ist, die Möglichkeit eines Schieds« verfahren» gegeben sein muß. Dies gilt besonders dann, wenn das Oemeirtdemlfgdied es ablehnt, den Weg der ordent« lieben Gerichte gegen eine jüdische Institution zu beschreiten. Die Verweigerung eines Schiedsgerichts durch die betreffende jüdische Institution kann daher nicht gebilligt werden, da «ie einen Zustand der Rechtlosigkeit schafft. HANDBALLMEISTER VON EREZ «!ISRAEL (Makkabl Petach Tikwah) IN DEUTSCHLAND Rnrlln Donnaratag, 84. Juni, 17 Uhr (Hauptaplal 10 Uhr) n«sr11n gagen Makkabl«AuswahlmannieiiaN dar Barllnartfaralna Abend-Sportfest <׳ JugandfußbaH / Leichtathletik Herzl-God&chtnlsfeier Ansprachen: Dr. Rabau, Dr. Swaraanakl / Fehnaneulmaraeh Eintritt; SiUpiatz RM 1,— ׳׳ Stahplatz HM 0,50 / Jugandliehe RM 0,85 Vorvarkauf I Brr Ks«hba-H*l<Mh, S,kr»t«ri«t, 10; JUditctt• Rundtehau, U*dfn, MtintHstra»• IQ; PalMtin« 8 Oritnt U«r<l, MalntkMtreB« 2; twrla-Bank, PsMntnMraB• 1B; Man9«lb>um, Jao«rMr»9• 17; Mw Srtbnlk. K*iMr• Wllhtlm• StniM 84; atcHh•»* Emtlnütr, Alt• SsMtahauMr Slrafl* 2; Iwrlt-Banli, DlrskacmtriB« IT| Zlgarran-Epttain, Jeruialamar StraBa 9! surta, BshBnhautar All•• 27. Leipzig Sonntag. 37. Juni, 14 Uhr, Bar Kochba-Sportglatz, Eutritzsch: Dilbener Landstrafle gagen Bar Koohba Leipzig Frankfurt a.M. Dienstag, 3». Juni, 19.18 Uhr, Bar Kochba«Sportplatz. Bondara- - hausanar StraBa gagen Bar Koohba Frankfurt a. M.