Jüdische Rundschau · 1937-06-08 · Heft 45 (8.6.1937) · page 7

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion: Dr. S. Kaleko מוקף H3JJ ןנוץ0ים6,כי י " וז!ה א?ל1י נ?ן0ת לסנית ןק!ןה??רץזזיר-הו<כות {?ים צנוע!תזי י^ללית א!$ה??וי?טגיקלב׳ מ״ה&ם אד?וקכל ם?$ב?;לא סרופים8’ האיז1 $ןה.על?8י5י קו?ןה את??וי•••?ודכר אד?נם אגרי פולנית?אוטו׳ מניאים *עלי ן5?נס * זו היא אוץ־־י.?ךאל קןל?םוו ןן?בתי׳?רק ג^לות גוץלים את קהקש גן היהודי׳!ארי לכם $ל19 הה?ש גם נאךץ־ישךאלח... כאן לא?כלתי להתאגק^׳ואמךתי לאיש־•?יה,"?זו סלשון: — גם אני!אברי אז?נו את הגולה ב?ל הה9ש••• אלא ההבדל2 שבינינו וביני?ם הוא!ה: אנו ב?ןשגו23 את הה?ש, ש?זלו גאהנו כגלות להיות?הודים/ לאותם מבקשים תפש להיות גויים-«■*י»^*• Vokabularium מהד׳ Aktie ח;$ «ufstofien; rülpsen ntj Auskunftsbüro לץניי־מוויןים Belor ■^!}P Bratsche 8(ךת drahtlos 8ל־מן1י Feuerzeug 5ךלק Forelle ׳|)JJ> GEnseklsin 5ת9יו|י־!!1יי Lupe גיגד^ת מנהי״לשוז “ T ר ש י frta׳ ל;ש *ן" Masseur Matrize Mode Monogramm njjjlj Muschel (Telefon) Papierkorb Patent Pfadfinder Podium my;ד־יןף Regulator לןןן Masche Managt ימן" ןפיי< ליזש Unterfutter Waffel »w 18) Schmähung, 19) Raub. 20) »Ich beherrschen. 21) Ce- *prächspartner. 22) Unterschied. 23) suchen; verlangen. ויהי העם כמרוא1בגיםי...(גז?י,יהודי m) כןדוע׳ הךכה הן העולים הן!ן?ים אי?ם?בעיסךצון הש3וי־הן!קום2?ל!זם• נזאנזד: "?ןןה* 1?שו?גרות אךץ־?שךאל"׳ השני: "נל$ןה4 קי?תו לב?ר-אוז?אינו"׳ השלישי: אץ ה?רת״הס?מל תקגיעהו רצוף ובו׳ לכו׳*!אלו?אתי לסגר לבם את |ל התכיעות6 והתלונות"׳?אני שומע הפי־ זקנים ו?עירים׳ א??ים ן??ים׳ תלמיד־ח?הים ועהי־קארץ ־ אין אני מספיק7• כזמן לראשון הייתי התרגז והתקצף8??העי את?ל!ה׳ א?ל?מ?ך הזמן התרגלתי ואיני קוצף־ והי אפ?י לתת!כ90 עם תעור.על הצ?עים או עם הקרש.על נעימות־ה3גי?ה?? אולם?אחד הזהים תאדןרונים י?אהי הגךר־ה?היזקה והחיוןל)1«*ומע?ה?תיזה גך קץז:;?ב ל?ני עולה?עיד בעל־ ה?כלה׳!התאונן על הס?ים?ארץ• ןלא סם!?לום"?אין לו פר?קה׳ אךר?ה"׳ הי?הן ונזנה אני לא^וה לפר!קה??בוד ו?ך!ח3<?זו׳ אלא הה הוא תםר?<־קו3ל14 הוא על התפש?גוזלים ממנו 3אן?אךץ- "הנה׳ הוא אומר׳ עוכר אני ב??ת?לחוב ומעשן15 9ץךה׳?אים לקראתי!הודים 1) sich beklagen. 2) Ortswechsel. 3) QbcrdrDsslg; sich ekeln. 4) begehren; sich sehnen. 5) Forderung. 6) Klage. 7) Ausreichen. 8) zQracn; sich aufregen. 9) diskutieren. 10) Lächeln; Schmunzeln. 11) etwa: Gott behüte! 12) im Gegenteil. 13) etwa: reichlich.!4) »ich beklagen; anklagen. 15) rauchen. 16) schimpfen. 1?) fromm. $יו קסומים משמר׳ ו!זד־־ן!5$ךד\דב••.;דעתי ךרור6 אז׳ האחים ןדוןה לי העדה ־ ל2יןה תיקונו כל^ם 3ק3י תהת גב"• n *רלודריב (לי01־מ1ת1 נג״ג 0ץן) מספרים וז5בד1ו1’(לת1לד1ת?סל־פ׳א) 3 15 במאי גמלאה שגה ראשונה לקיום הצעיר בנמלי־העולם - נמל תל־אביב. במקום גשר־העץ הקטן שהוקם* נמשך 24 שע1ת לפריקת8 הספינה הראשונה׳ שעגנה 193 במאי 1936׳ קיים פי1םמזח>־ ברזל: בנגד הסירה האחת שלפני שנה נמצאות היום 35 סירות׳ בנות־קבול1 של למעלה מ700 טון׳ במקום 20 הטון שפורקו ביום הראשון׳ הגיעה כמות° הסחורה שפורקה והוטענה7 13 בטרם 1937 ל1239 טון. במשך השנה הראשונה לקיומו של הנמל׳ עגנו 249 אניות (המהלכות תחת דגלי 20 מדינות) בעלות טונג׳138לל של 246216 ט1ן׳ ופרקו והטעינו 68197 טון נמשך 208 ימי״עבודה• שפח- הנמל משתרע» על 30000 םם*ר״<׳ מהם 8000 מגדר מרוצפים׳, כביש־ביסון׳ 18000 ממיר תפוסים*« ע״י הברכה בנמל־הסיר׳ות׳ והיתר8« - שטח מחסנים. 35 מכוניות־ משא עסקו בהובלת הסחורות מהנמל העירה ולהפך. הערך הכו־לל" של הסחורות שהוכנסו דרך נמל ת״א במשך השנה עולה לסך 650000 לא״י. בתקופות־הבנין השונות עבדו באופן־ממוצע8« 400 פועלים ביום׳ ומספר ימי״העבודה מגיע ל 000 30. בעביודת־הספנות»1׳ סבלוח וכד עובדים כיום בערך 350 איש׳ ושכר־ו־,עבודה ששולם במשך השנה בכל ענפי־העבודה 17 מגיע לסן 40000 לא״י. קרוב ל 300000 איש בקרו בנמל במשך השנה׳ מחוץ לצבור הסוהרים׳ המבקרים בנמל בכל יום לרגלי8« עסקיהם. סן העיסנית 4) schreiten; Aufmarsch. 5} Freiheit. 6) Höge!; Anhöhe. 1) Tatsache. 2) errichtet worden. 8) Ausladen; Löschen. 4) Steg. 5) etwa: Fasaungsraum. 6) Quantität. 7) ver* laden werden. 8) Tonnage, 9) sich erstrecken. 10)?מפד מרוב Quadratmeter. 11) gepflastert. 12) um» faßt. 13) Rest. 14) Gesamtwert. 15) durchschnittlich. 16) Schiffsarbeit. 17) Arbeitszweige. 18) wegen; *um Zwecke.??נת־אפל" אןוד ן$ה ץגעגועים 1 — יזכר 3ית־מ1לךת בלב־כלנו קם• אז פצחו* כלם שיר׳ ובשירם תו?ה* הבךהי ידיע1ת קצר1ת: « ־ -T I — ממשלת ־ איי נתנה את הסכמתה לבנין תחנת־ הרכבתי החדשה בתל־אביב במקום שהעיריה בהרה׳ והיינו: באחת הנקודות לאורך רחוב יהודה הלוי׳ ע!מאלה־ מאלנבי. — אחרי הפסקה של כמה חדשים׳ התחילו מחדש בעבודת־הבנין של "כית־ הבימה" לפי התכנית המצומצמת8׳ המאפשרת את גמר־הבנין 63 חדשים. — לרגלי מלאית שנתים למותו של שמריהו לוין נערכה על קברו אזכרה» וגלוי־המצבר, בנוכחותם6 של מנהיגים ציונים ידועים׳ סופרים ועתונאים. — נשיא אסתוניה פאאטם קבל לשיחה ממושכת» בעגיני אוץ־ישראל את מר ליב יפה מנהל קרן־ היסוד׳ השי־ההי כעת לרגלי המגבית* של קה״י (= קרן היסוד) באסתוניה. — יעקב ריחנהיים׳ נשיא "אגודת־ישראל* הודיע׳ שהקונגרס העולמי של האגודה יתכנס* באלול הבא בפראג׳ וימשך ששה ימים. — במסיבת"׳־ עסקנים מהוגים שונים של היהדות הפולנית הוחלט לגשת תיכף בפולין לפעולה מקיפה" לקראת מגבית מיוחדת למען »גאולת הגליל* באיי. — ביום מלאו ח שנה לפטירתו של נחום סוקולוב׳ החליטה הנהלת ה״גימנסיה לבנות* בירושלים לקרוא את המ1םד הזה בשם "גימנסיה סוקולוב*. — יהודי־דיסלדורף הכריזו-׳ על נטיעת גן־זפריון בא׳ י על שמ1 של החלוץ ד,יעץ ברוק׳ שנהרג 1ה מקרובי״ בסביבת בית־שאן• __ 1) sehnsüchtig. 2) anstinuuen (Lied). 3) Wehmut; Trauer, 1) Liscnbahnstation. 2) links. 3) beschränkt; minimal« 4) Traucr/oier. 5) Anwesenheit, ü) etw*; lüuyere. 7) wer« len; sich aufhalten. 8) Gcldsammelaktiori. ü) arusammeu• treten. 10) Konferenz; Versammlung. 11) umfassend! großangelegt. 12) proklamieren. 13) etwa: vor kurzer Zeit, Postschlüsse nach tlebersee Um Heinrich Heine Berlin: Postamt. C. 2; Frankfuri am Main: Bahnpostamt 19 oder Flughafen; München: Bahnpostamt 1 oder 2 (Flughafen); Hamburg: Postamt 1; Köln: Bahnpostamt 10. Die Sendungen müssen so eingeworfen werden, daß sie zu den angeführten Zeiten beim Postschlußamt vorliegen oder das Schiff mindestens im letzten europäischen Hafen erreichen können. Palästina 1 8. Berlin 19.30 (9. München 9.30) 10. 6. Brindisi 8. Berlin 19.30 (10. München 9.00) Bahn 11. Berlin 19.30 (12. -München 9.00) Balm 12. Berlin 19,00 (13. .München 9.00) 15. 8. Piräus 13. Berlin 13.00 (14. .München 9.00) Bahn 15. Berlin 19.30 (16. München 9.30) 17. 6. Ijrimlisi 14. 6. Haifa 15. 6. Haifa 16. 6. Haifa 18. 6. Haifa 18. 6. Haifa 21. 6. Haifa Luftpost 9. Berlin 3.00 via Athen 9. Berlin 9.30 (München 18.00) via Brindisi 11. Berlin 6.00 via Athen 12. Berlin 3.00 via Athen 12. Berlin 9.30 (München 18.00) via Brindisi 14. Berlin 6.00 via Athen ca. 2>/2 Tage ca. 3 Tage ca. 21/2 Tage ca. 21/2 Tage ca. 3 Tage ca. 22/י Tage Vereinigte Staaten von Amerika 10. Hamburg 19.00 11. Bienen (,,Furopa‘*) 17. 6. Xew York 11. Berlin 8.00 12. Cherbourg (..Kuropa“) 17. 6. New York 15. Berlin 8.00 16. Chobourg (״Queen Mary“) 21. 6. New York 16. Berlin 8.00 17. Le Ilavre (.,Washington‘') 24. 6. New York Luftpost ' 11. Berlin 18.00 (12. Köln 9.30) Flug 1. ״Europa“ 17. 6. N. Y. Südamerika 8. Berlin 19.00 (9. München 9.30) 10. Genua 22. Rio; 26. B. A. 10. Berlin 19.00 (11. Frankf. 8.00) 12. Cherbourg 25. Rio; 29. B. A. 11. Berlin 21.00 12. Bremen 8.00 (״Gen. Osorio“) 30. Rio; S. B. A. Luftpost 9. Berlin 21.00 (Frankfurt 24.00) 12. Berlin 13.30 (Frankfurt 15.00) via Paris 12. Rio; 13. B. A. 15. Rio; 16. B.A. Südafrika 9. Köln 21.00 11. Southampton (״Winch.C.“) 13. Berlin 16.00 15. Marseille (״G. Cesare“) Luftpost 9. Berlin 6.00 11. Berlin 9.30 12. Berlin 6.00 15. Berlin 9.30 via Athen (München 18.00; via Brindisi via Athen (München 18.00) via Brindisi 28. 6. Kapstadt; 30. 6. Kapstadt ca. 8 Tage ca. 8 Tage ca. 8 Tage ca. 8 Tage ^ftiden und Jüdisches im Rundfunk!Donnerstag, 10. Juni: Warschau (1339), 20: Konzert unter Leitung von G. Fitclbcrg. Freitag, II. Juni: Paris (1648), 12.45: Israelitische Plauderei. — Radio Normandie (270), 21: Einige Fragmente aus ״lloürnanns Erzählungen“ von Offenbach. Sonnabend, 12. Juni: Paris (1648), 20.45: Dichtungen, gesprochen von Madeleine Milhaud. — Eiffelturm (200), 21.30: I>ie halbe Stunde der Dichtung; Mitw.: Madeleine Milliaud. — Patis (1648), 21.30: Sinfonickonzcrt des Pariser Radio-Orchesters. Solist: I-nzarc L4vy. — Luxemburg (1304), 23.45: Sinfonie-Konzert auf Schallplatten unter Leitung von Bruno Walter. NSchsten Freitag: Kinder-Rundschan Die Zeitschrift ״Das Schwarze Korps“ von 3. Juni berichtet unter der Ueberschrift ״Was will die einsame Träne?“ über einen Abend der Berliner Kunstwochen, der ais Romantikerfest im Weißen Saal des Berliner Schlosses am 30. April abg-ehalten wurde. Emmi Leisner sang Lieder von Schumann mit Texten verschiedener Dichter. Dazu schreibt ״Das Schwarze Korps“; ״Das ausgesuchte Programm führt auch die Verfasser der J.ieilcr. texte alle an: Goethe, Byron, Bunts, Riickert, Mosen und Moore. Nur drei Liedlcin, die als Ohrenschmaus zum Besten gegeben wurden, scheinen unbekannten Ursprungs zu sciu: ,Die Lotosblume‘, ,Du bist wie eine Blume‘ und ,Was will die eins a in e Träne?‘ Nun handelt cs sich bei (fiesen um keine Dichtungen eines unbekannten Deutschen, dessen Name von der Zeit, im Laufe der Jahrhunderte umweh! wurde, sondern uni drei Reimereien Ilein. rieh Heines, dessen Kunst nicht um ein Haar a r i s c 11 c r wird, wenn man einfach seinen Namen wegläßt, sondern der nach wie vor ein ausgewachsener Jude bleibt, mag man ihn auch abgetarnt bei den ,Berliner Kunstwochen 1937‘ als deutschen Romantiker vorstellen.“ Im weiteren Verlauf des Artikels heißt es: ,.Wir sind die letzten, die Heine nun einfach aus der Welt schaffen möchten. Aber wir wollen ihn — wenigstens in Deutschland — dem J ii (1 i s c 11 c n K u 1 t u 1 b u n d ii I) e r 1 a s sc n, der doch so einen befremdenden Mangel an Kunstwerken besitzt und immer wieder auf den guten alten Waizerkünig Strauß zuriiekgreift, um seine Abende zugkräftiger zu gestalten. Dort gehört f Icinrich Heine auch, hin, und er soll ihnen gerne ganz erhalten bleiben.“ Am Schluß der Glosse bemerkt die Zeitung noch, daß der Lordei-Felsen auch heute noch stellt, auch wenn er nicht nach Heine besungen wird. Baldwin und Disraeli. In ihrer Würdigung von Baldwin anläßlich seines Rücktritts vergleicht die ״T i m es“ den scheidenden Premierminister mit Disraeli. Die Zeitung sagt von Baldwin: ״Er hat es verstanden, die Haltung einer fast bäuerischen Einfachheit mit seltenem politischen Scharfsinn, eine offenkundige Gleichgültigkeit gegenüber Kritik mit unbarmherziger Fähigkeit, seine Feinde niederzuringen, einen Konvereationsstil des Ausdrucks mit der Fähigkeit, wie ein Barde seine Zuhörerschaft zu rühren, zu vereinigen. Diese erstaunliche Vielseitigkeit ist es, die ihm zuweilen den Ruf einer Sphinx, eines Rätsels, eines Abbildes von Disraeli eingetragen hat, für den er in Wahrheit eine tiefe Bewunderung hatte, aber von dem er sich fast in jeder Eigenschaft so weit unterscheidet, als überhaupt ein Mensch von einem anderen sich unterscheiden kann.“ Die Handelsbank Fwrla in Leipzig hielt am 1. Juni ihre Generalversammlung ab. Das Jahr 1936 brachte eine bedeutende Steigerung der Umsätze. Nach den Abschreibungen verbleibt einschließlich Gewinnvortrag 1936 ein verfügbarer Reingewinn von 20 778,86 RM. Zur Ausschüttung gelangt eine 6 o/oige Dividende. Offene Auslandsstellen (genehmigt durch das Landesarbeitsamt). 1. Jüdischer Mechaniker für Reparaturen an National-Registerkassen, Schreibmaschinen und Addicrmaschinen nach Curacao D. W. 1 gesucht. Alter 28 bis 35 Jahre. — 2. Jüdischer Autoschlosser mit mehrjähriger Erfahrung nach Kolumbien gesucht. Umschichtler ausgeschlossen. — 3. Jüdische Photographin, durchaus perfekt, für Tätigkeit in der Dunkelkammer sowie für Kopieren und Vergrößern von Bildern in größeren Mengen nach Philadelphia gesucht. — Ausführliche Bewerbungen nur auf Dünnpapier mit Lebenslauf, Zeugnisabschriften und Paßphoto werden weitergeleitet durch die Jüdische Gemeinde, Berlin SW 19, Lindenstr. 48/50. Briefe an die Redaktion Eltern im Jerusalem, Mai 1937 Sehr geehrte Redaktiont Zu der Erwiderung von Erna Sein'!!!, (;iwuih üu־nncr (..indi-elie Rilii-lscl'.au“ Nr. 26| am die kiti/e Wieüerg.ihe mniu.-Artikels im ,.llnarez“ (,.Jüdi-ilie Rimd-irhau“ Nr, 19) zur Ernge der ,,Eltern im Kibiu«'‘ itudue ieli folgende^ Reme: km: Das kolick! ive!.!!!חס im Kid- Imz!11:1 ויel! Aii-ielu ihr dm; lebenden Menwhen eine der schönsten und höchsten Lehensformen. Die Idee des Kibbuz baden auf dem frei!!1 Will!■״ seiner Mitglieder, und de;jenige, der von diesem Willen bcwvli. ist, siel'.t in ihm imper.-ünliehe Etliiilnng. Für denn eigen jedoeh, der diesen Willen im hl hat, Dl. der Kibbuz, eine Holle, völlige Yei ,kbvui'ig. RÜnzb'-lu: Ausschaltung der indhidtit Men Freiheit und die l'n-n.lgli.-hl! i:. das Leben nach eigenem Willen zu meiuem. Daraus ergibt sieh, daiS (las schwere Problem der Unterbringung der Eltern in den Kibbuzim nicht um 10 der religiösen Frage liegt, sondern auch darin, daß die Eltern nicht das Wichtigste milbiingen — den Willen, ein derartiges I.eber! zu leben. Es Ist falsch, zu denken, daß nur junge Menschen für eias Kiblmz-I.eben geeignet sind. Den bc-ten OegenbeweD liefert A.D. Gordon, der zu diesem Ent- Schluß als bereits 50j;ihriger kommen konnte. 1111 Gegenteil, gerade der junge Mensch ist leichter der Gefahr einer Acndc- 1'ung seiner Einstellung zum lvibbuz ausgesetzt, infolge Liebe, Ehe und anderer persönlicher Gründe. Und taf-aelbirh erlebten wir schon Fülle, daß Mensehen nach lSjührigcr Arbeit und festem Glauben an das Ideal Kibbuz kibhuzi־chcT1 Lebens i]cn KibbiU verließen. Die Einuande von Frau Schär! gegen meine V- : h--!■ die- Eltem in den K di in/inr /u or-!ס : hie! eil. -ind;ni r nnvi rc-indii-'i,. Mii. e l-b.i. Denbe-tcllt keine Gelahr ihr die Sibilinit de: Kibbunm;11 n 1 den h.!:;! klß einer etwaig, n 1' :•1-111■ ,ig.mi- ■tion. I beim .■wenig -s;m ich eine (>e-!;dir in meiner Anregung. <10:1 I hem 7:1 g; 'l.!m •11, dieg-nigers Enkel, die v 111 m 1! aus religiöse Ah i umneu z;igr:1, 1, igi■'- zu er- Ziele :1,' Wem: •lei Yet, r ib,t jicagi'i io, d,er 1 er ״-ich d-.ch der Erkenntnis iiirht entziehen, welch stinke Wirkung die jünimm Re i io kill dm emi.-ohe Ente bk'iini: des Mc-n-rhen und die \ 1: ״ehoi-eiu:;g :׳!!: ,׳- f,;׳nen3 au-uhi'ü kann. \Wnu u ir nnselen Kindern nh!!! die;u-ucn f-leide geben. " nsie ‘den Inhalt und di,- Fibibn; umerer reli« gimcii F״e ie! ■il K-'.l, Wer weiß, eh ■ie 11:010 - In reli das Prolaue des tii glichen Lebei13 me; -!'dich 7U1! unbe geilen wer. den. Ich hin üh-oZatigt, daß drt kilous mir bc.-iclim kann, wenn er auf der GtuivJl.ige religiöser Auiia-mnig bei Wahrung der religio.'cn Yorschtii ten aufgebaut i־t. Zweck rlieacs Iriiefes ist es, die Ammei k-.irnk eit derjenigen Fitem im Audrml, die zu ihren Kindern in den Kibbuz gehen wollen, darauf zu lichten, da& .-ie sich beneid; in der GüluU mit dem Gc hinken der Ivmizah vertraut machen und dort Zirkel zur Behandlung aller im Kibbuz auhaucbcitden i-'iageii gründen, Wc nn sie scelisrh prustet und genügend vorlx/reitet ins Land kommen, wiscl ihnen nicht nur d.1s Sicininle'.CM 1 Lichter fallen, Mindern sic Worden auch vieles von ihrer Im? für (1,0 Gedeihen ehr Kwuzah nutz• lar machen k:»nnen. Ch. G wa r j ,ר ha (G )ttcsmannj ANTWORTEN DER REDAKTION Le»er des Phlfo-Lexlkons: Der Druckfeliler im Stieltwort ״Franz Rosenzweig“, wonach dieser die Bibel zusammen mit Martin Lüth er verdeutscht haben soll, findet sich nur in der neuesten 4. Auflage. In den vorausgegangenen Auflagen heißt es an dieser Stelle richtig: Martin Buber,