Jüdische Rundschau · 1937-05-25 · Heft 41 (25.5.1937) · page 7

1HEBRÄISCHE BEHAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion: Dr. S. fCaleko ט״ו סיון תרצ״ז׳ גליון י / ענה ג 25. MAI 1937 / Nr. 41 *עריכת ד״ד ש. ק א ל ק 1 מוקף ו1בך• 18pp• ב• לא $מר נ$1ש19׳ ריק״נה כבקקזה אל נ!$ציב לעליון"* בירושלים• *ם בקןשה זו אשךה לו׳ וב• יכול.אחרי?זלטולים1, רכים לעלות עם אסןתו הצדןה אר?ה• {*»11־ ןוזי»נית * א.)|מ Jc7fp׳7J * sass.it™,׳״«, 1 , ■ :ss׳״,.,.g■׳. . ״י •'jssa.tis ■י!■!-■—■a; לא "כל ראלים ן3יר״1 (9־^ trp מיג {וןןןזיניי לק?^י-ד;לןח ®ן,חוזיללז" גארןני במןים »»חיוגים• א:־נם׳;ועני שהקקט והעלו»,׳ 5בחרש-ש »אחרונים ל» יףויבי;{!•ם׳ אולם מח גדול הוא הן!!נ׳ מה לךן» הלב י ך.ן&ור1ח חנ1רא1ת על ל^קח* מסןךכ1סי»5 אסים $קגי0׳ שווקויעי אח 9י8נ־לו!םי ל^ין-המי^דח! *» ענד וןמד ןם 4קיז עד ןז»י »י9יף ןריס!;ה ה^ו1לח לגקוס' נפוליעיקה החםןןן{ית°' הזאת ז עד איךסי י^ען »־{ppfei “ והז — לא׳ ענזי ןס1די מיןרוז לביא׳ יניד! אילם׳ _על־8ף נל הזןע1ת” בוללו. לא;זיז ולא.?ךמע113 ה^ח ליחידה ^ני ןןןעח - יזנגרוו׳י׳ה^ןו׳ סזיק־5»רץ י?*ירא• זולוי?יסןזחני8'?;ןי0,.עמיןי־תי(»," אלה• זז» (** ן19) 1059 ימןח״ היא לנו׳ ויידע נדע לןמ1ד 1»• נןזשךוןישים לנים׳ .ן!ך$י-מיו1ךע1ו!-»7מים*«׳ »{רגו׳ ליעת 9ח זאת ס ן ל j »״׳ ילא מן?ח(ח 1□ «,ימים 3ןאים — ן!5ן יחמי׳ ןי לא <ןל ךאלים {«רו" מיס י«^י(בן ס־־ו שנה) מ״א "המורה העברי" עלון 8ךניגי «עדינת ד״י«!»לקי׳ «לייז « יה) שנה נ,׳ ס יון תר*״ז• י׳ל מטעם ה»שרד לתר«יח עברית שע״י ההסתדרות מיונית בגרמניה• מליל מאמרים מאת: 0ר1ם• י• אלנונן׳ הלל «נלי׳ ש• י פינלס׳ ס• בלישר׳ גבדיאלי׳ אליעזר• ל■ יפה׳ ספרים חדשים ועוד• •teilen. 18) Junggeselle; unverJietrüiet. 119) nicht ver• *weifein. 20) High Coimnissioncr. 21) umherwamlcru. ]) Ein talmudischer Spruch, dem Sinne noch etwa; ״dl« Faust (Gewalt) Biegt“. 2) erschüttert wer* de«. 8) »ich ereignen; rutragen. 4) Ruhe. 6) beim Hören. 6) entrissen; genommen werden. ל)!leihe; Position, ß) beste Kraft. 0) fe&tlialten. 10) unbeständig; Inkonsequent. 11) Doppelspiel. 12) Schrecken; Unheil. 18) *urüekweichea.!4) Stärkung. 15) Losung. 16) etwat trauervoH. 17) Prüfung, 18) blutige Geschehnisse, iß) •Ich beherrschen. (*w מעפילים1 רעו־לים ה?ןוז?.ןם־ ריכרד ב• $לפםיאה* י!א ןו־אקזית 33» ^ן?לןה• פאן ן$ןה לו לחיותו4 הןנדו^ה פנגקצועו׳ ןהיא קול בםלרות־מ^חם6 ^3ןןקום• mm 6?לקזךה ל9גיקן;ה׳??כקרס^לןי^עגראדוארד הקז??י5י את אזור־סבכרות7׳ ןזךר2ה לו לבי לזזד^גות8 טו^ה לה^יש 3זקקזה לו!לך׳ קוי»??זר8 לו $ות ^לזיה ל$רץ• הולך ^ביר $*ת 3זקקןתו ל?ןיךןזטריוךהמו?־ בות0‘ ס^ריטי׳ וא$רי $דשים $?זךם הוויע המיןיטטריון לב• ל9י 0^ול3ת קזל מקום־^בוןתובא^ל^ה׳ כי א$ר" לזגליה• אולם ב• 5?!$א יותר כאותו ן!קום׳ כי {סע כיןתןם" אל קרוךו כ_קטוכיץ 18שבפולין׳ וגם 3אן חכליס לססתדר ןפה במקצועו• לאחר חק;רה־וךדיןה" נודע לםיניקטך* יון׳ כי נ• יזצא לפולין׳ והזןלירו את ענ;נו לקונסוליה הכריטית בנורקזה• הקונסוליה פךםמה18 כמה מוןעות ^עתונים המקו¬ מיים, אבל ב• לא 3^א• לסוף?נ$ה הקונסוליה למ^רד-א״י16 1יו1ףןןה׳ והוא הצליח למצא את?ת{תו ^ל כ. אולם כאן נתגלה" קשי $ןש: כ• לקח לו כינסים א^ה׳ והסךטי9יקט שנתן לו, $ה כשכיל 1) »ich erkühnen. 2) Ingenieur. 3) Lelptlg. 4) Fach־ kenntnis; Sperialkenntnisse. 5) Posten; Stellung. 6) Koh* lengrubcn. 7) Grubemone. 8) Gelegenheit. 6) cnnßglichen. 10) Kolonial-Mhuftterium. II) bestätigt werden. 12) ln* *wischen. 18) Unterkommen. 14) Nachforschung. 15) voröffentlichen. IG) PaÜisUna.Amt. 17) etwa: sich heraus״ 3ש1גג א1 במזיד8«׳ מלמוד־ ד,לש1ן ומד,טפול בתרבותנו הלאומית• הגיעה השעה׳ שיפירו וידעו חברינו׳ פי בקגית־ השקל׳ בתשלומי־מסים ותרומ1ת*« לט1בת הקרנית הלאומיות שלנו בלבד׳ לא יצאו עי׳ד ידי־ח1בתם5< V« ־!*• TT **I I T הציונית! יכירו וידעו• פי גם ה״הכשרה* המקצועית וה״עליה* אינה מכשירה ואינה מעלה אותם לדרגת»« «ד**▼ -ז * t*■ r ־!־ t «ו¬ ציוני ויהודי הראוי5« לשמ1׳ אם אין הכשרה ועליה ... * זז * « “ י ־ : 1 t* ׳ז דוהנית בצדן! ידעו־ נא החברים׳ שלמוד השפה I ■ *J ־ T י ־‘! T ־ T * V •**I אינה מצוד, התלויה י׳ בעליה ובארץ׳ אלא עקר גדול וחשוב לכל יהודי׳ ועל־ אחת ־פמה־ וכמה לכל I V« | ־־ ־ ־ *T ) ׳ f «« ציוני• וגם את ואת ירעו־נא חברינו: אין התנועה הציונית יכולה להיות חוקה ויוצרת"«׳ אלא עד שתהא ז! דע י ן v« ן ז ן «« מערה* בקרקע־תרגותנו העברית׳ורק במקום שיש תנועה עברית׳ יש גם בסיסי" לעבודה ציונית סוריה. חיי־דור שלם: שנה ליום ותקופה לשנה•• נוראים החיים! נוראים הם ההייפ׳כשהם באים נצחוק־שטף׳ ומהרסים בדחיפה אחת את כל מה שיסדנו וטפחנו"׳ ורבינו8« ברוחנו• בשעה שהם מחריבים את עולמנו הפנימי! בשעה שהם ממיתים בנו את האמונה באדם׳ שרכשנו4« לנו במשך דורית רבים! בשעה שהננו רואים בני־ אדם יורדים מעל הסולם“ שהיו עולים בו׳ הראש נמשך אחרי הרגלים׳ והם יורדים משליבה»« לשליבה עד רדתם אל השליבד. התחתונה וצלם־האדם יורד גם הוא׳ הילך ופיחת5«׳ הולך ופוחת׳ ובן־האדם איננו בן־ אדם יותר-שד»« לשדים הוא׳ חבר למלאכי־חבלח»« וימת האדם באדם! ונורא לראות את החיה ההולכת על שתים בעשותה נקמית* בבן־האדם אכן נורא הוא האדם! * זי * ז זזז קזמךיחי £לין (לי1ם־מ1ת1 נט' סיון מר*״ד.) oder böswillig'‘. 14) Spende. 15) Pflicht. 16) Stufe. 17) würdig. 18) abhängig. 10) schöpferisch. 20) ver־ wurzelt; verbunden. 21) Basis. 0) erobern, 1U) hervorbrechen; hervortreiben. 11) Satan»* Gelächter. 12) pflegen. 18) großzkhcn; wachsen lassen. H) erwerben. 15) Leiter. 18) Leitersprosse. 1") ge* ringer werden, 10) Teufel. 19) Zerstörung»•, Verwtt* stungsengcl. 20) Hache (ihr Unheil treibt). ציונים, למדו עברית! ש. ק. ושוב העמדנו במערכה« קשה: התנקשויות2׳ רדיפות ושפיכת־־דמים מבחוץ׳ דלדול־ שפל8 וההגונות4 מבפנים• אמנם׳ ער« הוא היהודי בגולה לכל המתרחש •*ו• TT *־ ו ־ י —ו¬¬ תעשה בארץ׳ אולם כאלו נוטלה מאתנו אותה המסירות והאמונה׳ א1תה ההתמדה» הדרושה לקיום המצות זו״ י ־ ־ 1 ”! ׳ ־ י , המעשיות של הציונות• מרובות הן הסבות החיצוניות5 והפנימיות שגרמו לכך׳ ואין כאן המקום לסרטן8• דינו׳ כי נעמד על הופעה אחת׳ שהיא העקרית בעינינו• כתתנו לרפיון" הפעולה התרבותית T « •זז- 1 1 ן - . העבו־ית׳ וביחוד להזנחת10 למוד־הלשץ העברית במחנגו• למען הדיוק": לא להזנחה מצד ההסתדרות הציונית׳ שאף היא לא נקתה מעון נשטח זה׳ ה הכונו הפעם׳ אלא בראש וראשונה לציונים׳ לאותם אלסי־החברים׳המסיחים דעתם9«" ד!ד!^י0 (קטעים ממאמר מעונת 19«ן) נפלאים׳ החיים! נפלאים החיים׳ בשעה שהם שוטפים בע1ז־ והולכים ומתגברים משעה לשעה• ומי־האדם אף הם מתרוממים מעל לקו־הבינוניות8• רוחם מתעלה ומתנשא׳ והם לא ירצו לקבל את העתיד נמ1 שהוא מוכן לפניהם על¬ יי ההוקים הקבועים! הם רוצים להשתתף בהמת־ העתיד׳ למבוע> עליו את הותם־שאיסותיהם! ר1צים הם בעצמים לברוא את החוקים׳ ופוסעים5 הם פסיעות גסות" ויוצאים לעבודתם בבטחה ובגבורה׳ ואינם משגיחים בחוקים החנוטים ז של המיבניקה׳ שנבראו אך בעד גלמים0׳ שאין בהם לא רגש ולא מחשבה׳ לא רצ1ן ולא שאיפות• נפלאים החיים׳ בשער. שמתגברים הרגש והרצון׳ ובני־האדם יוצאים לכבוש« להם עולמות חדשים, ומגיהים10 אל נשמתם בן־שעה 1) Position; Front. 2) Angriff. 3) Tiefe; llüekgang, 4) Entartung; Ztigrumligilu1!). 5) wach; aufmerksam, 6) Ucherrlichkeit; Fleiil. 7) äußere. 0) genau auf« zählen, 9) Schwächung. 10) Vernachlässigung. 11) etwa! ,,der Qcnauigkcit halbe!“. 12) etwa: ,,keine Aufmerk« *amkeit schenken"; sich abwenden. 13) ״unabsichtlich 1) wunderbar. 2) Kraft; Macht. 3) Mittelmäßigkeit, 4) etwa: aufdrücken (Stempel). 5) schreiten. 0) gr«3, 7) balsamiert (konventionell). 0) ״Golem“ T ropf. Wie gesfalte feil den Scliabbat? Für Schabbat, 20. Mal Wochenabschnitt: ״B’haalotcha" (IV. B. M. Kap. 8 —13) Zum WochenabschniH Unser Wochcnabselinitt enthalt die Lagerordnunj׳ Israels in der Wüste. Einzellieiten zu diesem Thema sind im Sefer Hacgadali, Abschnitt 5, Kapitel VIII des ersten Bandes erzahlt. Ucber die Sonderstellung Mosches als Propheten bcriclitet das XXI, Kapitel des gleichen Abschnitts im Anschluß art unseren Wochenabschnitt, wahrend im Kapitel XXII über die Pronhetenjimger 1:1 dad und Lejdad erzählt wird (vgl. IV. B. M. Kap. 11, 2(3—30). Uober das Verbot des Herumtragens, der BOsrede, der Rache und de« Nachtragens l Es steht geschrieben: ״Trage nicht Verleumdung unter deinen Volksgenossen feil“ (!11. B. M. Kap. IQ, 16). wer ist ein Herumtrager? — Wer Dinge herumträgt, von einem zum andern geht und sagt: ״Das hat dieser gesagt, jenes habe ich über jenen roden hören.“ Selbst wenn alles wahr ist und nichts Sehandliaftes daran ist, Übertritt man ein Verbot. Es gilt als große Schuld und kann dazu bringen, dal! man SeeTcn «aus Israel erschlügt. Deswegen folgt' in der Thora direkt: ״steh nicht still bei dem Blut deines Oenossen“. Oeh hinaus und lerne von dem, was Doeg, dem Edomiter, geschehen ist. Der hatte dem Schani gesagt, daß Awlmclech dem David Zehrung und ein Schwert gegeben hatte. Obwohl die Sache doch wahr war und auch nichts Schlechtes über Awinitlech aussagte — der hatte doch damit nichts Böses getan, hatte cs dem Schaul auch selbst gesagt, da er doch nicht die Absicht hatte, sich gegen Schani zu versündigen — hatte das llmimtragen des L)oeg zur Folge, daß viele Priester erschlagen wurden (I. Buch Schmuei 22, 91,). (Nach dem ״Ki/zur Sclmlchan Aruch“.) I. E, Dl« Entwicklung der Aggadah (XV) Volksdichtung und Sammlungen (8) Die Erzählung, das Märchen und die Legende waren von jeher das Licbliugskiud der jüdischen Volksliteratur. Sie Kamen sowohl in der frühen Aggadah wie in der späteren Volksdichtung zum Ausdruck. War oft aktive Geschichte unter den dem Volke auferlegten Bedingungen eine Unmög• lichkeit geworden, so fluchtete sich sein reflektierender Geist in das Kelch der phantastischen Erzählung und Legende. Hier wurde auch das Unmöglichste möglich, das Unwirkliehe Wirklichkeit, der Traum zum erlebten Ereignis. Unter diesem Gesichtspunkte werden wir die legendäre biblische Geschichte des ״Sieter h a J a 8 c 11 a r“ zu besprechen haben. Es will eigentlich die Geschichte von Adam, den Urvätern, den 12 Stil»neu Jakobs, die Taten Moses bis nach der Lanueitmahme unter Jehoschua erzählen und erhebt den Anspruch, ganz alte Ucberlieferungcn zu vermitteln, ln der Tat ist es aber eine recht späte Sammlung von bekannten talmudischen und midraschisehett Legenden (zum Teil solcher, die uns durch den Koran bekannt sind). Es zeichnet •ich durch ein leichtes und fließend geschriebenes Hebräisch aus. Das ״Ssefer ha-Jaschar“ ist 1923 von Lazarus üoldschmidt neu hernusgegeben werden. In diesem Zusammenhänge ist auch zu erwähnen das bekannte Buch ״J 0 s s i p p o n“, das im Mittelalter große Verbreitung gefunden hat. Es ist eine legendäre historische Erzählung von der Zerstörung des Tempels, eine volkstümliehe Version von Josephus’ ״Der jüdische Krieg“. Schon im ״Sscfer ha-Jaschar“, aber noch deutlicher in den verschiedenen späteren Sammlungen, können wir den Prozeß der gegenseitigen Wechselwirkung zwischen der spätjüdischen Aggadah und der orientalischen wie abendländisehen Sagen- und Märchenwelt verfolgen. Ein mächtiger Strom buntester Märchcnstoffe floß vom Orient durch Jas jüdische Volksschri fttum in das abendländische Flußbett und auch manche Legende des Abendlandes kam aut diesem Wege in Berührung mit dem Osten. Eine reiche, ihrem Charakter nach erbauliche UiiterhaUungsliteratur, dem Geiste der Zeit angepallt, hat das späte Mittelalter aufzuweisen. Diese Literatur ist religiös orientiert und verfolgt zumeist ein didaktisch-belehrendes Ziel, Auch die christliche Welt hatte eine ähnliche Litcraturgattung aufzuweisen, nämlich die Prediger- oder Exempla-Litcratur. Die Quelle und Mündung all dieser Sammlungen sind Gemüt und Phantasie mit all ihren Hoffnungen und Wünsehen. Sehr lesenswert ist der Aufsatz des Altmeisters der jüdischen Literaturforschmig, Moritz Steinschneider, ״Ucber die Volksliteratur der Juden‘', in Gosehes Archiv Bd, II, worin er über die Volksliteratur sagt, dal! das Nationale an ihr die wandelbare, wechselnde Form ist — ihr Wesen aber das Menschliche selbst. J. M. •המורה העברי"׳ בליון ב׳ (ח׳) שנה ב" Das soeben erscliienene neue Heft der hebräischen pädagogischen Zeitschrift ״Hamoreh Haiwri“ (herausgegeben vom Tarbuth-De/ernat der ZVfD., Redaktion Dr, S. Kaleko) enthält u. a. einen lehr* reichen Aufsatz von Prof. Dr. Ismar El bogen: ״Hebräisch als lebendige Sprache“, in dem der Verfasser eine tief• gehende Analyse der Rolle der hebräischen Sprache int!.eben des jüdischen Volkes in der Oolah und ihrer net!• zeitlichen Renaissance als Volks- und Umgangssprache in Palästina gibt. — Einen sehr kühnen Vorschlag zur Lösung de« schwierigen Problems des Nikttd (Punktation) 'macht M. Rotten bürg, der hei den Lesern bestimmt geteilten Auf* fasaungen begegnen wird, aber doch als gute Unterlage für eine Diskussion dienen kann. Der bekannte palästinensische Pädagoge Sch. J, P i n e 1 e s gibt zwei interessante Probe* lektionen für den Bibel-Unterricht in den Aufbauklassen, die auch für den Erwachsencn-Untcrriclit gute Anregungen gehen können. — Zur Frage der Palästinakunde in den Schulen der Oolah nimmt׳ N. Oabrleli Stellung. Auf* schlußreiche Zahlen über das jüdische Buch in der Golalt in den letzten sichen Jahren führt M. Ba los eher an, Ferner enthalt das Heft einen Bericht über die Tätigkeit der Tarbuth-Organisation in Polen, einen Nachruf zum zweiten Todestag von Naclium Sokolow von B a w i i, Auszüge aus dem Tagebuch eines Lehrers, bibliographische Notizen tisw. Das Heft ist im Tarbuth-Dezcrnat der ZVfD., Berlin W 15» Meinckestraßc 10, erhältlich. Auswahl aus A. D. Gordons Schriften. Der Jüdische Verlag, Berlin, der bereits 1929 eine Sammlung von Auf* sätzen A. D. Gordons unter dem Titel ״Erlösung durch Arbeit“ herauigegeben hat, kündigt das Erscheinen eines neuen Aus w a h 1 n a n d c s aus seinen Schriften an. Dieser Band wird das Wesentliche aus den (hebräisch in fünf Bänden) veröffentlichten und aus den bisher unver* öffentllchten Schriften A. D. Oordons, wieder in der Ucber* setzung von Prof. Dr. Viktor Kellner, Wien, zusammen* fassen. Postschlüsse nach Uebersee Berlin! Postamt C 2; Frankfurt a. M.! fiahnpostamt IQ oder Flughafen; München: Iiahnpostamt 1 oder 2 (Flughafen); Hamburg: Postamt 1; Köln: Iiahnpostamt 10. Die Sendungen müssen so eingeworfen werden, dal! sie iu den angeführten Zeiten beim Postschluß- »mt vorltegen oder das Schiff mindestens im letzten europäischen Hafen erreichen können. Palästina 25. Bei!in 19.30 (20. 3! um hin; 9.301 27. >. Bniith A 31. 5 fad* 26. II,••!:!1 19.30 r.׳:T. M 11׳. Uh UU'jj P.2 1 1. 0 Haifa 28. );,:!in 19.30 (io. A 11 ן. ן , ־,׳! la a;7 ח 2. 0 1 i ait'a 29. 18.00 (30. '.Mim Im! IU!U) 1 6 Piriui־ 4. t» ll.il IU 30. Bei!in 18.00 (31. .M .1:1 Inn ÜUU 1 a. a t ü. ü Ilaiia 1• U f t p c s t 26. Itc:!1,1 3.00 v 1 Ati t a t a. 2t Liga 20. Br! Im 9.3!) (M1׳ 0!;«. : lo.Uj 1. 1 in, •■!ui t: 1. 3 T«ga 28.!!.:־!in 0.( 0; ג . A!i 1: י י j. 2! 1 i .:^0 29. Bei Hu 3.00 \ , 1 Aii . n G a. 21 j '1 age 29. H.-1 :;:• 9.30 (Mu 1; Lei UM.'.׳) 1 lu 1 a: 1X V 1, 3 « a h 0! 31. ltcilin 43.00 v! , A!i , a t a. 2 t . I.,gu Vereinig t e S a ג c n von Am e r i k a 27. Per!in 8.00 2ß, '!in! ■!!,; iUU, j I {; i (׳ 4, C v V.aS״X . 1. liuiin 8,1 II 2. a M m \ ' ) 7 , V , . •' V-.a« Luftpost 25. i'.ciün 18.00 (20 KW 1 9.30) Fl U 1 ir ״Lu ( ■i1'׳'' 31. 3 ■ 'L V* S ü d a m e r k a 27. 11־״ lin 21.00 c?a, Mim h. 8.00) 29. w.i 11 10. 6. Ki , 14. f I!, V, 28. Bei im 30X3 ״o. .״־!1 .,!am 9. M ') lu. 0. K1 Luftpost 20. Jicilm 21.00 du l.khii 1 24.!9 0 29 Ri'׳; 30. 1 . -\11 es 29. ISediit 13.30 (Fi. j!kiü: I. 13.09) V i.l p: rA 1 Ki׳); 2. B. Airol Südofrik B 26. Köln 21.00 27. Sollt 1 .onpimi (l\ ]in!). CV) 14 G. K .p.oadt 30. Benin 15.00 31. 11 um ul 1 a (״Pi,! ׳■״!. 17. 0. K 1p.-t.1dt 31. Köln 21.00 2. Soul! l,!!l;j)U1il (,. Xuu 14“) 17. 6. K lpalalit Luftpost 26. Berlin 6.00 V1 a At icn ca. a Ta״a 23. Merlin 8.3Q (München 18.00) v a Br ndisi Cil. ü Tage. 29. 11,-rlm 6.00 V ,1 At a.:II ca. 1. Berlin 8.30 (Mi neben 18.60) v a Ui mdisi ca. a t age Juden und Jüdisches im Rundfunk Dienstag, 2! . Mal! Zi!ich (218), 12: Selm;Jplaf ten : Ale ,and, r Kip* tlis singt. Dannentsg, 27. Mslt Mailand (308). 21: ,,Fipuvc i lUx 117. Alt. ' umet Leitung יי on Bi UäT ) Walt er. Freitag, 28. Mal: Pm , (1648), 12.45 : Di H'.'iiti.a'll e Plaudt. rc Urteile wegen Rassenschande. In H a m bürg erhielt laut ״Hamburger Anzeiger“ vom 20. Mai ein «)jähriger arischer Angeklagter t Jahr Zuchthaus. — In C h e 11111 i t z erhielt ein jüdischer Angeklagter laut ״Chemnitzer Tageblatt“ vom 15. Mai wegen versuchter Rassenschande 1 Jahr 6 Monate Zuchthaus und zwei Jahre Ehrverlust. — In ׳Trier erhielt laut ״Nationalblatt“, Trier, vom lö. Mai ein arischer Angc* klagter unter Eittrccfimmg einer Zuchthausstrafe wegen Dieb* Stahls 3»/z Jahre Zuchthaus und ä Jahre Ehrverlust. Zwei weitere arische Angeklagte erhielten je 2 Jahre Zuchthaus und 4 Jahre Ehrverlust.