Jüdische Rundschau · 1938-10-25 · Heft 85 (25.10.1938) · page 7

hebräische beuagb DER JOCHSCHEN RUNDSCHAU Redaktion! Dr. S. KalÄko ו1בח ל׳ תשרי חרצ״ט׳ גליין יט/שנה ד 25. OKTOBER / Nr. 80/81 בעריכת ד״ר ש. ק אל ק ו אב שבול.על.קבר בנ1־ירזיד1... <upp nyw קיל סד״ד מישיןרן גל יקןר 1גי ןיי ס«ךןזי) .. אני מבכה בפניכם את נני * יתיך. גדול ך״»בר<-ובכל־ואת אומר אני: זכות היא לי ולן, פי עלנמותין* נפלת, בני. מלאת את חיבתן, בשקם עשית את עבודתן ביום ועמדת על המשמר בלןלה, ובין שתי־נקודות וזדשית, בשעה שבקשת מקום לנקודה שלישית, פגעה® בן יד־המרצח?I המארב4. והננו עומדים עתר" חורין ואלמנתן על קברן5 •י לפני שלושים שגה הבאנו אותן הנה. טפלבוי בן שלושים וחמש שנים וחנכנו אותן ברוח־ נאמנות והקרבה» לעם-ועתה החזרנו לאדמה ז1 כל מד. שדדה לנו, תמצית׳נשמתנו! אבל אלו צריכים דדינו להתחיל מחדש, ואלו נם מראשית־אחריתי, היינו שבים ועושים כך. ני זוהי הדרך ואחרת אךןו.. ואם אזכה למנת־חסד® ואוכל להשתתף בחנוך־בנן, זח התינוק - אגדל א1ת1 ללכת בךרפן, להי1ת ראוי9 לשמן ולזכרך ... נוחה, בני, באדמת־ קדש זו. ימתקו לן רגבי־עפר« אלה, כי־ ראוי אתה לבך... .♦.3ין 3ך ובין נך אלן n\ ו$ב &לב »ליי׳ ולסץ 5ית ־־ לך ושוב קזלם ובריא׳ ף?י 1$ל^ים ו3ע1זרי״סש*ר (=האחרים>. *Y1M וראם נולעת 0ךש6ג ו?ןעו$י$• ל*1 3יא לא 9$ךה ך?ר ולא תגידי?זיא יימת׳?י:לן• היא םשה^לת17 לא לבנית, לא 18 ל$ני ## ןךיapvft יהךא1ת את? •••3^ ^לא זך*ג סרזית” ח^וה"*• זך*גל»הו « (tafetJlMUa. מ Hob», gmri.1t״»» ־ H«td«U>d ftod»o. 3) WM «T«idMD. 4) Hinterhalt. 5) pflegen. 6) Auf. opfere■» 7) «re™, ran der Auf»*. 9) Gnede. 9) wSrdi*. 10)8«fcfe*«. הנו־טר הצעיר' (מס.די־?יז> ןוז ngs ^לאי לו שש־^רד׳ w?׳ »?ל גופי חסון(=מק) ייסר מןםי־גילר גנה־ קו<§ה וזוהו׳ חניויו ־־ W ־?סלים אוושות8•••?ן־ןחיד היא לה1ךו• הערב׳ בשבתי עם ד,1ךיו, ojpj דז3ןתה ו$?יו ןקן5רים4• היא m PX סמלים: ־־ ו0ו!םסי5 לש9!יןה ׳ #!ר נבקר *ני ייוא פןי־^ב מןזויויס6׳ קאם א<§^ת עינ?ם גנהאת׳־סשהו ריצה להתהלט7 ספידןם. ךאיסי את סאם: ןדיה 3?ןשי לל5ף8 את נ{3 ולהסחנן לןניו׳ שלא ילך׳ ריןה סיא לחנק איתי ולנ.?ןש זאת ם^ני׳ $ןל 3$ עימדקשה ןןרוך9 בארשת.קפרןית"?ייתר׳ לבלי תת סקים לבקשית ילססנו־ 3ים• הוא חסם(=9גר) את סדוך ל?ני0ם... ־־ י$ן? ־ שיאל סאב נ^ה ך?ה׳ ו0«ם ’ עין;ה מחריבה11• - ל?פין $נו עילים ־* השיב היא׳ יין־יוי עיןזקית 3ארי1ת״־ןז?ךו• -?דר הנך &ןי ־־ אימר ס^ב בלסש• - א5ח*י לסם׳?*וני וו־סשע־ד$בה ונפיני לי... סאב מהסם13• - ואם &ןר להם את גילך {זנכין?- הון 0?נה" את שן0יי• ־ יהיה זה לא נאה (=יזקה> מידך••♦ נאף I) Vierter, ,AdHMner“. 3) AH«. 3) brennend. 4) »ufgeregt 5) eich mobilisieren lenen, skb anmelden. 6) erblauen. 7) entmtedieo. hervorbrlngen. 8) lirteln, glitten. 9) gaipennt, fest 10) verbissener Geeid.ts-AaedroA. 11) schwelgen 17) peckeo. II) Sägern. 14) verkrümmen, *ucken. 15) Hilfe. 16) leise. 17) sieb bemühen. 18) Sciwüdie. 19) Front ועדות מיוחדות על־ יד הדנה ארגונים וחביות בארץ, כעץ: הסוחרים המאורגנים בלשפת־המסזזר, אהוד בעלי המקצועות ההזושיים, ארגון נעלי־הנהים ועוד ועוד. ערנות" רבה מראים יוצאי ־ ארצות מערב־אירופה, שהקימו מחלקה מידוזדת בהנהלת ר״ד הורביץ, ד״ר בירננוים ואורגלר. כמו־כן הפעילו״ אח עצמן עדות * המורח ומשתתפות בפעילות רפה במפעל הזה. יש מחלקה מיוחדת להתרמה אינדיבידואליתי כר־ טיסיה" מקיפה*» מכילה את שמות 3ל תושבי־העיד ומקומית מגודיהם, מקצועותיהם. ועדה מיוחדת מפקחת על קבועת דרגה®, נבונת בשביל ההתרמה. טבעות־הזהב, הצמידים, כלי־ כסף ווהב ותכשיטים יקרים אחדים המובאים כפדיון. וק גם סכומי הכסף שהנוער מקדיש למפעל מי במקום מתנות־ פרחים, מי מקבוץ4׳ פרוטה אל פרוטה בחגיגות בר־מצוה ומי מהתרמה ניום־הולדת - בל זה אומר: "מפעל זה מפעל נל הישוב היא" ש. ס. במשך עשרים שנה, מאז הכבוש, הוציא הישוב היתוך בארץ לדמי ־ הובלהי פרם 26 מיליון לא״י, ומנל ההין העצום ןד* הזה נהנו, בסכומים קטנים מאד, אולי סוכנים® חזוז־ים. כי חלק לא היה לנו לא רק באניות המובילות, אלא גם בין עובדיהן - הגבוהים והנמוכים. פעלותינו בבניך הבית הלאנלי לא קרבוני י אל הים ואל המלאכית הפרוכות בי. עד שהתחילו סהומית־ הדמים של שנת 1936. והנה חליותיד,"׳ הראשונות של אותה השלשלת, שהתחילה לקרב אותנו אל התז: הנמל בתל־ אביב - התבל הימי לישראל — גסיונית לאמן,» מלחים וס&נים וסבלים, ועתה נוספה חלקן חדשה, ומן החשובות ביותר: בית ־ ספד ןמי להכשדת עיבךם ממדרגת קניני־ים שניים 18 ומכוגאי ים שניים, »בשעה טיבה!״ י. ק. Mmmlung. 6) Seoul-Trecht. 7) Merke 8) Rivale; Gegner 9) Wachninkeifc 10) eich *ktiyieren. 11) Kartothek. 12) um feinend. 13) Stufe. 14) Sammlung. 9) näher bringen. 10) Glied (einer Kette). 11) eusbilden. 12) Schiflsoflieier 2. Ranges. מפעל "^פר־זןישוב"‘ בעב1ךת1 מאית אנשים, זקנים וצעירים, התגיסו* לעבודת התנדבות למען המפעל "כופד־הישוב*, וכל הבא למשרדיו בת״א יופתע® מריב־ פעולה ימעיצם התנועה פה. מדי יום ביומי באים לועד .כיפר־ הישוב" אנשים מחוגים שינים ומילים שינים ומעמידים את עצמם לרשות המפעל. כשליש םא1ת איש עימדים כבר בשדות:4 מי בעבודה משרדית, מי בתעמולה, מי בהתרמה® יפי בקשורת־קשרים. ונוסף על שליש ־ מאית המבוגרים עובדות כ 100 נערית במדי־צופים®, בעיקר בהדבקת תויםז על סגריית וסדור התוים בבתי־המסחד, בבתי־קולגוע, על כרטיסי־האוטובום וכי,. בעובדת המפעל ל״כיפר־הישוב" התאחדו כל חוגי־ הישוב העברים, וריבים® בשטחים אחרים מאוחדים הפעם אהוד ממש בשאיפה משותסת. מלבד העבידה בועד המרכזי ל״כופר־הישוב" קיימות בית־הספר ד״!מי נחיפה בימים אלה נערכו בחינות ־ הכניסה לבית ־ הספר הימי בחיפה, שנוסד על־ יד הטמיין. לפי שעדי יקלוט׳ ארבעים תלמידים, והלמוךים ןתהילו בראשית איקסיבר. זהו באמת "פרי חדש", שכל הישוב ועמי כל תפוצית־הגולה, שלבן ד־וסק בקצב־ אחד עם לב הישוב בארץ, יברך עליו באמת ובלב שלם "3ךבת ־ שהחינו". מאית בתי ספר יש לנו בארץ וגם בגולה, אבל רבם־ככלם® ניערו רק לד,קנאת4 ןדיעות סתם, כלליות ועבךות. בתי־ספי מקצועיים - לחקלאות וללמוד אמנות® - יש לנו רק מעט מאד, ומפני כן חסרים אנו חקלאים ואמנים ממחים®. בתי ספר ימיים - אץ לגו כלל וכלל. ביח־הספר הימי בחיפה ן היה הראשון והתזיךי בכל העולם היהודי. 1) «Lofejreld de» Ji»chuw“ — Aktioo tur Sammlung von Mitteln ttir die Varteidigunsriiwetk» des Landes, 2) (sidb) mobilisieren. 3) überrascht werden. 4) Dienst. 5) Spenden- 1) •ufnehmen. 2) Takt 3) etwa! fast alle. 4) Vermittlung, 5) Handwerk. 6) spexUUsten. 7) Transport 8) Agenten. Post nach Uebersee Vom 25, Oktober bis 2. XoTCtnbcr (ohne Gewähr) Die angegebenen Zeiten sind die Abgangs!eiten der Züge brw, Flugzeuge aus Berlin. Die Sendungen müssen 1—l'/g Stunden vor Abgang bei der inständigen Bahnhofapostanstalt (Flugpost beim Postamt SW 1ג) vorüegen. Anschluß im Reich entweder bet Durchgang der Züge bzw. Flugzeuge oder durch Sendung nach Berlin oder direkt an die Zwischenstationen. Bei der Aufschrift empfiehlt sich die Anbringung von Leitvermerken. Palästina (ab Anh. Bhf.) 22.50 Abgang München 12 Stunden später! 28. via Brindisi m. ״Gerusalemme“, 30. Haifa. / 29. via Belgrad, 2, 11. Haifa. / 31. via Belgrad, 4. 11. Haifa. / 2. 11. via Brindisi nt. ״Galilea“, 6. 11. Haifa. Luftpost: Du, Do., Sbd. 8.30, 11.25 München, Do., Sbd., Mo. lydda (Linie Amsterdam—Batavia über Rom). — Mi. u. Fr. 8-30, 11.25 München, Fr. u. So. Lydda (Linie London—Sirrgapore über Rom). — So, 8.30, 11.30 Frankfurt a. M., Di. Tiberias (Linie London—Singapore über Rom). — Mo. 22.00, Mi. Haifa (Link Irindiei—Haifa). U. S.A. (außer am 29. 10. stets Potsd. Bhf. 15.45): 25. vk Le Havre n. ״Park“, 3. 11. New York. / 28. vk Cherbourg m, ״Queen Mary“, 4. 11. New York. / 29. 10. (Bhf. Charlbg. 23.57) via Cherbaurg m. ״Europa“, 5. 11. New York. / 2. 11. via Le Havre m. ״Washington“, 10. 11. New York. Luftpo st (Nachbringefltig): 30. 10. m. Luftpost über Köln zur ״Europa“ 6.50, 11.00 Köln. Südamerika! 27. (Anh. Bhf. 22.50) via Neapel m, ״Oceania“, 8. 11. Rio, 12. 11. Buenos Aires. / 29• (Potsd. Bhf. 15.45) via Lissabon m, ״Asturias“, 11. 11. Rio, 15. 11. Buenos Aires, 31. (Potsd. Bhf.■ 15.45) via Lissabon rn. ״Madrid“, 19. 11. Rio, 25. 11. Buenos Aires. Luftpost (auch nach Mittclamerika und Westindien): Mi. Postschl. 21.00, Do. 2.45 Frkft./M., Sbd. Rio, So. Buenos Aires (Deutsche Luftpost). / So. Postschl 8.40, 10.40 Köln, Bi. Rio, Mi. Buenos Aires (Franz. Luftpost) (nicht nach Bolivien vnd Kuba). Südafrika: (Bhf, Fricdrichstr. 13.57) 27. via Southampton m• ״War• vvick C“, 10. 11. Kapstadt. / 2. 11. via Southampton m. ״Capctown C“. 16. 11. Kapstadt. Luftpost: Mi. u. Sbd. 8.30, 11.15 München. Di. u. Fr. Kapstadt (Linie London—Kapstadt über Rom). Auitratien! (Anh. Bhf. 9.20) 29. via Neapel in. ״Orama“, 28. 11. Melbotirne, 29. 11. Sidney. Luftpost: Di. u. Do. 8.30, 11.25 München, Mi. u. Fr. (nach einei Woche) Sidney (Linie Amsterdam—Batavia über Rom). Der Jüdische Buchverlag Erwin Löwe teilt mit: Mitte November 1938 erscheint: Der Bürgerkönig, Frankreich zwischen den Revolutionen 1830—1848 von Benedict Lachmann. Die näcUeie lUndei-Rundschau׳ erscheint am homrnenden Freffag Sie bringt *1. a.» Juden schützen Erez Jlsrasl HsbonUelager in AMerika Ein Scbabfcath auf Hachachara In untersten Paradies Briefe an die Redaktion Zur Frage des Lebensstandards Jerusalem, 12. Oktober Sehr geehrte Redaktion! In* Nr. 79 polemisiert Dr. P. Kantorowitz (Jerusalem) gegen frühere Ausführungen von mir. Seine Darlegungen beruhen auf einer völlig irrigen Prämisse. Er geht nämlich von der Ansicht aus, daß ich eine Senkung des Lebensstandards verlange. In Wahrheit ist die klare Tendenz mein« Artikels genau u m g e - kehrt: Ich stelle die beiden im Lande verfochtenen Theorien für und gegen eine Senkung gegenüber und versuche nachzuweisen, daß beide zu dogmatisch sind; denn — so fahre ich fort — bevor man die Löhne senke, sei noch ein weiter Spielraum vorhanden durch Verbilligung der sachlichen Ausgaben. Damit könnte ich meine Erwiderung schließen, würde Dr. Kantorowitz nicht erneut ein Beispiel für die von mir bedauerte zu dogmatische Beweisführung tiefem; wenn er z. B. die bloße Frage nach dem Lebensstandard als gefährlich bezeicluret. so befürwortet er damit eine Vogel- Strauß-Politik, die immer das Allergefährlichste ist; wenn er gar die Frage als längst gelöst bezeichnet, 60 gibt er sich verhängnisvoller Illusionen hin, die in bedauerlichem Gegensatz zu den Fakten stehen; hat. er noch nie von dem Kampf zwischen arabischer und jüdischer Arbeit gehört? Er spricht bei seinen Beispielen immer nur von Industrie und nie von Landwirt- «chait. Da er in Palästina wohnt, muß er wissen, wie entscheidend in der agrarisclien Produktion die Preisfrage für den jüdischen Produzenten gegenüber dem atabi- «dien ist. Somit ist das Problcm gerade auf dem heimischen Markt eine Existenzfrage, Und!war auch für Industrieerzeugniase; denn wir leiden in unerträglicher Weise unter der billiger produzierenden syrischen Konkurrenz. Was aber die Exportfragc anlangt, so ist es auch da ganz und gar unzulässig, das Problem zu bagatellisieren, indem von einer Sprozentigen Ausfuhr- Produktion gesprochen wird; denn abgesehen davon, daß ja die Ausfuhr deshalb so klein — tu klein — ist, weil unsere Produktionskosten uns konkurrenzunfähig machen, ist sie nicht 50/0, sondern ein Vielfaches, in manchen Branchen (Zitrusfrüchte usw.) fast 1000/0. Und die Frage der Produktionskosten ist ja nicht auf industrielle Waren beschränkt. Vom schließlich Dr. Kantorowitz behauptet, ich verlange die Abschaffung von Krawatten und teuren Anzügen, 90 verwechselt er auch da Zitat mit eigener Meinung; jeder, der mich kennt, reiß, daß ich in diesem Punkt jeden nach seiner Manier selig rerden lasse. Hochachtungsvoll Emst Kahn Schemini Azereth Hamburg-Altona, 19. Okt. 1938 An die Redaktion der ״Jüdischen Rundschau“, Berlin W 15 Zu dem am 14. Oktober gebrachten Artikel ״Schemini Azereth“ von Harn Arnold Wiener möchte ich folgendes be- Wenn wir uns vor die Frage stellen, warum wir am Sukkoth ״Koheleth“ lesen, so könnten wir eie vielleicht damit beantworten, daß wir ja auch am Sukkoth den Hoschana Raba, einen!«׳eiten Jom Kippur, feiern. Ode! aber wir müßten unsere Frage so stell«: Wie kommt es, daß wir an diesem Fest, an dem die Tora vorschreibt ״W’samachta B’chagccha w’hajita ach sameach“, Kohelet lesen und auch noch einen Hoschana Raba haben? Hier gbt es nun eine ganze Reihe von Midraschim und Erklärungen, die unser Problem lösen. U. a. führt Raw Mosche Aischirh aus: Am Sukkoth wird uns befohlen: ״Verlasse Deine feste Wohnung, Dein festes Haus und gehe in die ״Durat araj, in das flüchtige, vorübergehende Wohnhaus“. Die Seele des Mensehen wohnt in der Ewigkeit, ein ewig festes )laus. Der Körper aber Irefmdet sich in einem schnell vorülrereüenden Gebinde. uns damit zu beschäftigen. Soheleth gelesen und Hoschana Raba geieiert wird. Ein anderer Midrasch stellt die Frage: Am Peßach feiern wir׳ das besondere ,.Zeichen'־ des Jcziath Mizrajim und am Srhawuoth des ״Matan Thora“. Weldies ״Oth“ aber haben wir am Sukkoth? Antwort: Die Vereinigung und nochmalige Anerkennung beider, nachdem, der Abfall geschehen war. Schließlich sei noch auf die ״Arba Minim“ hingewiesen. Diese sollen das Schwingen des ganzen Körpers mit seiner Seele Wir sehen also, es ist. genügend Veranlagung zum Lesen von Koheleth gegeben.^ Und hierin Sanlffltsrat Dr. Louis Franck begeht am 2. November seinen 70. Geburtstag. Die Glückwünsche aller Zionisten aus Deutschland wenaen sich aus diesem Anlaß den! Manne zu, der 1887 erster Schekelzahler in Altona, 1893 der Mitbegründet der Hamburger Zionistischen Vereinigung, 1902 der Oründer und erste Präsident der Misrachi-Foederation und Delegierter fast aller Zionistenkongresse der Vorkriegszeit war. Dr. Franck hat in späteren Jahren neben seines־ großen ärztlichen Praxis seine Kraft vor allem der damaligen ״Hochdeutschen lsraeliten-Oememde Altona“ gewidmet, der er jahrelang Vorstand. Die feine Güte des wahrhaft frommen und in allem Jüdischen hochgelehrten Mannes gewann alle, die ihm nahetreten konnten, nicht zuletzt Mensehen eines weit jüngeren Alters. Mit seinen Kindern In Erez Jisrael, England und Holland gratulieren wir dem in Groningen bei seinem Schwiegersohn, dem dortigen Rabbiner, lebenden Jubilar auf das herzlichste. —s. Rabbiner Dr. Lothar Rothschild, der das Rabbinat der Synagogengemeinde Saarbrücken und das Bezirksrabbinat für aas Saarland seit dem 1. Januar 1935 versehen hat, hat dieser Tage seinen Wohnsitz nach der Schweiz verlegt, ln einer verhältnismäßig kurzen, aber ereignisreichen Zeit, in der die Zahl der Oememdemitglieder auf ein Zehntel ihres Bestandes zurikkgfng, hat Herr Dr. Rothschild die Aufgaben seines Amtes mit tiefem Verständnis für die Sorgen und Nöte jedes Einzelnen und steter Hilfsbereitschaft ausgeübt. Insbesondere galt seine Sorge der Förderung der Jugendlichen. Als Redner hat sein Name weit über den Kreis unserer Gemeinde hinaus Anerkennung gefunden. Dr. Rothschild gehörte dem Rat des Preußischen Landesverbandes jüdischer Gemeinden und auch dem Rat der Reichsvertretung der Juden m Deutschland an. Deutsehsprechende Zionisten in London. Zionisten aus Deutschland, die sich einer kürzlich gegründeten Gruppe deutschsprechender Zionisten anschließen möchten, werden gebeten, ihre Adresse Herrn Karl Nathan, 8 Waterloo Place, London SW 1, mitzuteilen.