Jüdische Rundschau · 1938-08-16 · Heft 65 (16.8.1938) · page 4

qgiw עבך׳ תלמיד יש לי... תלמיד יש לי, לץ1 שבלצים! למרוחת־בקר 1׳אכל שתי עצים, ולארוחת־ערב ישת (=«תה) בכל עת ה יל.ף (3.פה* זיוקא ולא ב״בית"). דש שהוא כיווץ ואוכל בלי־ פחד נקניק ובקבוק ודקדוק ביחד... tot הוא א 1 ב ד ב״אלף" ולא ב״עיף, לפעמים יכתב: זה גם ב״זיך. בס״י8 בשבט ואכל כל מיני. פרות, פתגכה מנהגו להדליק ג y ד 1 ת. והוא מחליף8 את הזמנים, ומבטל בל קנין: שלי שלף, שלף שלי׳ וסותר כל בניך, את ה״קמץ" שונא הוא תכלית־שנאה* - במקומו את ה״פתח" מנה6. מספוץחיד אינו סובל כלל, - הוא נ1ישה! אחרי הרבים, וחסל! תלמיד יקר לי כבבת־עיך, אל8.יעוד לו, אם ב" אלף" ואם ב״עץ"10.., סשירה העברית היא שירת* העז י. כל מה שהיה חיוני, פורה ומפרה' בעם נתבטא תמיד בעברית — שירת התנ״ן, האגדה... גם כשלא היתד, מדברת היא היתד, הלוחמת, ונד, נאצרו*■ נחות. השירה בלשונות האחרות, שהיו מדברות בפי־ היהודים, היתד, תמיד ביתית, בבחינת־אם. המוני־ היהודים הרבים בעולם וצבור־הפועלים הקטן בארץ־ישראל. לכאורה1, איזו השיאה 5ז ז ואף־על־פי־כן.., מי נישא את רעיון־המהפכה העממית ו - לא מאות אלסי־עובך־המחט שבכל תפוצות־הגולה6, ובודאי לא מיליוני־הר1כליםז כי־ אם אלפייהחלוצים שבארץ. כך גם הספרות בלשו¬ נות אחרות והספרות העברית. י. ״. ן ן גר 1) Spötter. Clown. 2) 15. am 15. Schw.t iSt m«n P.Iiitin.- FrücWe. 3) verwechseln, v־rt״u.cben. 4) ״Bini.n״ » Konju- 5) grenzenlos h,״en. 6) ernennen. 7) nelyen. 8) Au*, »fiel. 9) Galt. Kn זד^ «muntern•, Ulfen. 1) Kraft, Mstht 2) befruchtend. 3) «ufgespeichert, *««״״melt. 4) eigentlich. 5) Vergleich. 6) Linder der Diupori. 7) H»u«ier«r• גט1 בשל פסוק נתהלים (מן העת1נות) מק^־ל מי־ה^ריות(=$שים): "מה יחהליס מזיקים2"׳ א?ל אותו מר ב■; פהרן8 3א0ת ה0?ריות ס^דולות ןאךצות- ס3רית אשר נאמר;קה׳ למד מתון ס3םי1ן׳ שלומים :כול להזיק ום?סייק מן סתל״לים. ועע^ה ק1קיזה 3ך דןיה: אשתו של מר נ• ד!*י?זה4 ן?זיו ןנמוד• *ט6 לבית־המקןט׳ ב^מרה׳ שאץוז:כולה לשאת(;שא) את,.עריצותו* ואת אקרירתו7 זזודולה׳ וךאיזה* לןבר: הוא?סב לסגייז על ך.ש$זן את ן!?םוק הן ה״הוקלים": ד,׳ הצילה 3?שי מ?ן1&ת־שקר׳ מלשון ךמזיה9//(פרק ק״כ׳ ב) נסחנוים א3*לי.עתיק (=יקין)׳ סמק?ל לקזמוש נ?נמ:ה10‘ ל97־ ךי$׳ ך?ה בעלה ל1מז" נזה׳ שהיא ד,יא א1וןה "שפת־שקר ולשון ךמ:ה" שרק הקדוש־ברון־הוא לבדו :כול להצילו ממנה•*• השוממים הוכיחו(=היאו)׳ שגם הם :בו¬ לים להבילו משפת־שקר ולשוזרר אותו מאשתו׳ אלא ששחרור12 זה זעלה לו 3*קר: בית־הזין פסק׳ שהגט נתן(י,?תן) באשמת־הבעל׳ נאשר.על 3ן׳?ליו לשלם לאשתו ול_ילןם המשתף13 ךמי־3ל?לה וכיוצא־?אלה"• 53י שמודיעים׳ עומדת ה״לי^ד׳ לן׳?נת??לים נךןמים"׳ הקסןןת15 ל״ז^גדת צער־בעלי־הזים" ל?נ1ת בע3זץ ןה אל .דעת־הקהל*1׳ וה??ר;בוא עוד הועם למני מיין(=שי5ט)... . I) Scheidung, Scheidungiurltunde. 2) •chidlich sein, •diidignn. 3) Bibliothekar. 4) einreicben. 5) Scheidungsklsge. 6) Tyrannei. 7) Grausamkeit 8) Beweis. 9) ״O. Ewiger, rette meine Seele von der Lippe der Lüge, von trfigerisdwr Zunge10 .״) Kirche. II) endeulen, winken. 12) Befreiung. 13) gemeineam. H) u. dergl- 1$) etwa! .״gegliedert, ״״geschlossen H) öffenUidre Meinung■ בבוש ה w נעתקנו* מן ה;ם, נאשר ד,ורחקנו מן האדמה. — ואולי זר לגו חים פי־כמה מאשר זרה לנו האדמה. עברנו אךח1ת2־מדם בנוסעים, אחל אף פעם לא כ מ סי ע י ם®, כמו שאכלנו פרי־ האדמה כקונים ולא כיוצרים. האזנו׳ לקריאת־האדמה, ובני־עיר היו לפלחים, גננים,;רקנים׳־•, מגדלי־עופות ובהמות. היבצר» מאנשי היבשה להיות למלחים, דיגים, ספנים, שיטים וקברניטים,? כבוש־האדמה היתד. ההרפתקה8 הגדולה הראשונה של מפעלנו בארץ, ההרפתקה השדה אף היא גדולה, ולא קלה מהראשונה. הדרך ל;ם הוא דרך להרחבת שטח־ארצנו, לבצור בסיסנוי הכלכלי ויציאה למרחב... - וז;ם פותח לפנינו אפקים0* בלי־גבול . . . תנועתנו החלוצית בגולה ובארץ תמצא בןם כר!* נרחב לפעולה נועזה, למאמץ־גבורה! תראה בגלים את אשר יראה איש־השדה באדמה: מקור־חיים ועז וישע׳־׳1 י•?ז-גייייז עתונו בידו, קורא או מסיחס־־פדגר) עם חברו. אבל שיחתם אינה מקררת־את־רוחס«, כאדם שמדבר עם עצמו בראי«. אלו ואלו באו לארץ פיצחק. ומה שאירע י־־קרה) ליצחק אירע להם. אלהי־השמים והארץ השיבם אל האדמה הזאת ואדוני־ הארץ הדיחום»1 מעל אדמחם. אחי ורעי, זכורים אתם מעשה בשני אחים, אהד עשיר ואחד עני. בא העני אצל העשיר ואמר לו: ״אעשה 11 עמך בשביל שאחיה". אמר לו העשיר: הכי אחי אמה ואתן לך עבודת־עבדז" ולא נתן לו לעשות עמו, ונעל ביתו לפניו, ונתן את עבודתו בידי-עשו ובידי״ישמעאל- בידי מחריבי־ארצו. הפשיל8* העני כליו13 לאחוריו, ויצא בפחי־ נפש יי. העשיר זה בעל־ הקרקעות והעני זה הפועל. זה מקשיח8* לבו חד, נופל בדעה. זה יושב על אדמתו וזה מתגלגל ממקום למקום, מהשרון לשומרון ומשומרון לגליל ומד,ג¬ ליל ליהודה... י•.עגני ן p (ליום*הילדי1ו קסעישיס) I) abgeschnitten," abgerissen werden, 2) Weg. 3) Transporteur. 4) hören, lauschen. 5) Gemüsezüchter. 6) verhindert sein. 7) Steuermann. 8) Mühsal. Unglücksfall. 9) Baais. 10) Horitont II) Feld, Boden 12) Hilfe. friedensteilen, befriedigen. 9} Spiegel. 10) verdrängen, verfiel• ben. 11) hier! arbeiten, beschäftigen. 12) Überwerfen. 13) hier, Sachen. 14) niedergeschlagen. 15) hart machen. »6 שבה לו?דםן־הי של פתח־תקרה גהדש מנחם־אב שנת תרל״ח הונה היסוד ל.אם־ המושבות" היא. פתודתקוה. פ״ת הימה לא לבד הראשונה אלא גם הגדולה במושבות אשר נוסדו עלץדי בני־העליה הראשונה. ר׳ יהושע שטמפפר, ןליד־ר,ונגדיר,8, בנה כאן את הבית הראשון ונטע את הכרם הךאשון, והוא גם שדאג להרחבתה8 של המושבה והתפתחותה. פ״ת היתה המפעל המשקי׳ הגדול ביותר של האפרות8 היהודית בארץ וגם ס1לךת־ד\םוךים וכוד־ההתוך6 למתישב היהודי בהאחזו7 באדמת־ר,לאיום, לאחרי שנתלש« ממנה באלפים שנים. עד העליה השלישית ך,יתה פ״ת גם מרכזה של תגועת־העבודה בארץ, ובה נלחם הפועל היהודי את מלחמתו הקשה וו־בת־הדמיסי על העבודה העברית וההגנה העברית. כיום0‘ מונה פ" ת יותר מעשרים אלף תושבים** (עם פרבריה־*) ואפיה8« הכפרי נטשטש4* כמעט כליל. לפני שנים אחדות הפכוה לעיר - היא העיר השניה בארץ המאוכלסת8* אך יוויףם. מח;יו של אדם אחד(קטע) (בירושלים כמר, שנים קודם המלחמה) כשאר כל הפנויים* היה יצחק הצבע8 רגיל לבוא ל״בית־העם". יצחק בעל־מלאכה, ואין בתיהם של בעלי־בתים פתוחים לפניו חוץ מן הימים, שקוראים לו לעשות מלאכה. אבל מחוץ למלאכתו יש שיצחק מתאוה (־־,-•«ה! לרא1ת בית אחר חוץ מביתו ופני־ אדם חוץ מעצמיו. אפילו אדם הראשון, שהיד, מסב <־־י1שנ) בגן־עדן ימלאכי״השרתי* היו עומדים לפניו וצולים׳ לו בשד ומסננים(=»י1צקיפ> לו יין, אמד הקדוש־ברוך־הוא: .לא ט1ב היות האדם לבדו", כל־שפך יצחק, שפל הארץ פגיהגום לפניו, על אחת כמה וכמה שלא טוב לו להיות לבדו. והואיל נ=8פגיי ואין בעיר טיאטראות6 ובתי־ שעשועים י, שבני־אדם באים ורואים זה את זה, היה נכנס לבית־העם. בית־העם. זקנים עם נערים יושבים שם, איש 1) ihre Gründung. 2) gebürtig (geboren) in Ungarn. 3) V.rbreitung, Ausdehnung. 4) wirtsAalllich. 5) Bauernschaft 6) Schmelztigei. 7) Besitz ergreifen, sich niedcrlaBen. 8) ent. rissen werden. 9) blutig. 10) heule, t. Z. 11) Bürger, Einwohner. 12) Vorort 13) Charakter. 14) verwischt werden, 15) bewohnt, bevölkert. 1) ledig, ״״,erheiratet 2) Färber. 3) diensthabende EngaL 4) braten. 5) ״mscrnchr. 6)The״ter. 7) Vergnügungsstätte. 8) tu. sägjp* .Jüdischer *TERGAMGEl^HnT XXXI. Israel Baal Schern Tob Ost und West. Die mit dem Beginn der Neuzeit einsci/iiidc K,vd״ Juden!״״!, die im Laufe zweier Jahrhunderte durch cme Reilic auBcrer und innerer Katastrophen verstärkt imd vertieft wurde (V'ertreihunp; aus Spanien, ChineInitzki* \'erf,dpinitn Zusammeiihruch der sabhatianischen Beweprung), wirUe sich in verschiedener Weise im Osten und im Westen Europas aus. Die unter polnischer und russischer Herrschaft stehe ״den jmli-dien Massen befanden sieh in einem sozialwirtschaftlichen und politischen Milieu, das von der ncuzeit* beben fintu leKlmip noch kaum berührt war, während die Judenbeit Westeuropas )!! einer in ihren Grundfesten bereits erschütterten, der proben Revolution entgegenschreitenden Weit lebte. 1111 Osten waren die hauptsächlich in den kleinen Städten und auf dem Lande lebenden Juden verarmt und sec lisch zurück. Iw Westen bildete sich eine aufstrebende, teil «סי AtitNclnvuiig der nierkantilistischeii und frühkapitalistjsdien \V1nsd1aft nahm. Der Unterschied jn der sozialen und geistigen Schichtung beider Teile der europäischen Judenheit hatte entscheidende Bedeutung für die weitere Entwichlung. Während im Westen die Krise des mittelalterlichen Rabbinismus zu einen) schnellen Sieg der Aufklärungsideologie führte, erwuchs im Osten nach einem über ein Jahrhundert währenden Kampfe zwischen dem Rabbinismus und dem mystischen Pseiidomessianismus eine aus der Tiefe der Volksscele hervorgegangene religiöse Erneuerungsbewegung, die bald die geistige Hegemonie in Polen und Südrußland errang, die Massen in ihren Bann zog und sie vor der Gefahr des traditionsfeindlichen westeuropäischen Rationalismus schützte, Persönlichkeit und Leben. Die unter dem Namen ״Chassidismus'• (Frömmigkeit, Pietismus) bekannte gröflte religiösc Bewegung der jüdischen Diasporageschichte hatte einen Mann zum Urheber, der aus eigener Lebenserfahrung die Not der Massen - vor allem ihre geistige Not — keniiejigelernt halft'. Es entspricht der Wesensart der von ihm gepredigten Lehre und der schlicht-demütigen (icistesrichtung des Meisters, daß wir über ihn selbst und seine innere Entwicklung nur sehr wenig wissen. Der Mythus und die Legende haben sich der Gestalt dieses Ekstatikers und Mystikers bemächtigt. Israel ben Elieser, später Baal - Schern Tob (Herr des Namens; Abkürzung: Beseht) genannt (etwa 1700 bis 17(10), wurde als Kind einer armen Familie im Dorfe Okop an der polnisch-vvalachischen Grenze geboren. Er verbrachte sein Leisen zum Teil als Helfer eines Kinderlehrers (״Behelfer״), Lchmgruhenarbeiter! Eiementarschullehrer (״Melanied“ eines Glieders“) und Heilkundiger, zum Teil in Wanderungen und einsamen Meditationen in den karpathischen Wäldern und Bergen. Als etwa Vierzigjähriger ließ er sieb im Städtchen Miedzyborz nieder, das dadurch zum Ausgangspunkt und Zentrum des Chassidismus wurde. Hier saut• melte Beseht um sich einen Kreis von Jüngern, denen er seine Visionen und Lehren in Gleichnissen und Sinnsprüchen verkündete. Sie wurden von ihm selbst nie niedergeschricbcn, sondern sind uns in den Schriften seiner Schüler überliefert. Die Lehre. Der Chassidismus formte das alte Gedankengut des mittelalterlichen ,,Frommen'1 und der lurjanischen Kabbala um und erfüllte es mit" neuem Geist und Lebensgefühl. Wie in der Mystik überhaupt kam in ihm die Opposition des einfachen Menschen gegen den Intellektualismus und den geistigen Aristokratismus des rabbinischcn Gelehrten- Standes zum Ausdruck. Und zugleich erkannte er ebenso wie der niitteialterlich-aschkenasisehe Pietismus (Jehuda Chassid und sein Kreis) die Geltung des rabbinischen Gesetzes selbst voll find ganz an. Aber im Gegensatz zur mittelalterlichen Religiosität lehnte der Chassidismus jegliche Tendenz zur asketischen Weltflucht ab: im Einklang mit dem Geiste der Neuzeit lehrte er einen lebensbejahenden Optimismus, sah in jeder Erscheinung des irdischen Daseins eine Manifestation des göttlichen und in der Freude an der Schöpfung eine der Haupfhigenden und eine Grundbedingung des wahren Gottesdienstes. Nicht der Verstand, sondern das irrationale Gefühl, nicht das Wissen des Gesetzes und seine äußere Erfülluag, sondern die aus seelischer Willensanspannung (Kawana — Intention) hervorgehende gute Handlung und das mit religiöser Inbrunst (Hitlahhawut) erfüllte Gebet sind imstande, den Menschen von der Sünde zu erlösen, alles in der weit Vorhandene vom ״Make!“ zu reinigen und die überall vorhandenen göttlichen ״Funken“ von den ״Schalen“ des Bösen zu befreien. Diese höchste erlösende Macht besitze der wahre Fromme der ״Zaddik“, in dem alle vollkommenen Tugenden — der Demut, der Freude, der Inbrunst — vereinigt sind. Chassldlm und Mitnagdlm. Die Ausbreitung des Chassidismus stieß nach dem Tode des Israel Baal- Schein Tob auf den erbittersten Widerstand des Rabbinismus mul seiner Anhänger, die daher ,,Mitnag edim“ (in der asehkenasischen Aussprache: Missnagditn — Widersacher, Gegner) genannt wurden. Um die Wende des Jahrhunderts erreichte bereits der Kampf seinen Höhepunkt, besonders in Litauen und Weißrußland. Zu dieser Zeit lebten noch die letzten großen Vertreter der ,,klassischen" Periode des Chassidismus: Schncur Salm an aus Ljadi in Weißrußland (1746—1813), der Schöpfer der sogen. ״Chabad"-Richtung, die die Lehren des Beseht mit den Grundgedanken des Kabbinisrnus vereinigen will, und der in der Ukraine wirkende große Nachkomme des Baal-Schem — Nachm an aus Brazlaw, der die bereits dem Verfall entgegengehende Bewegung zu ihrer ursprünglichen Reinheit zuruckmbrmgen suchte. Literatur. Ueber Beseht, den Chassidismus und seine Geschichte: L. Löw, Vergangenheit und Gegenwart der Chassjdäer (in: Gesammelte Schriften, II); M. Jost, Die Geschichte des Judentums und seinen Sekten, III; A. Marcus (Pseudonym: Verus), Der Chassidismus (1901); Sal Schechtcr, Die Chassidäer (1904); M. Loehr, Beiträge zur Geschichte des Chassidismus; Bogratschoff, Entstehung, Entwicklung und Prinzipien des Chassidismus (1008). M, Levertoff, Die religiöse Denkweise der Chassidim (1908); L. Gulkowitsch, Der Chassidismus religiom-geschichtlich untersucht; Ch. Bloch, Die Gemeinde der Chassidim (1920); S. A. Horodezkv, Religiöse Strömungen im Judentum (1920). — Das umfassendste Werk über die Geschichte des Chassidismus ist das von S. Duhnow (2 Bände,!031). — Besonders hervorzuheben sind die Werke von Martin Buher, der als erster den Geist des Chassidismus und stine Literaturquellen dem abendländischen Judentum erschlossen hat: Die Geschichte des R. Nachman (1906); Die Legend, des Baal-Schem (1907); Der große Maggid (1922); Das verb.rgenc Lieht (1921); alle zusammen in einem Bande vom fehocken-Verlag herausgegeben (Die Chassidischen Bücher, 1028); ferner: Hundert chassische Geschichten: Des Rabbi Isae! ben Elieser Unter- Weisung im Umgang mit Gott; Deming־ des Chassidismus (Schocken-Bücherei). _ Dr.J. H. Post nach Uebersee Vom 16. bis 24. August (ohncGewiihr) Palästina (ab Anh. Bhf. 22.50, Stg. 21.29; Abgang München ca. 12 Std. später); 17. via Neapel mit ״\ itoria". 22. Haifa. — 19. da Belgrad, 24. Haifa. — 21. via Blgrad, 28. Haifa. — Luftpost: Mo., Mi.,’ Fr. 7.00; 9.50 Wien; >i״ Do., Sbd. Lydda (Linie Warschau—Lydda über Athen). — 3j., Do., Sbd. 7.00: 8.15 Halle/Leipjdg; 9.50 Wien; Mi., Fr-, stg. Lvdda (Linie Amsterdam—Bandoeng über Athen). — Sbd. 1.20; Mo. Tibertas (Linie London—Singapore über Rom). U.S.A.1 16. (Bhf. Clibg. 23.57) via Cherbour mit ״Bremen“, 22. Nerv Vork. — 18. <׳l>״fsd. Bhf. 15.45) vi Cherbourg mit ,.Hansa“. 28. Ne«׳ York. — 23. (Bhf. Chbg. 3.57) via Cherbotir;; mit ״Europa“, 29. Ne«• York. — 24. ÜV«i. Bhf. 15.45) via Le Havre mit ״MauhaUaif‘. 1. 9. New Vork. Luftpost (Nachbringeflug): 17. (mit Luftpost t,er Köln tur ״Bremen'‘) 6.50, 11.00 Köln. — 24. (mit Luftpu über Köln zur ״Europa“) 6.50, 11.00 Köln. Südamerika; 16. (Potsd. Bhf. 23.42) via Genua mit ״C11e Grande“, 30. Rio. 3. 9. Buenos Aire.. — 18. (Bhf. Chbg. 23.t; ״ia Cher- Ixturjj nüt ...Mmanzora“, 5. 9. Rio, 9. 9. Buena ,\;res. _ 24. (Potsd. Bhf. 15.45) via Lissabon mit ״Mussitw“,«. 9. Ri«, Luftpost (auch nach Mittelamerika und Westinien)! Ml. Postschi. 21.00; Do. 5.00 Frankfurt a. M.; Sbd. Rio; io. Buenos Aires (Deutsche Luftp,). — Sbd. Postschi. 13.30; Di. Rio; Mi. Buenos Aires (nicht nach Bolivien und Kuba) (Fr. Luftp.). SUdjfrika: 18. (Bhf. Fricdrichstr. 13.57) via S..111״amlon mit ״Athlon« C“. 2. 9. Kapstadt. Luftpost: Mi. u. Sbd. 7.00; 9.50 Wien; Mo. u. Do. "apstadt (Linie London—Kapstadt über Athen). Australien: 19. (Anh. Bhf. 22.12) via Neapel mit 17. Melbourne, 18■ Sydney. Luftpost: Di. U. Do. 7.00; 8.15 Ha!!o/L«ip?,ig: 9.50 Wiet Di. u. Sbd. (nach einer Woche) Sydney; Mi. ti. Mo. Melbourne Linie Amsterdam—Bandoeng über Athen).